חיים ומוות ביד הלשון

elar84

New member
אוהבת את סיפורי רבי נחמן

לי זה מזכיר את הסיפור על האבא הבן והחמור... מכירים?
 

elar84

New member
הסיפור הוא כזה

לדעתי זה סיפור הודי... אני כבר לא בטוחה, אבל שמעתי המון סיפורים כאלו בילדותי.

היו אבא בן וחמור, הוא הלכו ברחוב...
אנשים צעקו להם... "איזה מטומטמים, יש להם חמור ואף אחד לא רוכב עליו"
אמר האבא לבן : בוא בני ורכב עליו"
ראו אותם אנשים וצעקו לעברם :" איזה בן חסר כבוד, האבא הולך והוא רוכב לו על החמור, ממש בושה"
ירד הבן מהחמור ונתן לאבא שלו להעלות.
צעקו לעברם אנשים :" איזה אבא חסר לב, איך לא כואב לו שהבן הולך לידו והוא לא מתאמץ ורוכב על החמור"
ואז אמר האבא לבן, בוא רכב איתי על החמור.
ראו אותה אנשים והתחילו לכעוס :" איזה אנשים רעים ומגעילים, לא מתביישים לרכב ביחד על החמור המסכן, ממש כואב הלב על החמור האומלל"

 

elar84

New member
אני חושבת שאין לשפוט אדם

ובמיוחד בפורמט כזה שמה שכתבת עליו חשוף לכול כך הרבה אנשים.
אבל אני גם לא חושבת שבגלל זה מתאבדים, זה מקרה קיצוני. אם אדם בחר להתאבד, זה בגלל שזה הקש ששבר את גב הגמל... קשה לי להאמין שהכול היה טוב בחייו ובגלל מה שקרה הוא התאבד.
אני לא שמעתי יותר מידיי על המקרה, כך שאין לי באמת מושג לגביי כול הפרטים.
 
לדעתי

לפעמים יש נקודות שפל ומטענים שבן אדם סוחב עליו שחזרה רק עוד דחיפה קטנה אחת לעבור את הסף
וזה יכול לקרות גם לחזקים ביותר אף אחד לא חסין
פשוט חבל......

ואגב הבנתי שהיא דחפה ממש חזק , השפילה אותו ברבים בצורה מאד בוטה
נגמרו חיים של בן אדם
 

elar84

New member
כן, זה מה שגם אני אומרת

שלכו תדעו מה עבר עליו, וזה מה שגרם לו להתמוטט. אבל זה לא מעיד עליו כאדם, אם הוא חזק או חלש... פשוט באותה נקודת זמן הכול הציף אותו.
מה שנאי אומרת זה שאם הכול היה ייציב בחייו הוא מן הסתם היה לוקח את זה פחות קיצוני.
 
זה לשון הרע קלאסי

פעם זה היה מפה לאוזן היום זה דרך המרשתת.
דיבור יכול להרוג. זה ידוע.
מזכיר לי שוב שאני צריכה לשמור על הלשון. וחבל שאיני מקפידה יותר הקפדה יתרה.
דיבור מאחורי הגב בין אם הוא נכון או לא זה כמו לתקוע חרב באדם כשאין ביכולתו להתגונן מפניה.
למה הוא התאבד? לדעתי זה די מובן. אני כן חושבת שהוא היה יכול להתגבר על זה.
אבל פתאום כל העולם הפנה לו עורף לפני שהוא הספיק לפקוח את העיניים אני חושבת
שרב בני האדם השרויים בסיטואציה כזו היו מגיבים לפחות בשוק.
ומבחינתי זה בדיוק על אותו עיקרון של מדורי הרכילות והצהובונים אולי שם ההאשמות פחות חזקות
אבל על אותו עיקרון בגלל זה זה אני חושבת שלמי שאין את החוזק הנפשי המתבקש שלא ינסה להפוך למפורסם
או כוכב אינסטנט. ומבחינתי תכניות ריאליטי יכולות לחרוץ גורלות של אנשים ולערער אותם נפשית עד מוות
ולכן הם גם לוקחים חלק בשפיכת הדם יחד עם העיתונות הזולה או התקשורת הרדודה שלא בודקת עובדות ומחפשת
כותרות צועקות שמושכות תשומת לב על חשבון אנשים.
זה סוג של רצח כן. גם אם לא בכוונת תחילה גם אם זה נראה תמים. זה משחק מסוכן משחק בנפש . ונפש
תמיד הייתה דבר עדין.
 
כנ"ל הטוקבקיסטים ובכלל המושג שיימינג בפייסבוק

( כי זה מה שעשו לו שיימינג דרך שיתוף סטטוס ), זה רעה חולה במיוחד.
וחבל שזה הפך למקובל בתרבות שלנו.
זו תרבות זו?
 

elar84

New member
מזל שאני לא לוקחת חלק בתרבות הזה, פשוט מסרבת בכול תוקף

עד לאחרונה בכלל לא היה לי פייסבוק, נמנעתי מזה לחלוטין. ואז דיי פתחו לי חשבון "בכוח". לבסוף השתכנעתי והייתי איזה תקופה קצרה שהספיקה לי לגמריי.
אני כול כך גאה שאין, וכול כך טוב לי שאין לי.
 
אני לא בפייסבוק כי פייסבוק השתיק אותי בכוח

כתבתי את האמת ופייסבוק סגר אותי.
אולי כי הגבתי לכתבה שדיברה על העננים המלאכותיים שמרססים במטוסים
בישראל ובעולם ומרעילים אותו פירסמו בהארץ והגבתי בפייס כמה ימים אחרי
לא יכולתי להכנס לפייסבוק שלי.
אחרי הסתימת פה הזו לא רציתי יותר פייס
וגם ככה לא אהבתי אותו
 
אולי. גם לא אהבתי שכולם יכולים לצפות בתוכן שלי

ואנשים מאשרים אחרים בלי להכיר אותם.
זה די מלחיץ. כלומר אם אני סומכת על כל האנשים ומרגישה נוח מצידי 3000 חברים
אבל עד שאני מרגישה נוח עם בנאדם... ועד שאני מרגישה נוח שיראו עוד צדדים שלי...
זה היה קצת עינוי כל העיניים הבולשות האילו

והרגשתי שיש לי שם ממש הפרעת קשב וריכוז עם כל הסטטוסים שקפצו ולא היה לי כוח לקרוא או לעיין בהם.
וגם עד שמצאתי משהו שאני רוצה לקרוא בקבוצה זה נעלם במהירות מתחת להודעות של אחרים ופספסתי את הרכבת
והתקשיתי למצוא את זה. הקצב חיים שם מהיר מידי ושטחי מידי עבורי .
והגעיל אותי שאם בחורה מפרסמת תמונה עם ביקיני לפעמים כותבים לה דברים לא כל כך יפים.
שוב תלוי היו גם אנשים נורמאליים זה לא מתאים בקונספט הזה לשים תמונות כאילו לדעתי
שאנשים מכל הגילאים יכולים לראות.
 

elar84

New member
קצב חיים שם מהיר מידי ושטחי מידי עבורי

זה בול מתאר את מה שאני מרגישה שם, בי זה מעורר גועל.
אולי אני קיצונית, אבל הפייסבוק לא עושה לי טוב בכלל...
הכול שם מזויף, ריקני מידיי עבורי. אני אוהבת לא להיות בהתמכרות למשהו כזה.כשיש לך פייסבוק אין יום שאתה לא מציץ... וזה עיסוק כול כך ריק.
מרגיש שם גם תחרות.... של מי החיים הכי יפים, דיייי אני לא בקטע של השוואות.
אני אוהבת את החיים שלי מאוד, את העיסוקים שלי, את תחומי העניין הבילויים השקט... להראות כול שניה מה עשיתי נראה לי טיפשי. ולחכות לקבל על זה את אישור החברה. שיותר מ70% אתה לא מכיר שם.
למרות שאני ממש ממש לא אישרתי כול אחד, אלא הקפדתי על סינון קפדני וגם מידיי פעם מיון מחדש.


זוכרת שפעם כשניפגשנו אמרתי לך שת"א מעוררת בי אנרגיות ירודות... זה מאוד מזכיר את הפייסבוק. שיטחיות עושה ל רע.
 
לא הכל היה שם מזוייף אבל לא יכולתי לעמוד בקצב בלי לקמול

אנרגטית. וזה גם הכניס לי לחץ לדם ורצון מעצבן ואובססיבי להכנס כל הזמן לראות אם הגיבו מה הגיבו איפה הגיבו וכדומה
 
גם ניסו להתחיל איתי שם אבל הבעיה היא

שלמרות שהבחור מצא חן בעיני אני לא מסוגלת שמתחילים איתי דרך פייסבוק.
אני צריכה להכיר יותר את הבחור . הפורמט הזה קצת מנוכר לי אז למרות שהרגשתי
שאפשר לסמוך עליו לא יכולתי לזרום עם זה.
אני לא מצליחה להבין איך אפשר לזרום בפייסבוק.
אני גם עברתי טרנספורמציה ויותר קל לי להכיר אנשים ממקום יותר מוחשי האינטרנט כבר לא קורץ לי כמו פעם.
כלומר אני מעדיפה שיתחיל איתי או שאני אתחיל עם מישהו שאני מכירה תקופה אבל במציאות אינטרנט זה גם הפך
למנוכר עבורי ברמה מסויימת . קשרים אינטרנטיים כבר לא מספקים אותי למרות שעדיין אין לי סבלנות לחברות צמודה
בעולם האמיתי ואני אחפש אנשים שיבינו שאני צריכה ספייס ולהטען אנרגטית לפני שאני חוזרת לבלות איתם
 
וכן זה די מצחיק שאנשים מדברים כל שנייה על משהו

פעוט שהם עשו.
"אכלתי מרק" פלוס צילום.
בהיתי בכלב .
לא יודעת לפעמים זה קצת עובר את גבול הטעם הטוב
לפחות הם לא ידעו את העולם כשהם בנוחיות
סורי על ההצפה אני חושבת בחלקים
 
למעלה