LeAnnDylan

Well-known member
כן, ראיתי איזה ראיון קצר עם פייפר (הכותבת)

ועם טיילור (זו שמשחקת את פייפר בסדרה)
והן דיברו על זה שג'נג'י לא רצתה לקחת את הספר כמו שהוא ולהפוך אותו לסדרה אלא לקחת נקודות ממנו ולהרחיב אותן, לא ידעתי עד כמה זה יהיה שונה כמו שאת אומרת.
הן גם דיברו על זה שיש שני קטעים מאוד גדולים ו"עסיסיים" לדבריהן בספר שהיא לא השתמשה בהם לעונה הראשונה ויש מצב שתהיה הרחבה עליהם בעונה השניה. אז נראה.
מענין אם אפשר להשיג את הספר הזה בארץ עכשיו כשהסדרה מאוד פופולארית.
 

Macphista

New member
סיימתי את a clash of kings

עדיין מעכלת....

לא. מצליחה. לחשוב. לכתוב. קוהרנטית.
מה. זה. היה.
 

Macphista

New member
אחרי שאעבור עוד פסגה בתזה שלי

אני פשוט לא מסוגלת להתרכז כמו שצריך ולעבוד כמו שצריך כשהספר הזה קורץ לי מפינת החדר.
ואתמול גיליתי שממש אין לי עוד הרבה לתזה אז נראה לי שהשבוע הקרוב יוקדש להתקדמות משמעותית בה ורק בראש השנה אתחיל עם הספר הבא.

אני עדיין מתכוונת לכתוב כאן דעה מגובשת.
מאוחר יותר.
 

shirush3

New member
אני מחכה לזה


ובאמת כשאת מתחילה את השלישי תוודאי שאין לך דברים ממש חשובים לעשות כי לדעתי מבין ה4 הראשונים הוא הכי טוב
 

Macphista

New member
טוב, מחשבות מגובשות

וזה בעיקר מעין השוואתי בין הספר לסדרה כי... זה מה יש.

אז אריה וטייווין לא נפגשים והיא לא המשרתת שלו? זה היה די חבל. מאוד אהבתי את זה בסדרה.
אבל, חשבתי שזה היה מאוד מעניין שהיא שחררה את העצורים בהרנהול ברגע שהבינה שהם לכאורה "בצד שלה" ואז הבינה שהם גרועים לא פחות מהלאניסטרס.
עוד הבהרה לכך שאין כאן טובים ורעים, כולם הורגים, כולם אונסים, כולם חושבים שיש להם זכות לכתר. ואהבתי שאריה לומדת את זה מהר ומוקדם.

הבלגן בווינטרפל- וואו. אז מירה ואח שלה חברו לבראן כבר בספר השני. זה היה מאוד מעניין. ובראן כבר מקבל את הכוחות שלו וחווה את החוויות של סאמר. אהבתי שזה קרה כבר עכשיו והם לא סתם התמזמזו עם קו העלילה שלו כמו שעשו בעונה השנייה של הסדרה. וכבר מפצלים בין שני הילדים עכשיו?! וואו! כל העונה השלישית הם הלכו ביחד. ועכשיו כבר מפצלים אותם? ממש מעניין אותי לראות לאן זה יתקדם בספר הבא. ריקון עוד יהיה מישהו בכלל?
ורוב פשוט טיפש להשאיר את ווינטרפל כל כך פרוצה לפשיטות והשתלטויות על ידי כל דביל עם XXX מברזל. זה פשוט סימן מנבה רעות לעתיד. מלך שלא שומר על הבית שלו לא יהיה מלך לאורך זמן!

אני מתחילה לחבב את סאנסה. דמות עם פוטנציאל. היא אמנם עדיין ילדה עם חלומות לא מציאותיים, אבל היא בהחלט מעניינת ומתבלטת בצורה שונה וייחודית בים של חלאות. האביר המודח הזה שלכאורה אומר שיציל אותה- מתי הוא ימות? אין לי סימפטיה אליו. וגם היא- מה היא מאמינה לו? הייתה צריכה לברוח עם הכלב.

כל החוויות של דיאנריז בקראת' היו משמעותית שונות מהסדרה. ז"א- הסדרה הייתה שונה מהספר. ולמען האמת די חיבבתי את החוויות בקארת' בסדרה. אבל אהבתי את החזיונות שלה בספר בבית של האנדאיין (הלא מתים? איך זה בעברית?). בכל מקרה בסוף הספר אני מבינה שאחד משני האנשים שהיא מכירה זה סר.בריסטאן בתחפושת? הוא לא חושף את עצמו? מדוע? זה עוד שוני משמעותי מהסדרה. וזה גם קצת חבל לי כי חיבבתי את הכוח שלו לצידה. מעין סגירת מעגל כשהוא הצטרף אליה.

וטיריון, אוי טיריון יקירי. יותר מדי שכל. כאב לי שוב, ממש כמו בפעם הראשונה, לקרוא אותו פצוע ומסכן אחרי המלחמה. ולדעת שאבא שלו לקח קרדיט על כל הניצחון.
אני רוצה את טיריון וסאנסה ביחד מאוהבים וכובשים ביחד איזה מקום נחמד לגור בו ולהשריץ ילדים שיהיו גבוהים יותר מאבא שלהם. שג'ון סנואו ישלוט על כל הצפון, מצפון ומדרום לחומה ושיום אחד דודתו היקרה דיאנריז תבוא לבקר אותו, הדרקונים שלה יעשו קצת אש ויפשירו את כל השלג והקרח בצפון, כל היצורים ימותו, וביחד הם יעופו להם על הדרקונים, יכבשו את קינגס לנדינג וישריצו צאצאים לבית טרגריאן.

הייתי גם נורא רוצה סצנה שג'ון מכיר לקתלין, סאנסה וטיריון את דיאנריז ומספר להם את האמת עליו. רוצה לראות את קתלין נחנקת על הידיעה הזאת.
ביץ'.
ורוצה לראות אותה נחנקת על הידיעה ש... טוב ראיתי את העונה השלישית... שטיריון וסאנסה נשואים!
ביץ'

וקתלין! יו! היא אשכרה ניסתה לעשות שולם בין רנלי וסטאניס! OMFG מי הטרחנית הזאת חושבת שהיא?

אני נדהמת כל פעם מחדש מ... מצד אחד כנות מוגזמת בין אוייבים- השיחה בין קתלין לג'יימי בה הם פשוט סיפרו אחד לשניה הכל, אבל הכל. ומצד שני הסתרה ושקרים מוגזמים בין קרובים- למשל סרסיי וטיריון. כל פעם שטיריון חושב שסרסיי מקבלת אותו (היא אפילו נישקה אותו) היא בסופו של דבר בוגדת בו שוב. ואז גם שולחת מישהו להרוג אותו בזמן המלחמה.
ביץ'.
מקווה שהסוף שלה יהיה אכזרי משל כולם.
פם פם!
 

shirush3

New member
קשה לא להשוות לסדרה

כשקראתי את השני לא כ"כ זכרתי מה היה בסדרה, חוץ האירועים הגדולים.

אריה - הפרקים היו הרבה יותר מזעזעים ממה שזכרתי.
את הקטעים עם טיווין זכרתי מעורפל ולי זה לא כ"כ היה משנה. יכול להיות שזה היה נותן אפקט קצת יותר של מתח, אבל זה היה עשוי בצורה טובה.
ממש אהבתי את הרשימת שמות שלה כל פעם לפני שהיא הולכת לישון. זה מדהים לחשוב על מה היא חושבת ואיך היא כ"כ חזקה למרות כל מה שהיא עוברת.
אריה היא דמות שמפתיעה אותי ומדהימה אותי בכל פרק מחדש, במיוחד בקטעים שהיא ארחאית על מוות של דמויות. את ילדה בת...? מאיפה זה בא לה? גנים של סטארק כנראה
.
ואלאר מורליגס.

הבלאגן בווינטרפל - שוב, לא זכרתי את כל הסוף עם בראן, ילדי ריד ושהם היו אמורים להיות "מתים".
כשקראתי את הפרק שהם לכאורה מתים ממש נלחצתי לרגע ושהגיע הפרק של בראן חשבתי שהוא הפך לזאב

בכל מקרה, הקטע עם מירה וג'וג'ן ממש הפריע לי בסדרה ולא הבנתי למה מרחו את זה עד אמצע עונה 3 וגם הביצוע של זה היה לא מוצלח, לדעתי.
הזכרת לי את ריקון, מה שאומר שעד עכשיו אין זכר אליו
.
רוב עשה לצערי כ"כ הרבה טעויות. בתחילת הספר קאט אמרה לו לא לשלוח לשם את ת'יאון והיא אמרה לו שרוב הסיכויים שהוא יבגוד בו.
והמסקנה: להקשיב לאמא! אם רוב היה מקשיב לה הסיפור שלו היה הולך כ"כ אחרת
.

סאנסה - אני התחלתי לחבב את סאנסה דווקא בספר השלישי. בספר השני שמחתי לגלות שהיא כבר לא חיה בעוללם של אבירים ושירים ושהיא קיבלה קצת זריקה מהמציאות.
האביר הזה, אם זה מי שאני זוכרת, ממש קרציה

אם כבר ההאונד, אני אוהבת שהוא קורא לה "little bird"

דאני - במקרה לה, בהשוואה לסדרה, אני הרבה יותר אוהבת את דאני של הסדרה.
דאני של הספרים היא קצת כאפה, יכול להיות שזה בגלל הגיל.
בסדרה היא הרבה יותר עוצמתית

מבחינת באריסטן זה לא משהו שמגלים בשלב כ"כ מוקדם. רוב הסיכויים שעשו את זה בשלב מוקדם בסדרה זה בגלל האפשרות שאנשים יזהו אותו ואז איאפשר לעשות את אפקט ההפתעה כמו שהוא נעשה בספרים.
את תראי כבר שתקראי את השלישי


טיריון -

הקטע עם אבא שלו אחרי המלחמה היה נוראי

הייתה להם שיחה שממש עשתה לי רע כשקראתי ואני לא זוכרת אם זה בסוף השני או בתחילת השלישי


סירסי-


אני אוהבת בספרים האלה שאין חוקים והכל יכול לקרות.
קראתי ראיון של מרטין והוא אמר שם שהוא שבר הרבה חוקים שלימדו אותו בכתיבה יוצרת
.
מעניין אותי מה תחשבי על איך טיריון ןוסנסה נעשה בספרים. זה שונה בצורה שממש הרתיחה אותי בסדרה

גם על החתונה האדומה מעניין מה תחשבי
אני חשבתי שהסדרה הייתה יכולה לעשות הרבה יותר אם היא הייתה משקיעה קצת תשומת לב לפרטים הקטנים
.
אז אמרת שעוד שבוע את מתחילה את השלישי?
 

Macphista

New member
אני ממש מחכה לטיריון וסאנסה

ולחתונה האדומה.
אני חושבת שהסיבה היחידה שאני עצובה שקתלין מתה שם היא שג'ון לא יוכל לעשות לה in your face בעתיד על היותו טרגריאן.
למרות שהבנתי שהיא לא מתה בצורה סופית לחלוטין בספר.

אני ממש לא מחבבת את קתלין. מצד אחד היא כזאת טרחנית ומתנשאת ויודעת יותר טוב מכולם איך צריך להתנהג ומה צריך לעשות.
מצד שני... תינוק/ילד מסכן גדל בבית שלך, לכאורה בן של בעלך, ילד מסכן שלא עשה לך דבר רע והקיום שלו לא אשמתו, והיא הוקיעה אותו כל חייו.
גרועה.
 

shirush3

New member
יש לי רגשות מעורבים עם קאט

אני ממש מרחמת עליה כי היא חושבת שהיא באמת איבדה הכל.
היא לא יודעת שאריה בחיים והיא לא יודעת שבראן וריקון חיים. מבחינתה בסוף הספר השני/תחילת השלישי היא נשארה רק עם רוב ואת סאנסה לקחו הלאניסטרים. אין לה כלום.
היא "בוכה" הרבה לנד ונזכרת הרבה בנד וזה ממש עצוב. הכאב שלה עצום והיא פועלת גם מתוכו.
היא "יודעת יותר טוב" כי בכל זאת היא עברה לא מעט דברים ויש לה ניסיון והיא בסך מנסה לסיים הכל כי, אני חושבת, שהיא לא יכולה לעמוד בזה יותר.
מהבחינה של ג'ון אני ממש לא אהבתי את איך שהיא שנאה אותו, אבל יכולתי להבין. הילד לא אשם שאבא שלו "מעד"
, אבל היא תמיד תראה בו את החוסר שלמות בנד. היא תראה בו את הטעות של נד.
חבל לי שזה השפיע כ"כ על ג'ון במהלך החיים שלו. יש פרקים שאת קוראת את המחשבות שלו ורואה כמה זה באמת השפיע עליו
(באמת חבל שהוא לא יכול לעשות לה אין יור פייס
)
ויש עוד דברים בספר השלישי שגרמו לי לחשוב שוב על איך היא רואה את ג'ון ומה זה עשה בסופו של דבר


לחתונה האדומה יהיה לך עוד זמן, אבל סנסה וטיריון בחצי הראשון של הספר.
 
תש"ח

אני עדיין קורא אותו
ספר ממש מעניין על מה שעבר על יורם קניוק בזמן מלחמת העצמאות.

מזכיר לי קצת את 'משחקי הכס'- כולם מתים אבל הוא יותר נחמד מהממזר מרטין שהורג דמויות אחרי שהתחברנו אליהן
 
"חוף רפאים" של טאנה פרנץ

בלעתי אותו!! אני כ"כ אוהבת את הסופרת הזו, היא מרתקת ומלאה מיסתורין ולאט לאט נחשפת התמונה המלאה.
היא מזכירה לי את הסדרות האלו שמראים פשע שקרה, פשע מוזר ולא מובן ולאט לאט עם הבלשים אנחנו חושפים פרט ועוד פרט, נכנסים עמוק יותר לדמויות ולחייהם ולא כל מה שחשבנו בהתחלה נשאר כשהיה.
בקיצור ממליצה בחום, ואם כבר אז גם על לינווד ברקלי שזה בערך אותו סגנון.
 
כן כן בדיוק מתאים לכיפור

אתה רוצה המלצה לאחד נוסף?
"בלי לומר שלום" של לינווד ברקלי,
על נערה בת עשרה, שאביה תופס אותה מבלה עד מאוחר עם בחור והיא שתוייה, הוא כועס עליה וגורר אותה הביתה, היא הולכת לישון, קמה בבוקר ומגלה שאבא שלה, אמא שלה, ואחיה הקטן נעלמו!!
אין שום סימן או רמז, אין פתק, כל הבגדים שלהם בבית, הניידים, המפתחות הכל בבית, רק הם נעלמו (זה רק ההתחלה של הספר אני לא הורסת לך), ומפה מתחיל הסיפור.
כל הספר פחדתי שיהיה לו סוף הזוי של מחלת נפש או חייזרים, אבל לא!! סוף מדהים, וספר מדהים!
 
העליתי לפייס שלי!!

סעיף 1 הוא הנכון ביותר. אך אפשר?!

סעיף 2 - הבנות היקרות שלי למדו על בשרן את משמעותו שבוע שעבר, והן היו בהלם גמור מהדרקון שהפכתי להיות. אלוהים, נשארו לי 2 עמודים -
עופו מכאן !!

סעיף 3 אך - אך - אך זה אפשרי - עדיין תעלומה בעיניי

סעיף 5 עצוב כמה שזה נכון

סעיף 7 כלכך נכון, אני עדיין עושה את זה עם הספר השלישי של hunger games.
עם האובדנים הכואבים בהארי פוטר כבר השלמתי
בעצם רק עם אובדן אחד עדיין קשה לי מאוד

סעיף 8 מצויין!

אהבתי את 10, לא כי אני מסכימה איתו כלכך, אלא יותר כתגובה למה שכתוב

סעיף 14 הוא הקשה מכולם..........

16 קורה לי יותר מידי פעמים


בעלי חטף נעל בראש אחרי שהוא העיז לקיים את סעיף 17. באמת באמת
 
הכל הכל נכון!!

הכי מבאס שמדברים עם בחור חמוד והוא אומר "אני לא קורא" או אין לי סבלנות לקרוא
כאילו יש קשר בין שניהם.
 
למעלה