אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
טוב אז אם את מבקשת...
מלון בוטיק מקסים מקבוצת אטלס
בית קומות אותנטי ששופץ לגמרי מבפנים ומבחוץ, חדש-חדש, הכל יפה ונקי ונוצץ ומעוצב עם המון תשומת לב ואהבה.
היינו ב"חדר גג" שזו האופציה היקרה יותר, החדר עצמו ממש פצפון אבל חדר האמבטיה מרווח וכיפי, ויש גם מרפסת גג גדולה עם נוף לים וכסאות שיזוף (יש גם כמה חדרים עם נוף לעיר שזה גם שווה לדעתי)
המיקום כמה בתים ליד דוקטור שקשוקה, ממש בתוך אזור השוק, ובמרחק קצרצר מהשעון ומשם אם רוצים לנמל וליפו העתיקה.
המלון נפתח לרחוב - ממש חלק אינטגרלי מהשכונה, האזור הציבורי בכניסה (לובי+קבלה+חדר אוכל) חמוד ומעוצב, ממש עושה חשק לשבת בו (יש המון עיתונים וספרים)
קראנו שארוחות הבוקר מעולות - בשבת לדעתי הן פחות שוות בגלל האילוצים, ועדיין מאד נהנינו. HAPPY HOUR כל יום אחהצ עם יין משקאות וכיבוד בחינם.
השירות סופר ידידותי, לא נעזרנו אבל הם ישמחו להזמין לכם מקום במסעדות או להמליץ על אתרים וכו'. יש חניה במרחק 5 דקות הליכה - חינם ל 24 שעות, מעבר לזה על חשבונכם.
והמחיר (לפחות בחורף) - כמו צימר זוגי סביר בצפון (לאו דווקא מהמפוארים).
אם יש אופציה ואתם אוהבים בלגן (במובן החיובי) - אולי כדאי להגיע בחמישי בערב ולהנות בשישי בבוקר מהאזור המפוצץ מאנשים עם כל הדוכנים החנויות והפעילויות. אמור להיות להם גם בראנץ' לאורך כל היום. למרות שיש קסם גם לשקט ולרחובות הריקים של שישי בערב ושבת בבוקר.
מלון בוטיק מקסים מקבוצת אטלס
בית קומות אותנטי ששופץ לגמרי מבפנים ומבחוץ, חדש-חדש, הכל יפה ונקי ונוצץ ומעוצב עם המון תשומת לב ואהבה.
היינו ב"חדר גג" שזו האופציה היקרה יותר, החדר עצמו ממש פצפון אבל חדר האמבטיה מרווח וכיפי, ויש גם מרפסת גג גדולה עם נוף לים וכסאות שיזוף (יש גם כמה חדרים עם נוף לעיר שזה גם שווה לדעתי)
המיקום כמה בתים ליד דוקטור שקשוקה, ממש בתוך אזור השוק, ובמרחק קצרצר מהשעון ומשם אם רוצים לנמל וליפו העתיקה.
המלון נפתח לרחוב - ממש חלק אינטגרלי מהשכונה, האזור הציבורי בכניסה (לובי+קבלה+חדר אוכל) חמוד ומעוצב, ממש עושה חשק לשבת בו (יש המון עיתונים וספרים)
קראנו שארוחות הבוקר מעולות - בשבת לדעתי הן פחות שוות בגלל האילוצים, ועדיין מאד נהנינו. HAPPY HOUR כל יום אחהצ עם יין משקאות וכיבוד בחינם.
השירות סופר ידידותי, לא נעזרנו אבל הם ישמחו להזמין לכם מקום במסעדות או להמליץ על אתרים וכו'. יש חניה במרחק 5 דקות הליכה - חינם ל 24 שעות, מעבר לזה על חשבונכם.
והמחיר (לפחות בחורף) - כמו צימר זוגי סביר בצפון (לאו דווקא מהמפוארים).
אם יש אופציה ואתם אוהבים בלגן (במובן החיובי) - אולי כדאי להגיע בחמישי בערב ולהנות בשישי בבוקר מהאזור המפוצץ מאנשים עם כל הדוכנים החנויות והפעילויות. אמור להיות להם גם בראנץ' לאורך כל היום. למרות שיש קסם גם לשקט ולרחובות הריקים של שישי בערב ושבת בבוקר.
סוף שבוע גדוש באוכל...
התחיל ביום חמישי בערב כשטעמתי את הראמן הכה מדובר של אהרוני בשרונה. הייתי בשוק שרונה בסביבות 19:00 ולראשונה כשעברתי ליד הדוכן היה שפע של מקום, כך שהייתה הזדמנות טובה לטעום. מסתבר שבאותו ערב היה ספיישל של ראמן ברווז שלצערי שכחו לציין אותו בפניי ולכן לקחתי את ראמן הבקר (דן דן ראמן) שהוא חלק מהאופציות הקבועות (58 ש"ח). ראמן עם בשר בקר טחון, אטריות ראמן, 2 חצאי ביצה, פטריות, נבטים ועוד. האכזבה היחסית שלי הייתה העובדה שקיבלתי מרק חמים ולא חם ומהביל, כך שהוא התקרר די מהר, ובחצי הדרך כבר הפך לפושר ומונוטוני. הדרך לחמם זה להוסיף עוד ציר חם, כך שויתרתי. הטעם עצמו טוב מאד. מרק שמבוסס על ציר עוף עשיר, עמוק וטוב. הבשר הטחון המטוגן נחמד בביס הראשון ומתחיל לשעמם אח"כ. בסה"כ - נחמד ולא יותר. אחרי 1/2 צלחת מבינים את העיקרון. לפני כשבועיים אכלתי את ראמן פירות הים של אובן קובן (קאיסן ראמן על בסיס מיסו) עם קלמרי ושרימפס שעולה
אמנם יותר בגלל פירות הים, אבל גם טעים יותר בעיניי.
ביום שישי ארגנתי ארוחת ערב לכמה מבני משפחתי. השקעתי...
היו שם מרק קרם ארטישוק ירושלמי, קולורבי ופטריות יער. אח"כ סלט תרד וסלנובה עם קוביות קריספי פולנטה ותותים. לעיקרית - ריזוטו עם ירקות ירוקים (ברוקוליני ואפונת שלג) ופרמזן, על בסיס ציר ירקות ופטריות מיובשות. לצידו - קוביות פילה בקר צרוב, ברוטב פטריות שונות ויין אדום. היה טעים ומהנה...
ביום שבת הייתי בעסקית שבת מאוחרת ביפו תל אביב שבמקרה נכתב עליה לא מעט בימים האחרונים גם כאן וגם בואללה... הדיווח האחרון המאד לא מחמיא של "חובב אוכל גדול" כאן גרם לי קצת להעריך מחדש את הארוחה שלי שם אתמול... אז השורה התחתונה שיצאנו בסה"כ מרוצים למדי. הגענו אחרי שעת העסקיות בשעה 17:15 (אני לא ידעתי שיש עסקיות שבת) ועדיין נתנו לנו תפריט עסקיות, כך שהתחלנו את הארוחה כבר ברווח וזה היה נחמד. המקום עצמו, השירות והאווירה הם מהחביבים והנעימים בתל אביב. האוכל - עניין של ציפיות. היות וישבתי כבר פעמיים-שלוש בימי חול, ידעתי לאן אני מגיע... האוכל די פשוט, ודאי ביחס לשף נחשב כמו חיים כהן. המנות שאנחנו אכלנו היו בסה"כ טובות, במיוחד העיקריות. הממוצע היה 120 ש"ח לארוחה, שאני חשבתי שתעלה יותר (כי לא בניתי על עסקית) ולכן בסיטואציה שהייתה יצאנו מרוצים. אני מניח שאם הייתי צריך לשלם מחיר מלא של ארוחת ערב על האוכל שהזמנו, הייתי יוצא מאוכזב.
על הארוחה ביפו תל אביב ארחיב ביתר פירוט בהמשך השבוע...
התחיל ביום חמישי בערב כשטעמתי את הראמן הכה מדובר של אהרוני בשרונה. הייתי בשוק שרונה בסביבות 19:00 ולראשונה כשעברתי ליד הדוכן היה שפע של מקום, כך שהייתה הזדמנות טובה לטעום. מסתבר שבאותו ערב היה ספיישל של ראמן ברווז שלצערי שכחו לציין אותו בפניי ולכן לקחתי את ראמן הבקר (דן דן ראמן) שהוא חלק מהאופציות הקבועות (58 ש"ח). ראמן עם בשר בקר טחון, אטריות ראמן, 2 חצאי ביצה, פטריות, נבטים ועוד. האכזבה היחסית שלי הייתה העובדה שקיבלתי מרק חמים ולא חם ומהביל, כך שהוא התקרר די מהר, ובחצי הדרך כבר הפך לפושר ומונוטוני. הדרך לחמם זה להוסיף עוד ציר חם, כך שויתרתי. הטעם עצמו טוב מאד. מרק שמבוסס על ציר עוף עשיר, עמוק וטוב. הבשר הטחון המטוגן נחמד בביס הראשון ומתחיל לשעמם אח"כ. בסה"כ - נחמד ולא יותר. אחרי 1/2 צלחת מבינים את העיקרון. לפני כשבועיים אכלתי את ראמן פירות הים של אובן קובן (קאיסן ראמן על בסיס מיסו) עם קלמרי ושרימפס שעולה
אמנם יותר בגלל פירות הים, אבל גם טעים יותר בעיניי.
ביום שישי ארגנתי ארוחת ערב לכמה מבני משפחתי. השקעתי...
היו שם מרק קרם ארטישוק ירושלמי, קולורבי ופטריות יער. אח"כ סלט תרד וסלנובה עם קוביות קריספי פולנטה ותותים. לעיקרית - ריזוטו עם ירקות ירוקים (ברוקוליני ואפונת שלג) ופרמזן, על בסיס ציר ירקות ופטריות מיובשות. לצידו - קוביות פילה בקר צרוב, ברוטב פטריות שונות ויין אדום. היה טעים ומהנה...
ביום שבת הייתי בעסקית שבת מאוחרת ביפו תל אביב שבמקרה נכתב עליה לא מעט בימים האחרונים גם כאן וגם בואללה... הדיווח האחרון המאד לא מחמיא של "חובב אוכל גדול" כאן גרם לי קצת להעריך מחדש את הארוחה שלי שם אתמול... אז השורה התחתונה שיצאנו בסה"כ מרוצים למדי. הגענו אחרי שעת העסקיות בשעה 17:15 (אני לא ידעתי שיש עסקיות שבת) ועדיין נתנו לנו תפריט עסקיות, כך שהתחלנו את הארוחה כבר ברווח וזה היה נחמד. המקום עצמו, השירות והאווירה הם מהחביבים והנעימים בתל אביב. האוכל - עניין של ציפיות. היות וישבתי כבר פעמיים-שלוש בימי חול, ידעתי לאן אני מגיע... האוכל די פשוט, ודאי ביחס לשף נחשב כמו חיים כהן. המנות שאנחנו אכלנו היו בסה"כ טובות, במיוחד העיקריות. הממוצע היה 120 ש"ח לארוחה, שאני חשבתי שתעלה יותר (כי לא בניתי על עסקית) ולכן בסיטואציה שהייתה יצאנו מרוצים. אני מניח שאם הייתי צריך לשלם מחיר מלא של ארוחת ערב על האוכל שהזמנו, הייתי יוצא מאוכזב.
על הארוחה ביפו תל אביב ארחיב ביתר פירוט בהמשך השבוע...
of blessed memory1
New member
ניטן תאי
אמנם לא סופשבוע, אבל הייתי היום. חוויה מאוד מאוד משונה, על סף המביכה.
צריך קצת לחשוב על אופי הביקורת, אבל אני מתקשה לחשוב על סוג האנשים שיהנו מהחוויה שם.
 
מקווה לקרוא ביקורות בקרוב, כי לא בא לי להיות מרושע למשהו שאני לא בהכרח מבין.
אמנם לא סופשבוע, אבל הייתי היום. חוויה מאוד מאוד משונה, על סף המביכה.
צריך קצת לחשוב על אופי הביקורת, אבל אני מתקשה לחשוב על סוג האנשים שיהנו מהחוויה שם.
 
מקווה לקרוא ביקורות בקרוב, כי לא בא לי להיות מרושע למשהו שאני לא בהכרח מבין.
of blessed memory1
New member
זה קשה לעזוב את המסביב
זה חוויה שהרגישה משהו בין גרוטסקי לקולוניאליסטי. לא רק "טקס שטיפת הידיים" המביך, אלא גם הריקודים התאילנדים באמצע המסעדה, הנשים שכל תפקידים זה להגיד לך סוואדיקה בכניסה. הזהב בכל מקום. אבל טקס יום הולדת 'מלכותי' שהיה שם וכלל ריקודים של בעלת הבית.
לא יודע מה להגיד, זה חוויה כ"כ משונה שקשה בכלל להתייחס לאוכל. אני לא מכיר את "תרבות העילית המלכותית" של תאילנד, אבל זה היה פשוט אירוע מוזר ולא נעים.
האוכל עצמו היה מוזר גם כן. קודם כל נציין שהם "בהרצה" והם גם נתנו 25% הנחה (שלא ידענו עליה עד קבלת החשבון) לאור זה.
אוכל תאילנדי הוא אולי המטבח האהוב עלי אבל שוב, הבעלים התעקשה שלא מדובר באוכל תאילנדי שאנחנו מכירים אלא באוכל תאילנדי מלכותי מעודן. ווטאבר דאט מינז, זה לא היה כל כך טעים. יש המון אננס באוכל מלכותי. לפחות חצי מהמנות היו לי מתוקות מדי. הקארי האדום כלל חצילים תאילנדים ואננס שזה שילוב שלא כ"כ עבר לי את החיך.
מנת הכיסונים המגולפת שהופיעה בכל הכתבות יח"צ הייתה כ"כ מתוקה שאין לי מושג מה היה בפנים (בתפריט כתוב לובסטר, נדמה לי שהמלצר תיקן לסרטנים).
לקחנו שתי מנות עם ברווז שלא הצטיין (כלומר, חומר הגלם עצמו היה בעייתי).
היה כמה מנות טעימות. הפאדקפאו היה טוב, הנאם טוק היה טוב. לא מעבר לטוב.
גם במובנים של שירות קלאסי הם נפלו. שתיה שהוזמנה ולא הגיעה מעולם. חשבון שהוחזר ללא העודף (שאמנם התכוונו להשאיר כטיפ, אבל אתה לא יכול לקחת אותו).
חוויה משונה מאוד מבחינתי.
זה חוויה שהרגישה משהו בין גרוטסקי לקולוניאליסטי. לא רק "טקס שטיפת הידיים" המביך, אלא גם הריקודים התאילנדים באמצע המסעדה, הנשים שכל תפקידים זה להגיד לך סוואדיקה בכניסה. הזהב בכל מקום. אבל טקס יום הולדת 'מלכותי' שהיה שם וכלל ריקודים של בעלת הבית.
לא יודע מה להגיד, זה חוויה כ"כ משונה שקשה בכלל להתייחס לאוכל. אני לא מכיר את "תרבות העילית המלכותית" של תאילנד, אבל זה היה פשוט אירוע מוזר ולא נעים.
האוכל עצמו היה מוזר גם כן. קודם כל נציין שהם "בהרצה" והם גם נתנו 25% הנחה (שלא ידענו עליה עד קבלת החשבון) לאור זה.
אוכל תאילנדי הוא אולי המטבח האהוב עלי אבל שוב, הבעלים התעקשה שלא מדובר באוכל תאילנדי שאנחנו מכירים אלא באוכל תאילנדי מלכותי מעודן. ווטאבר דאט מינז, זה לא היה כל כך טעים. יש המון אננס באוכל מלכותי. לפחות חצי מהמנות היו לי מתוקות מדי. הקארי האדום כלל חצילים תאילנדים ואננס שזה שילוב שלא כ"כ עבר לי את החיך.
מנת הכיסונים המגולפת שהופיעה בכל הכתבות יח"צ הייתה כ"כ מתוקה שאין לי מושג מה היה בפנים (בתפריט כתוב לובסטר, נדמה לי שהמלצר תיקן לסרטנים).
לקחנו שתי מנות עם ברווז שלא הצטיין (כלומר, חומר הגלם עצמו היה בעייתי).
היה כמה מנות טעימות. הפאדקפאו היה טוב, הנאם טוק היה טוב. לא מעבר לטוב.
גם במובנים של שירות קלאסי הם נפלו. שתיה שהוזמנה ולא הגיעה מעולם. חשבון שהוחזר ללא העודף (שאמנם התכוונו להשאיר כטיפ, אבל אתה לא יכול לקחת אותו).
חוויה משונה מאוד מבחינתי.
תודה על השיתוף... נראה בהחלט חוויה מוזרה...
כל ה-show, הזהב, והמצועצעות ה"מלכותית" שמסביב לא ממש לטעמי. קיוויתי לשמוע שהאוכל עצמו מעולה, ואז כנראה שהייתי מנסה על בשרי... כנראה שבינתיים אחכה כמה חודשים, אולי החוויה תתמתן ותותאם לקהל הישראלי.
מה שבטוח - יהיה מעניין לקרוא את הביקורות של מבקרי האוכל - שגיא כהן ושות'...
כל ה-show, הזהב, והמצועצעות ה"מלכותית" שמסביב לא ממש לטעמי. קיוויתי לשמוע שהאוכל עצמו מעולה, ואז כנראה שהייתי מנסה על בשרי... כנראה שבינתיים אחכה כמה חודשים, אולי החוויה תתמתן ותותאם לקהל הישראלי.
מה שבטוח - יהיה מעניין לקרוא את הביקורות של מבקרי האוכל - שגיא כהן ושות'...
סבתא רותרות
New member
קולוניאליסטי? ממש לא. תאילנד הייתה המדינה היחידה בדרום
מזרח אסיה שלא הייתה תחת שלטון קולוניאלי. אוכל מלכותי עם גינוני מלכות, בהחלט. וזה באמת לא דומה למה שאנחנו מכירים כאוכל תאי.
מזרח אסיה שלא הייתה תחת שלטון קולוניאלי. אוכל מלכותי עם גינוני מלכות, בהחלט. וזה באמת לא דומה למה שאנחנו מכירים כאוכל תאי.
סופ"ש
חמישי בערב שעה מאוחרת במרכז הכרמל, החלטנו לתת צ'אנס למנדרין, מקום שסמוך לפתיחתו, לפני יותר מידי זמן, בהחלט אהבתי, היום לצערי זה אינו מקום שהאוכל בו מוצלח במיוחד.
מרק עדשים היה נקודת אור יחידה, אומנם די יקר בשלושים ומשהו ש"ח, אבל יש גם לחם בסדר ליד, קערית ענקית של מרק שהתחלקנו עליה בכיף, טעמים טובים, כמו שמרק עדשים אמור להיות. למיטב ידיעתי, עמיתינו בעבר לכתיבה בפורום ופליט מאסטר שף שי, היה אחראי בעבר לשידרוג סקציית המרקים ברשת מנדרין, אם כך חבל שלא עזר גם בתחומים אחרים של התפריט, כי מנת השניצל וצ'יפס פלוס קיש פיטריות שלקחנו, היו חובבניים ולא טעימים, חבל ומאכזב במקום עם לא מעט סנטימנטים.
בשישי טייק אווי של מאפים מוקדם בבוקר מקונדיטוריה גל, זה מקום הדיפולט אם לואיז עדיין לא מוכנים (שמונה חברים זו שעה קצת מאוחרת עם התוצרת..), סה"כ כשאני אוסף מגל דברים פחות שוקולדיים חלבתיים, המתיקות מתונה יותר ונעימה, שבלול גבינה וצנוברים, מאפה פרמז'ן ועשבי תיבול וכיס תפוחים, היו כולם טובים מאוד..
המחיר קצת גבוה שם, 17 ש"ח, אבל לפחות מוכנים עם סחורה בשעות מוקדמות, גם רמת האפייה עצמה, כשמניחים מתיקות בצד, בהחלט גבוהה מאוד בכל קנה מידה.
בערב דגי ברמונדי שקצת פיספסתי עם הבישול שלהם בתנור וכל מיני סלטים קטנים ליד, חלומי מטוגנים וכאלה..
שבת קפצתי לקחת סינטה מהואדי שלצערי איכזבה מאוד, הרגישה לא מיושנת מספיק והייתה די לא מוצלחת לאכילה, במיוחד לאור מחיר של 140 ש"ח.. פשוט די התחרפנו מחירי הבשר, כבר מזמן.. חומוס וקובה מאבו שקארה, טובים כרגיל, רק הבלאגן שהלך בחנויות הזכיר לי שלהגיע מעבר ל 11 בשבת לקניות בואדי, זו טעות די גדולה.
בגיזרה ה"בישולית", סיננתי את הצורה לכמות יפה של יוגורט באפלו, מאוד אוהב אותו לפני הסינון וגם אחרי, מתקבל יוגורט סמיך וטעים מאוד, שהוא בסיס מצויין לממרחים פיקנטיים וגם לכיוון מתוק.
במשך השבוע חשבתי לעצמי למה לא ניסיתי לייבש עד היום ממרח חצילים קלויים
אז הכנתי את המסה מחצילים שנשרפו היטב בתנור, סטיק בלנדר עם לימון, שמן ומלח, כדי להשאיר "טעם טבעי" ולא לדחוף פנימה שום וכאלה, למרות שאפשרי.. מעבר במטחנת התבלינים, פיזור מעל "גבינת" היוגורט שעורבבה במקרה הזה עם קצת תבלין קייג'ון, טיפות שמן זית, יצא טעים טעים טעים.. אממה, כמות האבקה, כמו בכל ייבוש, משקלה פחות או יותר בזהב
אבל התנסות נחמדה מאוד ורעיון שבהחלט עבד טוב..
גם פיטריות יובשו ונטחנו לאבקה, אחד הדברים האוהבים מאוד בזמן האחרון לארוחת ערב זריזה בבית, זה לשבור ביצי עין שיתבשלו\יטגנו, בתוך ציר ירקות שמסמיכים עם קצת שמנת, מעל מפזרים תוספות ותבלינים רצויים, לרוב זה יהיה כמות נדיבה של אבקת פיטריות ופרמז'ן, כמובן עוד כמה תבלינים מעניינים, אפשר גם ראגו פטריות או בשר מעל.. השילוב עם הרוטב שמצטמצם בהדרגה של הציר והשמנת, הוא יופי.
ונמצא פחות או יותר גם הפיתרון לייבוש שושקה ופלפלים בכלל, בעבר ניסיתי לחתוך וחלקים ולא יצא מדהים, הפעם נעשה חתך לאורך ופריסת שושקה שלמה כמו קלף, אחרי ייבוש ארוך מאוד, יוצא חטיף קריספי של שושקה, הבעייה המרכזית אם לא מסיימים מייד, היא להשאיר את הקריספיות, עובד באופו יחסי בהקפאה, ננסה אולי להשיג כמה שקיקים של סיליקה ג'ל..
המוצר הסופי מאוד מזכיר איזה סנק בשרי מיובש בשווקי הונג קונג או סין, אז אמרתי לעצמי למה לא להכין חטיפי קלמארי משוטחים במשחת תבלינים אדומה, בהחלט השראה לניסיון קרוב
חמישי בערב שעה מאוחרת במרכז הכרמל, החלטנו לתת צ'אנס למנדרין, מקום שסמוך לפתיחתו, לפני יותר מידי זמן, בהחלט אהבתי, היום לצערי זה אינו מקום שהאוכל בו מוצלח במיוחד.
מרק עדשים היה נקודת אור יחידה, אומנם די יקר בשלושים ומשהו ש"ח, אבל יש גם לחם בסדר ליד, קערית ענקית של מרק שהתחלקנו עליה בכיף, טעמים טובים, כמו שמרק עדשים אמור להיות. למיטב ידיעתי, עמיתינו בעבר לכתיבה בפורום ופליט מאסטר שף שי, היה אחראי בעבר לשידרוג סקציית המרקים ברשת מנדרין, אם כך חבל שלא עזר גם בתחומים אחרים של התפריט, כי מנת השניצל וצ'יפס פלוס קיש פיטריות שלקחנו, היו חובבניים ולא טעימים, חבל ומאכזב במקום עם לא מעט סנטימנטים.
בשישי טייק אווי של מאפים מוקדם בבוקר מקונדיטוריה גל, זה מקום הדיפולט אם לואיז עדיין לא מוכנים (שמונה חברים זו שעה קצת מאוחרת עם התוצרת..), סה"כ כשאני אוסף מגל דברים פחות שוקולדיים חלבתיים, המתיקות מתונה יותר ונעימה, שבלול גבינה וצנוברים, מאפה פרמז'ן ועשבי תיבול וכיס תפוחים, היו כולם טובים מאוד..
המחיר קצת גבוה שם, 17 ש"ח, אבל לפחות מוכנים עם סחורה בשעות מוקדמות, גם רמת האפייה עצמה, כשמניחים מתיקות בצד, בהחלט גבוהה מאוד בכל קנה מידה.
בערב דגי ברמונדי שקצת פיספסתי עם הבישול שלהם בתנור וכל מיני סלטים קטנים ליד, חלומי מטוגנים וכאלה..
שבת קפצתי לקחת סינטה מהואדי שלצערי איכזבה מאוד, הרגישה לא מיושנת מספיק והייתה די לא מוצלחת לאכילה, במיוחד לאור מחיר של 140 ש"ח.. פשוט די התחרפנו מחירי הבשר, כבר מזמן.. חומוס וקובה מאבו שקארה, טובים כרגיל, רק הבלאגן שהלך בחנויות הזכיר לי שלהגיע מעבר ל 11 בשבת לקניות בואדי, זו טעות די גדולה.
בגיזרה ה"בישולית", סיננתי את הצורה לכמות יפה של יוגורט באפלו, מאוד אוהב אותו לפני הסינון וגם אחרי, מתקבל יוגורט סמיך וטעים מאוד, שהוא בסיס מצויין לממרחים פיקנטיים וגם לכיוון מתוק.
במשך השבוע חשבתי לעצמי למה לא ניסיתי לייבש עד היום ממרח חצילים קלויים
גם פיטריות יובשו ונטחנו לאבקה, אחד הדברים האוהבים מאוד בזמן האחרון לארוחת ערב זריזה בבית, זה לשבור ביצי עין שיתבשלו\יטגנו, בתוך ציר ירקות שמסמיכים עם קצת שמנת, מעל מפזרים תוספות ותבלינים רצויים, לרוב זה יהיה כמות נדיבה של אבקת פיטריות ופרמז'ן, כמובן עוד כמה תבלינים מעניינים, אפשר גם ראגו פטריות או בשר מעל.. השילוב עם הרוטב שמצטמצם בהדרגה של הציר והשמנת, הוא יופי.
ונמצא פחות או יותר גם הפיתרון לייבוש שושקה ופלפלים בכלל, בעבר ניסיתי לחתוך וחלקים ולא יצא מדהים, הפעם נעשה חתך לאורך ופריסת שושקה שלמה כמו קלף, אחרי ייבוש ארוך מאוד, יוצא חטיף קריספי של שושקה, הבעייה המרכזית אם לא מסיימים מייד, היא להשאיר את הקריספיות, עובד באופו יחסי בהקפאה, ננסה אולי להשיג כמה שקיקים של סיליקה ג'ל..
המוצר הסופי מאוד מזכיר איזה סנק בשרי מיובש בשווקי הונג קונג או סין, אז אמרתי לעצמי למה לא להכין חטיפי קלמארי משוטחים במשחת תבלינים אדומה, בהחלט השראה לניסיון קרוב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.