וואו, את חרוצה שחבל על הזמן
בערב החג הוזמנו לבית של אמא של חבר. משפחה ממוצא פרסי, כמו המשפחה של אבא שלי, ועורכים את החג כמסורת יהודי פרס, כמו בבית סבתי ואבי.
כמויות האוכל שהיו שם, היו הזויות. כמעט כל הסלטים שהוכנו נזרקו, לצערי, לפח עוד לפני שהספקתי להגיד משהו.
 
היו שם טחינה, סלט חצילים, סלטי ירקות שונים, סלט עשבים אופייני (כי כידוע, אנחנו הפרסים, מוצאנו מן העז), רשאד קצוץ (שהצלחתי להציל ולקחת הביתה, ולנשנש למחרת).
היו כרעי עוף בתנור, בשר בבישול ארוך שהתפרק וכמעט נמס בפה, חורשט סבזי (ששמו לידי לשמחתי), אורז מלא ואורז רגיל עם טהדיג, תבשיל מתוק של תמרים, אגוזים ופירות שאמורים לשים על האורז, קציצות דגים נפלאות ורכות ברוטב קוקוס סטייל הודי, קציצות פראסה עם עוף והודו טחונים (שלקחנו הביתה כי אף אחד לא רצה וכמעט זרקו אותן לפח).
 
בקיצור, הרבה יותר מדי אוכל ולצערי גם הרבה ביזבוז. המנות העיקריות חולקו בין הנכדים שכבר גרים מחוץ לבית, וחלק הוקפאו לארוחת שישי.