אז מה אכלתם בסוף בשבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף בשבוע?

 

[prizman]

אתמול אנטרקוט וניוקי ברוטב שמנת, פטריות וגרגרי פלפל ירוק.

שישי היה מזמן אז אני לא ממש זוכר, כנראה מרק עוף פולני/תאילנדי.

 

[החתולית]

אתה חי טוב

 

[prizman]

מישהו צריך לעשות את זה, אז למה לא אני? הכל בהתנדבות.

מאחר ויום א' בעולם המתורבת הוא חלק מסופ"ש אני מרשה לעצמי להעלות תמונה
גם מארוחת הצהריים של היום.
אלו שני סוגי צדפות. מולים ירוקים מקולפים וצדפות נוספות ששמן לא ידוע לי.
בנוסף עשבי תיבול למינהם.

 

[הגרגרן]

הסבל שאנשים לוקחים על עצמם למען האנושות

 

[החתולית]

המטוס עם המדליות בדרך לתאילנד

 

[prizman]

מה לעשות, ביקשו ממני כי ראו שאני מבין בתחום ולא נעים לסרב.

 

[אריה שגיא]

ארוחה משפחתית - "משתה איטלקי"

במשך סופ"ש רומא ביקרנו בהרבה חנויות ושווקים גם במסגרת ה"סיור הקולינארי" כך שחזרנו עמוסים במוצרי מזון משובחים כך שאך טבעי היה להכין מהם ארוחה למפגש המשפחתי הדו שבועי

לפתיחת התאבון הוכנו קרקרים פרמזן ועליהם מחית כמהין שריחה התפשט ברחבי הבית
סלט עגבניות שרי ובוראטה (נקנתה בארץ)
4 סוגי פסטה - בולונז, 4 גבינות, שמנת עגבניות, "ביף סטרוגונוף"
מבחר נקניקים ופרושוטו
מבחר גבינות
טירמיסו
למה "משתה איטלקיי - כי 10 מבוגרים שתו 5 בקבוקי יין ועוד לימונצ'לו
ממש "לה דולצ'ה וויטה"

 

[החתולית]

ממש סרט של פליני

 

[pix37]

מסעדת עירון - מחנה 80 - המשפחה אהבה אני לא

מסעדה ותיקה מאוד בצמת מחנה 80
כרגע עברה מקום בתוך המתחם למקום בו פעל בית הקפה בבעלות אותה המשפחה.
אני פשוט לא מתחבר ליד של הטבח שם - האוכל לא טעים בעיני.
מצד שני המשפחה שלי אהבה

לפתיחה סלטים לשולחן - 15 ש"ח לסועד בהזמנת מנה בשרית (25 בלי) היינו שני מבוגרים (אחד צמחוני), נער מתבגר, ילד ופעוט (שאוכל לא מעט) חייבו אותנו בעבור 4 סועדים (לא החשיבו את הפעוט) מחווה יפה מצידם.

הסלטים עצמם היו שגרתיים ולא מאוד מוצלחים למעט החומוס שהיה לי טעים.

סלט ירקות שגרתי, חצילים בטחינה, חצילים ברוטב עגבניות.תירס, סלט תפוחי אדמה במיונז וסלטים נוספים אשר לא הותירו שום רושם - הכל בתיבול בסיסי שבעיני היה ולא מוצלח.

איתם הוגשו פיתות על הגריל ופיתה משופרת אשר הוטבעה בפפריקה ושמן (לא מוצלח)

לעיקריות הילדים הזמינו מנה וחצי לבבות עוף (3 שיפודים) 75 ש"ח אשר חוסלו במהירות על ידי הילד והפעוט.

המתבגר הזמין אמנון מטוגן (70 ש"ח)ן שלטענתו היה טעים. לי הדג נראה מיובש כולו ומרוח בתבלינים דומיננטיים מידי (כורכום ופפריקה).

אישתתי הזמינה חצי מנה שיפוד כבש שלדבריה היה נהדר.(40 ש"ח)
ואני הזמנתי חציל ממולא - הגיעו שני חצילים ממולאים באורז סתמיים לחלוטין ותפוחי אדמה ברוטב חום שהתחזה להיות גרייבי ואשר אין לי מושג מה הכיל. 30 ש"ח. למנה סתמית

לשולחן הוגשו מג'דרה שיגרתית וצ'יפס בסגנון מסעדות עממיות - מטוגן פעם אחת ויותר מזכיר פירה.

לסיום הוגשו קפה מצוין ובקלוואות.

השרות היה טוב מאוד - ענייני ויעיל - סלטים שנגמרו מולאו מחדש ללא בקשה נוספת וככלל המלצרים היו מרוכזים בשולחן ובעבודתם - כל הכבוד.

סה"כ 265 לפני טיפ

והמסקנה - הדעות חלוקות - אין ספק כי הארוחה עשירה מגוונת ומתומרת בהגינות. אני לא התחברתי ליד של הטבח - אישתי והילדים כן.
תעשו את החשבון לבד

 

[gastro101]

פסטהל'ה אנג'לינה טלביה

ביום חמישי , בדרך להופעה במלון אלמא (המסעדה שלו היתה סגורה לאורחים מבחוץ) , עצרנו במסעדת פסטהל'ה- קניון בנימינה
מסעדה עם אוירה חמימה, שולחנות וכסאות אקלקטים , ארגזי ירקות בכניסה, מלצרית לבבית עם המלצות מסוג- "זו המנה שאני הכי אוהבת ", היה נעים לשבת שם
האוכל היה בסדר-פוקאצ'ה טובה , מנה ראשונה לי- 3 קבבי דג ברוטב עגבניות ופלפלים, הקבב קצת קשה מדי והרוטב טיפה מלוח מדי -הפוקאצ'ה הלמה אותו
לו סלט סלק תפוחי עץ וגבינה, גבינה היתה בכמות מכובדת, תפוח עץ בקושי, הרבה עלים וסרטי סלק חי
עיקריות - לי רביולי גבינות - מילוי אנמי מאד, בצק טוב ברוטב רוזה, המלצרית שאלה אם אני אוכלת תוספות של כרובית בצל ירוק וארטישוק , בחשבון 12שח לשתי תוספות השלישית חינם- מספר גבעולי בצל ירוק פרחוני כרובית ועלי ארטישוק- לא שווה את התוספת ולא הובהר לי שכלולה בתוספת תשלום (46שח לפני תוספת)
לו- חציל וכרובית בטבון- ככה
בהמלצת המלצרית לקחתי קינוח של מלבי עם פירות יער- בסדר גמור
עם 2 בקבוקי סודה אישיים וקפה אחד החשבון 247 . ללא דמי שרות
סכמנו בכל זאת שנחזור לבדוק את הפיצות שנראו טוב, בהזדמנות

ששי - המטבח כמרקחה- הרבה הכנות של אוכל לקחת לסטודנטיות בירושלים, קפצנו לאורחת ערב מוקדמת בשעה 17.30 באנג'לינה הוד השרון . היה ריק ושקט, תוך שעה התמלא
לקחנו את המנות הקבועות שלנו- לי גספצ'ו ושרימפס בשמן זית ושום (מעולים ) לו קרפצ'ו סלק וסלט זוקיני . הפעם גם קינוח- קראק פאי שהיה מעולה, מים קבלנו בקנקן, עם האספרסו הכפול שלו- כ 200 שח

בשבת שעה 11- ארוחת בקר בטלביה. התלבטתי בינה לבין זוני אבל בזוני בתפריט הלחם תמיד "קלוי" ואני מעדיפה לחם טרי . היה מלא ואף היה בלבול - בת אחת שהגיעה חמש דקות לפנינו התבשרה שכבר הגענו והופנתה לשולחן של זרים ...

בכלל השרות היה מרחף חיכינו הרבה זמן מהגשת התפריט עד שלקחו הזמנה,
חיכינו הרבה זמן לבקש חשבון . בקשנו קרח- הגיע פעמים- דוקא טוב, מצד שני בקבוק מים התרוקן, לשני עדין מחכים . כשיצאנו- אשה מבוגרת שישבה בחוץ , עמדה בפתח המסעדה התלוננה למצרית על המיץ שלא הגיע למרות בקשות חוזרות

ומה אכלנו ? פעמים הבקר של שי- בורקס של תרד וגבינה - מאפה ארוך וצר עם ביצה קשה, צלוחית טחינה ירוקה מעולה, צלוחית סחוג קטלני , פלחי עגבניה- 40 שח -לא כולל שתיה
ארוחת בקר של ביצים בסגנון בנדיקט- במקור מוגש עם סלט מלפפון ושומר , הסכימו להחליף לסלט עגבניות שהיה נדיב וטעים והמנה עצמה נראתה טוב הוגשה עם עגבניות צלויות. בקר רגילה- סלט עם חסות ועגבניות, חביתה שהסועד לא אהב ונשארה כולה בצלחת, 2 קוביות גבינת צהובה, צנצנת זעירה עם ריבת תות, צנצנת עם זיתים, סלסלה עם מבחר לחמניות טריות וטובות- ממנה נהנתה גם הטבעונית שלקחה סלט עגבניות ומוצרלה (את המוצרלה העבירה )
הטבעונית לקחה ארוחה של קפה מיץ ומאפה, המאפה היה "סטיקי באן", מאפה שמרים עם הרבה אגוזים וקינמון , כל כך טעים - לקחתי ביס והזמנתי מאפה עבורי (18שח)
הגרגרן שביננו הזמין גם בריוש עם צ'דר
על המרת קפה בקפה קר לקחו 4 שח , שתים מהארוחות לוו מיץ- נלקחו תפוח גזר ותפוז גזר- כוסות לא גדולות אבל אמרו שטעים מאד
סך הכל החשבון ל 5 סועדים שיצאו שבעים ודי מרוצים- 316 לא כול שרות, גם כאן איפשרו לשלם דמי שרות בכרטיס (גם בפסטהל'ה וגם באנג'לינה) !

 

[אי שפיות בצדו2]

את הלב

...כי פתחתי את הסופ"ש בשיבה לארץ, אחרי אוכל שווה פי כמה בפריז (ועוד כמה מקומות). לפחות הסיפתח הקולינרי בארץ היה עדיין חיסול ממוקד של מוצרים ושאריות מעיר האורות, מהכנת קרפ קומפלט וניסיון להתמודד עם מדלן עצום בגודל משפחתי מבלה סוכרה, ועד חמאת אצות נהדרת וכל מיני דגימות מסלון השוקולד שמצאו את דרכן לתיק כשהקיבה כבר לא עמדה בכמויות בזמן אמת. ואז נגמר, ונשארנו עם חביתה וקמח, כי צריך להכין לחם אפילו בשביל טוסט.

מחר צריך לחפש מסעדה לשבת בה בתל אביב, והו, שוב יהיה נורא לחזור למחירים הללו ול-VFM המקומי...

 

[אכלן מתחיל]

ואיך המחירים בפריז?

לא בסופר, אם אפשר.

 

[אי שפיות בצדו2]

רוב הנסיעה לא היתה לפריז

ובפריז עצמה בישלנו חלק מהזמן או קנינו לבית גבינות משווקים מקומיים ומאפים ואכלנו, רמת הפרודוקטים מדהימה, והרוב לא היה על חשבוננו אז אין לנו מושג מה המחירים. אבל כשכן יצאנו למסעדה אסייתית מעולה עם מארחינו הצרפתיים, לא הצלחנו להשתלט על הכמויות שהזמנו, חילקנו 3 עיקריות פלוס 4 ראשונות, פלוס שתי מנות צד, פלוס סבב תה יסמין, במחיר של כ-70 יורו (שנמוך כרגע) לארבעה לארוחת ערב.

אבל כאמור, רוב הנסיעה היתה במדינות זולות בהרבה.

אני לא מנוסעי המישלן. ולאנשים כמוני, עם תקציב מהודק יותר, אין היגיון ביציאה למסעדות בארץ. היקרות יקרות מדי, ומה שאמור להיות דרג בינוני לרוב עדיין יקר ביחס לתמורה. עדיף לקנות חומרים טובים ולהכין בבית. האלטרנטיבה שלי ליציאה הערב היא פסטת דיו שחורה עם פטריות יער בחמאה ושום אפוי ואולי כמה חתיכות סלמון מפורר למעלה, שהתכוונתי להכין בבית - והיא לא כרוכה בפקקים ובהתמודדות עם אוטובוסים מקרטעים... אגב, יצא לי לשמוע את אותם דברים מלא מעט חברים מקרב אלו שיודעים לבשל - הם ממעטים לצאת למסעדות בשנים האחרונות ועברו להוציא את הכסף על פרודוקטים איכותיים יותר.

 

[החתולית]

יש באירופה פרודוקטים שאנחנו יכולים רק לחלום עליהם

או לקנות מיובאים ויקרים.
&nbsp
כשהייתי בפריז, רומא וברצלונה, אכלתי במסעדות פשוטות ולא יקרות, ונהנתי לא פחות מאשר נהנתי במסעדות יקרות יותר.

 

[Geralt of Rivia]

געגועיי לקרואסון החמאה המושלם של בלה סוכרה

מאז שחזרתי מפריז לפני חודש וחצי אני מנסה לשכנע את המעדנייה המקומית לייבא חמאת בורדייה. יש הענות מסוימת

 

[אי שפיות בצדו2]

אח, בלה סוכרה...

גרנו ממש ליד, והמארחת הצרפתייה שלנו דאגה בכל סופ"ש וחג להביא לנו ערימת מאפי בוקר שאחריהם (בלוויית גבינות בוטיק וערימת פירות יער) לא יכולנו לאכול כלום. הקרואסון מעולה, אבל השאר אפילו יותר. המדלנים מדהימים. תענוג.

חמאת בורדייה נהדרת, ויש לו גם אחת עם אצות ים, טעם מאוד מיוחד וממכר. הבעיה היא שתאריכי התפוגה קצרים, אז אי אפשר לקנות כמות גדולה מדי הביתה. ובכלל, איפה החמאות (אפילו הפשוטות) של צרפת ואיפה החיוורת והאומללה שלנו שלא מצדיקה בכלל את הקלוריות...
אגב, יש כרגע התחלה של מחסור בחמאה בצרפת, כולם שם מדברים על זה.

 

[prizman]

כל זמן שיש להם מספיק כדי לייצא לתאילנד אני רגוע.

למעשה מייבאים לכאן חמאה מיותר מ 5 מדינות באירופה.
מאחר ואני לא מורח חמאה אלא רק מטגן בה דקויות הטעמים לא ממש משנות
כי ממילא הן הולכות לאיבוד במהלך הטיגון.
את ההבדל בין חמאה באיכות נמוכה לבינונית או גבוהה כן מרגישים ולכן לעולם
אני לא קונה חמאה תאילנדית, היא גם לא מאוד נפוצה על המדפים עם כל היבוא.

 

[סבתא רותרות]

אתה יכול להתחיל לדאוג...בארץ כבר קשה להשיג חמאה צרפתית.

כשלצרפתים כבר אין מספיק, הם מצמצמים את היצוא.

 

[prizman]

החביתה לא תסבול יותר מדי עם חמאה דנית או בלגית.

גם האוסטרליות והניו זילנדיות לגמרי לא רעות.