אז מה אכלתם בסוף השבוע?

האמת? היה הספק מכובד

בשישי אחרי העבודה הבחור אסף אותי ונסענו להשקה של צ'ילאג, יצאנו גם עם 8 בקבוקים כי טעים ואפשר. בערב לברקים בתנור עם טימין, לימון, שום ויין לבן לצד מנגולד וכרשה שקיבלו גם הם יין לבן ולימון וגם חציל עם קישוא שגם זכו ללא מעט לימון.
&nbsp
בשבת בבוקר אבו חסן, הוא משולש, אני מסבחה.
לצהריים - קפה בדה דה ודה עם חברים, אני העדפתי אפרול שפריץ לצד הפרינג'יפן שלי, הוא, שבכלל הדליק אותי על להזמין אותו, לקח כריך ביצים. לידינו אכלו ארוחת בוקר שכללה בנדיקט, סלט ירקות חתוך גס, ממרחים וסלסלת לחמים נהדרת. השירות היה לא נוכח וקפה שהוזמן בהמשך נשכח.
&nbsp
&nbsp
 

החתולית

New member
גם אנחנו היינו בצ'ילאג בשישי

הגענו יחסית מוקדם, קנינו 6 בקבוקים של הגוורצטרמינר המיוחד שלהם, ושניים של הבלאן דה נואר. את שניהם טעמתי בתערוכת סומלייה, ורק חיכיתי להשקה ביקב, כדי לרוץ לרכוש אותם. קיבלנו מתנה בקבוק של סוביניון בלאן, שלא טעמנו.
 

החתולית

New member
חשבנו להסתפק בשניים

ואח שלי ביקש שניים, אז כבר קנינו שישה. אחד בטח יישתה בליל הסדר :)
&nbsp
הריח שלו כל כך לא מה שמצפים מגוורץ, והטעם שונה מכל גוורץ שטעמנו אי פעם.
 

מיכאל ג

New member
פרנץ' 57

בר קוקטיילים מדליק עם אוכל בהשפעת ניו אורלינס / קריאולי, באזור אלנבי.
נאכלו:
סנדביץ' פו'בוי עם שרימפס - נהדר
קראב קייקס - גם היתה התרשמות בשולחן (לי קצת פחות)
בייבי בק ריבס מהנות
צלע חזיר
הקוקטיילים היו נחמדים אבל האמת לא התעלפתי.
גם הקוקטיילים וגם המנות ברמות מחיר של חמישים ומשהו ששים ומשהו, אז שווה להגיע לדעתי דווקא בשביל האוכל ופחות בשביל השתיה.
 
תודה על הדיווח

נאמר לנו שיש להם happy hour עם 50% על האוכל.
למרות שאנחנו גרים מטר מהמקום, עדיין לא מצאנו את הזמן להגיע אבל הדיווח עושה חשק.
 
כשהיינו שם ההאפי אוור היה על הקוקטיילים

וגם לא 50%, אלא 30 שקלים לקוקטייל. היה נחמד מאוד. אני לא מבין גדול בקוקטיילים, אבל הרגשתי שהם היו טיפה פחות מיוחדים מבאימפריאל.
&nbsp
&nbsp
 
שארביכ בפעם הראשונה

עשינו טיול "מכונית" בין בתי בד- קנינו שמנ"ז בבית הלחם הגלילית ובמהר"ל
טיילנו קצת באזור פקיעין ואכלנו בשארביכ.
ציפיתי למשהו קצת פחות "מאורגן" , יש תפריט כתוב, יש צוות והכל מתקתק.
אכלנו חצילים ברוטב טחינה ורימונים שהיו ממכרים, סלט עולש חם ,קובות עדינות וטעימות, כרובית בטחינה שהייתה רגילה למדי, מסאחן שהיה טעים וענק (שאריות נלקחו לעבודה היום) מסבחה עם המון לימון. בשלב מסוים ביקשנו חריף והגיע סלט של פלפלים חריפים ועשבים שהיה כמעט הדבר הכי טעים בארוחה. היו גם חמוצים וציפס לא משהו.
סה"כ היה מאוד טעים, 170 עם קנקן לימונדה.
קפצנו למאיה לקחת כנפה הביתה - בערב ניסיתי והיא הייתה מאוד לא טעימה לי אז היא הגיעה ברוב כבוד לפח.

 
מה תרצה לדעת ?

בבית לחם הגלילית ראינו סרטון קצר על הייצור, הסבירו לנו שגם התהליך שונה ממקומות אחרים והוא אקולוגי, משהו בנושא הפרדת מים רעילים, מודה שלא הייתי מרוכזת מספיק בכדי לחזור על הדברים. טעמנו 4 זנים, סורי, ישראלי, פישולין ובסוף רכשנו את הבלנד - תערובת שהיא גם קצת פירותית וגם עם טעם עשבי. אני אוהבת שמן זית חזק בטעמים.
http://www.galilioliveoil.co.il/
במהר"ל הגענו לקראת סגירה ולכן רק לקחתי בקבוק שמן קלמטה, לא טעמתי ולא יודעת מה טעמו.
&nbsp
&nbsp
 

החתולית

New member
שראביכ


החצילים האלה נמסים על הלשון והם כל כך טובים.
&nbsp
אני לא מכירה כנאפה שתהיה טעימה אחרי חימום או קרה. כנאפה אוכלים טריה.
 

Ornitr

New member
לא יותר מדי למען האמת

יום רביעי קפצנו ל"דיאבלו" במכבים-רעות - מסעדה שמנסה גם לשמור על מחירים שפויים וגם מנסה להיות "מסעדת שף", ולא מצליח לה גם וגם...
כן יש להם תפריט של 89 ש"ח למנה ראשונה+עיקרית+קינוח שזה מאוד מומלץ. באופן כללי כל המנות היו לא רעות (אכלנו פטה כבד עוף, סלט עגבניות, סלט עשבי תיבול, ריזוטו פירות ים, המבורגר, ולקינוח עוגת גבינה וקרמבל תפוחים)

שישי היה לנקיונות בבית,
ושבת על האש עם המשפחה בפארק אשקלון.

קשה כשאין זמן למסעדות כי כל הלו"ז מפוצץ באולמות אירועים
 

Meirav Flum

New member
סופ"ש של אפיה והרבה משלוחים

רוח התחפרות עברה על כוחותינו הסופש וכל מה שרצינו זה לרבוץ על הספה עם החתולים, לאכול ג'אנק פוד ולצפות במשהו דבילי.
בשישי בצהריים הזמנו מאווזי לאפה עם שיפוד לבבות וקבאב ופיתה עם שיפוד פילה ופרגית. הגיע ארוז וחם עם חמוצים בצד. לא רע אבל יקר בשביל שיפודיה, במיוחד כשמורידים את יתרון הישיבה במסעדה עם כל הסלטים שמסביב.
לארוחת ערב רצינו פיצה ודי נמאס לנו להזמין מפיליפ ולנחש איך יגיע הפעם- מוקדם או מאוחר, חם או קר ואולי שוב עם כל התוספות מרוחות על הקופסא ולא על הפיצה. החלטנו לנסות מקום חדש ובגלל מיעוט הפיצריות שעושות משלוחים ליד אליהו הפור נפל על הברבנל. הפיצה הגיעה פושרת בקושי, התוספות נדיבות אבל הבצק עבה ומעט מסטיקי. המחיר סביר אבל פחות סביר שנזמין מהם שוב...
השבת היתה בסימן "שבת מתוקה" בסימן המיזם החברתי למען דיירי הרחוב. בתפריט- מאפינס בננה אגוזים (ברירת המחדל עם הבננות שמתרככות מהר מדי לאכילה אבל נטעמות נהדר בבלילת המאפינס), פאי מתוק של גנאש שוקולד מריר וקרמל מלוח, מרמלדת תות מהתותים האחרונים לעונה (ועוד שתי צנצנות מחית פרי שהלכו למקפיא) ומרשמלו שהוכן על בסיס סירופ בו בושלו אגסים לעוגה של שבת קודמת.
אחרי כל האפיה הזו המטבח היה מטונף ולא היה לי כוח לנקות ולבשל ארוחת ערב אז החלטנו לנסות את שרות המשלוחים של מקסיקנה והזמנו ארוחה זוגית. הארוחה בנויה כך שמקבלים מבחר מנות בשר, ממרחים, תוספות וסלסה ארוזים בנפרד יחד עם טורטיות שמגיעות ארוזות בנייר כסף עם דפי ניילון מפרידים בינהן שלא תדבקנה. הגיע חם עד כדי רותח על אף הזמן הרב שעבר עד הגעת המשלוח (איחר בחצי שעה מהזמן לו מתחייבת המסעדה). היה טעים מאד ומשביע ואפילו נותר מספיק מהכל לארוחה זוגית נוספת. במיוחד היה טעים האסקיטס- סלט תירס קלוי וחם עם מיוקרמה (שמנת מיונז), צ'יפוטלה וקסו פרסקו.
טוב לדעת שהם השתפרו ובעיקר שהם טובים במשלוחים.
היום נגמר עם הכנת בצק ללחם מחמצת שהוכנס הבוקר לתנור ומילא את הבית בריחות לחם טרי.
 

Gרר

New member
סופ"ש אפרט בנפרד אבל ממש עכשיו מיאזאקי

במסגרת ניצול הזדמנויות עברתי במקרה ליד ואפס אנשים בקופה נתן לי הזדמנות לספק את הסקרנות הקולינארית ולנסות פעם ראמן. אז הזמנתי טאבאסקי, שזה ראמן עוף.

הבדיחה היא שלוקחים שיפוד עוף לא מעיף, שאולי אם היה נכנס ללחמניה מאודה עם מרינדה טובה יכל היה לצאת ממנו משהו לטובת האנושות, אבל במקום זה מטביעים אותו במרק.

המרק עצמו די סתמי. בתוכו פלונטר של 9800 איטריות דקות שעוד לא נוצרה החרב שתתיר אותו ולכן הסתפקתי ב-5% ממנו. גם ככה האיטריות לא עשו חשק להשקיע בהן.

עוד היו שם ביצים במצב נוזלי שהיו החלק הכיפי של המרק. כמה עלעלים בשביל לתת צבע ירוק. ו.. זהו.

לערבב הכל יחד היתה ההמלצה. עירבבתי. סיימתי את המרק הביצה והעוף. ויצאתי תוהה אם הראמן של אהרוני כל כך שונה ממה שטעמתי כאן? כי אם על זה אנשים נלחמים בדוכן של ההירו על מקום פנוי אז זה קצת הזוי.

יצא לנו לדבר על הראמן בשבוע שעבר והבנתי כבר שכנראה בארצות אחרות עושים עם המרק הזה נסים ונפלאות, ואני מאמין שבאמת לב העניין זה הטעם של המרק שכאן די אכזב. אבל מה שקיבלתי במקרה הטוב עם הקטנת גודל לחצי יכל לשמש כמנה ראשונה לא מלהיבה מדי. אבל להגדיר מנה שהעיקר שלה זה ראש דשא של איטריות כ"ארוחה שלמה בצלחת" ראוי כנראה לתואר הקופירייטינג המופרך של העשור.

והתימחור - 54 שקלים מבוזבזים של התן ביס.
 

Geralt of Rivia

New member
לא הצלחתי להתחבר לטרנד הראמן

את של אהרוני או מיאזאקי לא ניסיתי, אבל מדגימת מבחר הראמנים של דה באן ואובן קובן לא הבנתי מה הסיפור ולמה הדבר הזה כל כך באופנה. בסך הכל מרק אומאמי עם ביצה ובשר מסמורטט. לא רע, לא מרגש. אולי בארצות המקור הציר עשיר יותר, הטיפול במרכיבים מוקפד יותר ומזג האוויר מתאים יותר.
 
למעלה