אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[inבאלי]

אני קונה אותם הרבה

על הלחמניות אנחנו מוותרים ומכינים תוספות משלנו בצד.
יש להם גם המבורגרים עם גבינה, לחובבי הז'אנר.

 

[החתולית]

יש לי חברים שקונים בבורגר סלון כל שבוע

ומכינים אותם בבית.

 

[salo22]

סופ"ש

ביתרנו בייבי סלמון שלם מהסופר ושחטנו עוד כמה דניסים טריים ששהו עד לפני כמה ימים בבריכה כלשהי בטח באיזה קיבוץ בארץ.
בשלל השתמשתי לכמה אפליקציות - סושי DIY בשישי בערב, החלטנו שנעשה שבוע שבוע, פעם הכנה עצמית ופעם משלוחה מאינסייד אאוט

הבעייה עם סושי ביתי היא שפשוט מתחזרים בכמויות, מזל שהיו אורחים מזדמנים.. ליד זה סלט פאפיה, יש המוכרים בשוק תלפיות פאפיות של טויב ב 9.90 ש"ח, לא נגיד להם לא. אוהבים מאוד סלט פאפיה ביתי, אפילו ילדים נופלים ברשת הזו, לכו תבינו.. לפעמים מוסיפים קצת שרימפס חלוט או מיובש לקראנצ'יות, לא שמעתי תלונות. לא יודע באיזו רמת בשלות של פאפיה (או מנגו נניח), מעדיפים אנשים להשתמש, אלי הבוסריות הממש ירקרקה ומסורתית מדברת קצת פחות, מעדיף להשתמש בהתחלת בשלות עם קצת כתום אבל במחיר המרקם, לדעתי עולם אחר בטעם.
תירסים מעולים של כרמל יבולים, אין על התירס שלהם לדעתי בכל הארץ, ולא ניסיתי כל תירס שיש.. מרק כרובית טוב ובהמשך ראש ואידרה של הסלמון צלוי בגריל בתנור ברוטב אסיאתי וסשימי סלמון בכמה רטבים, סופ"ש דגי למהדרין..

היו בשישי בבוקר גם המאפים הרגילים מקפה לואיז, נון גדול לגבי הלחם שהיינו קונים שם בזמן האחרון, משהו במרקם פתאום פחות מוצלח והלחם מתפרק בחיתוך, ללא קשר לטמפרטורה שלו, חבל מאוד, כי החלטנו להפסיק לרכוש אצלם לחם ולעבוד על מתכון לחם הסודה של סוף השבוע, הניסיון החלבי האחרון עם שלל גרעינים וחמוציות עדיין רחוק מאוד מתוצאה משביעת רצון..

בגיזרת השתייה סיידרים זולים ולא מדהימים אך טעימים, קסטיל רוז' 750 מ"ל שנמכר לאחרונה במחיר יפה של 29 ש"ח בחנות היין באודיטוריום..

 

[סבתא רותרות]

גם תירס גילי מצוין.

 

[אריה שגיא]

אכן תירס גילי מתוק ונהדר

יש להם עכשיו גרסא נוספת שמנוקדת בגרעינים לבנים
לא צריך אפילו לבשל פשוט לגרוס לפה גרעינים טריים

 

[amirline]

לוקה ולינו - אחת מחוויות השירות הקשות בחיי ...

הציפייה הייתה כל כך גדולה והאכזבה על סף עוגמת נפש, הלכנו הביתה ממש מבואסים ומאוכזבים...
&nbsp
הגענו בשעה 21:30 (הזמנו מקום כמובן) וחיכינו בחוץ עד 22:05 ,בין לבין אחת הבעלים (יונה) הציעה לנו קמפרי ובשעה 21:40 אמרה לי שהשולחן בחשבון, מה שהתברר כשקר כי ראיתי שהם עדיין אוכלים, בשעה 21:50 שאלתי אם הם עדיין בחשבון ורק אז היא טרחה ללכת ולהגיד להם שהם צריכים לסיים ועד שקיבלו חשבון ושילמו התיישבנו ב 22:05 בשולחן שנמצא במיקום מזעזע אבל על זה לא אתלונן כי יש מספיק על מה.
&nbsp
אחרי שישבנו כמה דקות ולא קיבלתי תפריט נאלצתי לבקש (דבר שמעולם לא עשיתי אבל תמיד יש פעם ראשונה), אחרי עיון בתפריט ואחרי עוד 10-15 דקות ביקשתי להזמין ואז מלצרית חביבה אמרה "מיד", עברו כמה דקות נכבדות וכמובן שהיא לא הגיעה, ביקשתי שוב ממלצרית אחרת קצת באסרטיביות ואז נשלח אליי מלצר סוף סוף (השעה 22:30 בערך).
&nbsp
הזמנו 2 ראשונות (בוריק ריקוטה וקממבר מותכת) , 2 עיקריות (ניוקי אלה רומנה וספגטי סרדינים) וכוס יין.
&nbsp
בינתיים הגיע לשולחן לחם שהיה טעים והסתערנו עליו עקב הרעב העז, כשנגמר הביאו עוד לחם וחשבתי שבעיית השירות הסתיימה, טעיתי בגדול !!!
&nbsp
אחרי 15-20 דקות הגיעה מנת הקממבר שהייתה טעימה מאוד (היין עדיין לא הגיע אז נאלצתי לבקש אותו) ואז החלה תקופת המתנה של לפחות חצי שעה עד שהגיעה המנה הראשונה הנותרת.... כן כן רק בסביבות 23:15 קיבלנו את הראשונה השניה ואז ביקשתי שכבר יתחילו עם העיקריות כי לא בא לי לאכול ב-12 בלילה, חשוב לציין שבזמן ההמתנה למנה הראשונה ניגשה מלצרית והסבירה שיש לחץ במטבח ושהייתה כתבה בגיא פינס והטלפון לא מפסיק לצלצל ... את מי זה מעניין קיבינימט ??? ,עוד הוסיפה שהיא תפצה אותנו ואני אמרתי שאני מעדיף כבר לבטל את הראשונה הזאת, אמרה שתבדוק אם לא הכינו, כעבור 10 דקות המנה הגיעה...
&nbsp
העיקריות הגיעו בסביבות 23:30 כמובן שבהפרש של 5 דקות אחת מהשניה , ממה שראיתי בשולחנות אחרים כבר מזמן ויתרו במסעדה על הוצאת מנות ביחד, אנשים קיבלו שם מנות כאילו זה טפאסים.
&nbsp
לא הציעו לנו קינוח כפיצוי (לא היינו לוקחים בכל מקרה) ולא ביטלו את המנה הראשונה שהתעכבה כ"כ הרבה, הפיצוי היה הנחה של 10% בחשבון (19 שקלים).
&nbsp
דבר נוסף, בהמשך הערב כשביקשנו לעבור לשולחן שממוקם במקום פחות זוועתי המלצרית אמרה שהוא מוזמן וכנ"ל לגבי 2 מקומות פנויים שהיו על הבר, כשעזבנו (אחרי 23:30) המקום היה חצי ריק והמקומות שהיא טענה שהם מוזמנים היו עדיין ריקים...
&nbsp
לסיכום: כנראה שזה פשוט גדול עליהם, אין סיכוי שאחזור לשם , ערב שהתעצבנתי בו כ"כ והתאכזבתי כ"כ, הטעות שלי הייתה שלא קמתי והלכתי בזמן ההמתנה הנצחית למנה הראשונה, מוזר במיוחד שאחת הבעלים הייתה שם בזמן הכאוס ולא טרחה אפילו להתנצל או לפצות (לא היה עוזר להרגשה אבל לפחות הייתי מרגיש שהם מנסים).
&nbsp
אה ודרך אגב, האוכל שם טעים אבל זה פרט שולי אחרי כזה ערב.

 

[salo22]

באסה, נראה שהביאו את הקצב הירושלמי איתם

יש מקומות שכנראה צריכים להיערך אליהם בהתאם לפני שמגיעים, למרות ששירות הוא תמיד עניין נקודתי ותלוי אך ורק באינטיליגנציה של נותן השירות או מי ממנהליו

בהאמר כל זאת - אין הצדקה כלשהי לזמני המתנה ארוכים כאלו בצורה יוצאת דופן.

 

[amirline]

ותאמין לי שאני הכי סלחן בבעיות שירות, תמיד מנסה להבין את הצד

השני, אבל פה זה היה ממש זלזול באנשים, אם שולחן הוזמן לשעה 21:30 אז מן הראוי שבשעה 21:20 מישהו ייגש לאנשים שיושבים משעה 19:30 ויעדכן אותם שהם צריכים לפנות את השולחן, שלא לדבר על הכאוס שהיה בהוצאת המנות, אם המסעדה לא יודעת לשרת בתפוסה מלאה אז תכניסו 50-60% תפוסה.

 

[אין על מה]

מה " ירושלמי" בשירות גרוע?

אכלנו הרבה כשהם היו בירושלים, והיה שירות סביר ומעלה ואוכל מצוין. אוכל טוב ושירות רע מתקזזים, לפחות בעיני והופכים מקום ל big no no

 

[salo22]

לא יודע

איפה עשיתי קישור בין ירושלים לשירות גרוע ?

 

[אין על מה]

אמרת: הביאו את השירות הירושלמי איתם. ותיאור של שירות גרוע

יתכן שהקישור היה בראש שלי - לא בשלך, ובכל מקרה נאמר בחצי חיוך. מתנצלת אם יצא ש" הכנסתי לך מילים לפה" . בכל מקרה - לפני הדיווח הזה, חבל.

 

[סבתא רותרות]

אמר 'את הקצב הירושלמי' לא את השירות..

 

[salo22]

בדיוק

לי מתאים הקצב הירושלמי

והבאסה בהתחלה קשורה לזה שלאמיר ספציפית החווייה הייתה לא נעימה וייבשו אותו הרבה זמן, היו לנו חוויות שירות טובות ללא יוצא מין הכלל בירושלים, כולל ארוחת בוקר בבית הכיוואן כשאנחנו די ממהרים לחזור אז למרכז והקצב הירושלמי האיטי שם היה באמת יוצא דופן, אני חושב שאמיר היה משתגע לגמרי, אבל באמת היה לנו סבבה כולל "הקצב הירושלמי", או מה שזה לא היה, האוכל והאווירה לבטח פיצו..
אגב גם בטופולינו לפני שנים די רבות בערב הראשון שלנו שם, יונה פחות או יותר הייתה "אחראית" לשולחן שלנו והקצב בהחלט היה ירושלמי כזה

בפעם אחרת הייתה בחורה צעירה וסופר יעילה עם "קצב ירושלמי" ככה בקצוות שעשתה סופר עבודת שירות טובה באותה ארוחה, כולל המלצות, הסברים ומנות שנחתו על השולחן בקצב מאוד ראוי, בקיצור כמו שאני תמיד אומר, אי אפשר להסיק ולהכליל דבר על שירות קבוע באותו מקום, האנשים נקודתית בארוחה הם אלו ש"יעצבו" חוויית השירות שלנו לאותו ערב, יהא מה שזה..

 

[החתולית]

חוויה לא נעימה

ואני מבינה למה האוכל הפך להיות פרט שולי.
&nbsp
חבל שזו היתה החוויה שלכם, וחבל שלא השכילו לטפל במצב בצורה מוצלחת יותר.

 

[inבאלי]

נראה שהם עדיין לא הפנימו את המעבר לעיר הגדולה...

חבל על החוויה שלכם וההתנהלות שלהם, במיוחד כאשר ברור שיש תקלה אחת אחרי השניה. אני מן הסתם הייתי יוצאת עצבנית כמוך מהמסעדה...
תודה על הדיווח - רשמתי לעצמי להמתין עם הביקור שלי במסעדה ואני מקווה שעם הזמן השירות שם ישתפר.

 

[Maldini Girl]

איזה מבאס לשמוע

אני ממעריצות טופולינו, הם היו המקום החביב עליי כשעברנו לירושלים.
מאד מחכה להזדמנות לדגום אותם בתל אביב, וממש מבאס לשמוע.
&nbsp
ייתכן (וזה לא מצדיק בשום צורה את החוויה שעברתם) שזה מסוג המקומות שלא כדאי לבוא אליהם בסופ"שים. לצורך השוואה (לא הכי מוצלחת אבל מילא) בירושלים יש את הפוקאצ'ה בר שבמשך השבוע הם בסדר גמור (אוכל נחמד במחירים סבירים ושירות בסדר) ובסופי השבוע המקום פשוט לא מצליח לעמוד בעומס והחוויה יכולה להיות נוראית, ממש כמו מה שתיארתם. מאז מקפידה לא להגיע לשם בסופ"שים.
אבל אין ספק שחוויה כזאת פשוט הורסת את החשק לחזור.

 

[erezavn]

שירות מביך והזוי. מקווה שיעשו בדק בית ומהר.

אני ישבתי בשבוע הראשון והמסעדה הייתה 1/2 ריקה אז איכשהו קיבלנו את האוכל בזמן סביר. (חוץ מהקינוח שלקח לו כמעט 1/2 שעה להגיע...).
נראה שמשהו במטבח שם ממש לא מתפקד.

 

[אי שפיות בצדו2]

תודה על האזהרה

למרות שהחלטתי להימנע ממסעדות בישראל רציתי לדגום את זו. במשך שנים היא סקרנה אותי, אבל לא יצא כי אני לא מגיעה הרבה לירושלים וגם מעדיפה לא לתמוך במקומות עם כשרות אם יש בחירה אחרת. חשבתי לנסות עכשיו, אבל חסכתי לי עוד חוויית אוכל בחוץ מבאסת בישראל...

 

[amirline]

קצת טעימות בלוינסקי (אחרי כמה המלצות שקיבלתי כאן)

התחלנו בקופיליקס, הפוך טעים מאוד ועוגת פיסטוק שהתלבשה בול עם הקפה.
משם הלכנו ליום טוב כאשר אני נחוש לאכול כריך דגים, בעודי ממתין בתור ורואה איך הבחור מכין כריך נקניק למישהו שיניתי את דעתי והלכתי על הנקניק, היה מאוד טעים ומושקע אבל יש לי בעיה קטנה לדרג כריך בציון גבוה כשהלחם לא חם (אחרי מצנם או טוסטר), לדעתי חימום של הלחמניה תקפיץ את הכריך לשמים, כמובן שאני כבר מתכנן לחזור לאכול את כריך הדגים...
&nbsp
אפרופו כריך דגים, אכלתי בשבת (בפעם המי יודע כמה) את הכריך של שרי הרינג בנמל ת"א, מבחינתי זה כריך מושלם, הלחם חם וכל מה שיש בכריך זה בדיוק מה שצריך, גילוי נאות: אכלתי 2 כריכים כמו תמיד (אחר עם הרינג ואחד עם סלמון

)

 

[אילן רוזינר]

"דוק" באבן גבירול. מזמן לא התענגתי ככה במסעדה

מה זה מזמן? מאז פרידה קאלו ז"ל של יואב בלימן יבדל"א. מאז בלזק זצ"ל של נתי שפריר יבדל"א ומלאי טעמים. מאז החודשים הראשונים של קפה 48 מנוחתה עדן של יהונתן בורוביץ' יבדל"א. מה משותף דווקא להם? לדעתי – חדוות הבישול, תעוזה, היכולת לקחת את החומרים הכי פשוטים, לשלב אותם בצורה הכי לא צפויה – ועם זאת, משכנעת לגמרי. אסף דוקטור, השף של "דוק" שייך, לטעמי, לאותה קבוצה מצומצמת של אנשים ששפת הגסטרונומיה היא שפת האם שלהם והם כותבים שירה משובחת באמצעותה. מאותם השפים שאחרי שני הביסים הראשונים של היצירה שלהם אתה רוצה לגשת אליהם ולנשק את הידיים שלהם (ניגשתי, לא העזתי לנשק, לחצתי).

ויש גם את הקטע הזה של תוצרת מקומית בלבד. נשמע אולי גימיק – אבל תכלס, עובד. לכן אין שם קולה ואין שם טובורג ואין שם ג'וני ווקר. יש מים קרים (מוגשים ומתמלאים באופן שוטף), יש בירות בבקבוקים של ג'מס, יש את הגראפות של מארק דה גלילה וגם שניים-שלושה עראקים משובחים. ויש אווירה נעימה ויש שרות יעיל של אנשים שמורגש כי רוצים שתרגיש טוב ויש אפילו מחירים סבירים. גן עדן.

בת זוגי לארוחה ואנוכי נתנו הרבה כבוד לבירות, לגראפות ולעראק. מהסיבה הזאת ומהסיבה שכל כך התענגתי על המנות שלא רציתי להתאמץ ולזכור, מה הן כללו – לא אוכל לדווח לפרטי פרטים. גולת הכותרת מבחינתי היתה טרטר סינטה. אני אוהב סטייק טרטר ולא מפסיד הזדמנות להתאחד עם מושא אהבתי – והנני מעיד שלא אכלתי טרטר טעים כזה הרבה שנים. בעיקר בזכות הבשר הגרוס גס שהוא פשוט מעולה בזכות עצמו, נדיר באיכותו. הוסיפו לו שמן זית מלא טעם, מלח גס בכמויות לא קטנות, אך למרבה ההפתעה נכונות לגמרי, אולי עוד טיפת פלפל, אולי עוד נגיעה של איזה תבלין, ביצה מעל – וזהו. לא צלפים ולא בצל ולא בטיח. חבל לדכא את הטעם המופלא של הבשר. בצד ישב לו השיחוק שמעיד כאלף מלים על סגנון השף: צנוניות זעירות ועדינות חתוכות דק וחתיכות של שעועית צעירה נאה. טיפה שמ"ז, טיפה מלח – ונדמה לי שזהו. פשוט וגאוני כמו הקווים של פיקאסו. כשהגיע הזמן להזמין קינוח – מה הזמנתי? נכון. עוד מנה של הטרטר.

הדברים הנוספים שאכלתי היו סביצ'ה אינטיאס – סביצ'ה לא שגרתי (יותר דומה לסלט עם חתיכות דג), נפלא. בת זוגי לארוחה אכלה פלמידה לבנה – לא טעמתי, היא התענגה. היא אכלה גם סלט סינטה – חתיכות של בשר צרובות קלות בתוך סלט עדין ומלא טעמים, הנאה גדולה. ואכלנו גם כרוב ערבי – הפנוכו של הכרוב אפוי בתנור, עם העלים החיצוניים שרופים, שחורים ממש ועם איזושהי גבינה שהשתלבה לגמרי עם העלים הפנימיים. אלקי הגסטרונומיה, אני מתנצל בפני כל הכרובים והשרפים שזלזלתי בהם בימי חיי! אם כרוב (כרוב!) יכול להטיס את הבן אדם השמיימה – כנראה שאין גבול ליכולת האנושית. לפחות לא לזו של השף דוקטור. והיה גם לחם – מטוגן קלות, הזמנו אותו גם כמנה נפרדת והוא גם בא עם הטרטרים. שיחוק אמיתי.

כמו שמברכים שף בטורקיה – אללריניזה סאאליק, קוסטה דוקטור! – בריאות לידיים שלך, שף דוקטור! בריאות לידיים של הדוק ואריכות ימים למסעדה. אמן.