אמריקה (ארצות הברית של-)

[debby12]

אמריקה (ארצות הברית של-)

לרגל יום הולדתה/עצמאותה שחל השבוע, מעניין לשמוע רשמים שלכן הקשורים לארה"ב כמו:

הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה)

מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה)

מה אתן אוהבות בה?

אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא?

אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'

אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן

ועוד - כל דבר קשור שלא חשבתי לשאול

<הולכת לחשוב על התשובות שלי. אני בחופש השבוע אז לא הרבה מול המחשב>

 

[גלתיאה של הספרות]

מוצא חן בעיני הסקר

ביקרתי בארה"ב מספר פעמים, בכמה מדינות, לרוב בשל צרכי עבודה ולימודים, ובקרוב נוסעת לשם שוב לכמה חודשים.

הפעם הראשונה שהגעתי לארה"ב הייתה לפני 8-9 שנים וכללה שהות בעיר אוניברסיטה לכמה חודשים לצורך מחקר. אני זוכרת יותר מכל איך השמנתי - כי בתקציב זעום כל כך קל להתפתות לאוכל מתוק ולא מזין. הירקות בסופר עלו המון כסף (כ50 ש"ח ל4 עגבניות, אבל 2 דולרים לקופסת דונאט). גם באותה אוניברסיטה הגישו כל הזמן אוכל - פיצה, עוגיות. מאז אני נוסעת מדי פעם למספר ימים וכבר יצא להיות במדינות במידווסט ובדרום, וכמובן בחוף המזרחי. אני נוסעת לרוב לכמה ימים ולכן לא יוצא לי כל כך לטייל.

שונאת זו מילה חזקה, אבל אני בהחלט לא מחבבת את קוד ההתנהגות האמריקאי. את הנימוס הקר ואת חוסר הגמישות.

אוהבת את ניו יורק, את האוניברסיטאות, סדרות טובות (בנות גילמור האלמותית, שובר שורות, האישה הטובה ועוד), אננס במחיר שפוי, דנקן דונאטס

, עוגיות שוקולד ציפ'ס גדולות ורכות, בערים הגדולות את ההופעות.

אוהבת מאד את בוסטון ואת ניו יורק (מאד מקורי, אני יודעת). לא אהבתי את המקומות בהן רואים את העוני בכל פינה וערים שלמות שבהן אתה לא ממש אמור להסתובב.

יש לי כמה קולגות ואנשים שאני מעריכה מאד בתחומי, אבל אין לי חברים אמריקאים.

מתקשה עם השאלה האחרונה. אולי אשלים בהמשך.

 

[debby12]

כמה חודשים נשמע כיפי

לא ארוך מדי, לא קצר מדי - פסק זמן מושלם.

עוגיות השוקולד צ'יפ האמריקניות ממכרות ומשמינות. יש לי מזל שיש לי צליאק - לפעמים זו ברכה...

 

[פרפרי אהבה]

חיה באמריקה

הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה)- קצת לפני שהתגייסתי, באתי לבקר את אחותי שאז גרה בניו יורק (יש לנו משהו עם העיר הזו כנראה

). הייתי בה 3 שבועות ומרוב פחד להסתובב לבד, די נצמדתי לאחותי ובעלה. נסעתי איתם לוושינגטון והיה ממש נחמד.
&nbsp
מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה) אני שונאת את זה שאנשים יותר קרים, שאפשר ליפול ואף אחד לא ירוץ לעזור לך. לא אוהבת את זה שהכל מלא בשמן פה ושונאת את ארוחות הבוקר פה שלרוב לא טעימות לי! אין על ארוחת הבוקר הישראלית! ועוד משהו-אסור להיות חולה/פצוע פה- זה ממש יקר!
&nbsp
מה אתן אוהבות בה? אוהבת את המרחב הענקי,הנופים המדהימים, את זה שגם בחגים- הכל פתוח ונגיש, אוהבת את זה שדברים שקונה בארץ במחיר די יקר אפשר להשיג פה בזול ואוהבת שיש את amazon ומנוי פריים שמביא את כל מה שרוצה כמעט תוך יומיים!
&nbsp
אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא? אהבתי את ניו יורק, אהבתי את קליפורניה. פחות אהבתי את בוסטון...
&nbsp
אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו' .... הממ... אין כאלה ממש.
&nbsp
אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן... לא עולה לי מישהו ספציפי לראש.

 

[debby12]

לגבי הליפול ברחוב וכו'

סקרנית אם זה קרה לך פעם.

פעם, לפני 11 שנה, הייתי בארה"ב לבד לנסיעת עבודה. הייתי בהריון, ובג'ט לג - בקיצור מעופפת קמעא. הלכתי ברחוב עם מזוודה - מהמלון או למלון - לא זוכרת. עשיתי צעד לא נכון או שמשהו בלט מהמדרכה והשתטחתי אפיים ארצה על המדרכה עם המזוודה לצידי.

זכורה לי בבירור הפאדיחה/בושה וגם התהיה של "איך זה קרה?"

זה היה בדאון טאון וושינגטון די סי באמצע היום (כלומר היו הולכים רגל במדרכה וכו')

תוך שניה וחצי היו סביבי איזה 5 אנשים. שניים שאלו אם זה בסדר להרים אותי או שאני מסוחררת - אמרתי שבסדר והם הניפו אותי לעמידה, אחת הרימה לי חזרה את המזוודה למצב עמידה, ושתי נשים עזרו לי להתגבר על הפאדיחה באומרם שזה לא נורא וקורה להן כל הזמן [מה שודאי היה קשקוש אבל גרם לי להרגיש פחות "מיפגרת"].

מאז לא יצא לי ליפול

אבל יצא לי לעזור לאנשים אחרים במצבים דומים. בדרך כלל גברים (שהם חזקים יותר - מה לעשות....) עוזרים לנופל/ת לקום. אני אוספת להם/ן את התיק שעף ומשתדלת לעודד שזה שום דבר וקורה לכולם.

 

[פרפרי אהבה]

האמת שכן

אני נופלת מקצועית

קרה כמה פעמים ורק במקרה אחד ניגשו אליי והציעו עזרה (אגב רק נשים)
אני גם תמיד מציעה עזרה, מנסה להרגיע, רצה לקנות בקבוק מים וכו'...

 

[debby12]

אה - אוי

גם על הנופלת המקצועית וגם על שלא עזרו לך

 

[פרפרי אהבה]

חחח זה כבר הפך להיות בדיחה שלי ושל הבחור

אני נופלת ברמה של פעם בשבוע-שבועיים...מרוב שאני שקועה כל הזמן בדברים וכל הזמן במחשבות ותכנונים, לא שמה לב ונתקעת בדברים או נופלת.
&nbsp
אני לגמרי ...אוף ברחה לי המילה

 

[debby12]

חולמנית? מגושמת? חולמת בהקיץ? <מנסה לנחש את המילה>

 

[פרפרי אהבה]

קלמזי

שיגעתי את הבחור בדקות האחרונות כדי להיזכר במילה.
אבוי! ההורמונים האלה זה כמו להיות בהריון מבלי להיות בהריון

 

[מאמאמיה22]

משתדלת לענות:

לא ביקרתי בה ...
אוהבת : מזכירה לי את ישראל במידה מסוימת, ארץ הגירה שהייתה שוממת
וכיום מעצמה. אוהבת את האפשרויות והחופש והדמוקרטיה.
לאמריקאים שיצא לי להכיר באופן שטחי גם היה חוש הומור חביב, נימוס.
לא אוהבת שהכל בגדול (אוכל , לאס וגאס למשל) ושטחי .
פגשתי אמריקאי בטיול בדרום אמריקה והתאהבתי בו והיינו זמן מה בקשר במייל
אבל בסוף ניתקתי את הקשר כי אני רציתי קשר רציני והוא לא ממש, וזה השאיר אותי "תקועה" . הוא היה אדם מיוחד, שמתנדב (הצטרף אח"כ ל"צבא השלום").
למרות שהכרנו זמן קצר הוא בכל זאת השפיע עליי.
מפורסמים חביבים עליי: ג'רי סיינפלד כי הוא מצחיק וחביב ומי שמגלה אמפטיה לישראל גם .

 

[debby12]

מבינה ללבך

לפעמים פוגשים מישהו/י סתם באמצע החיים, ואפילו שלא שומרים איתם על קשר - זה משפיע לתמיד.

ובמסגרת "מה היה אם".... אם הוא גם היה רוצה קשר רציני אולי בכלל היית גרה בארה"ב - נסתרים נפתולי הגורל.

 

[עדיקים]

אצטרף לסקר החמוד

* ביקור ראשון (ובינתיים גם אחרון, בעתיד בטח נטייל עם הילדים רק שיגדלו קצת) קרה בגיל העשרה שלי עם כל המשפחה.
* אני שנאתי את הקרירות שהיתה שם, וזה בעצם מה שאני אוהבת כאן החום שיש והדאגה אחד לשני, למרות שלפעמים זה גם חונק

. זה שווה את זה. אולי אני טועה אבל אני הרגשתי שהם צבועים, פחות אמיתיים. רואים את זה גם בסדרות אמריקאיות למיניהן.
* אני אוהבת את הסיטקומים המעולים שהם עשו כמו חברים וסיינפלד. וסדרות איכותיות כמו שובר שורות, האישה הטובה, מזכירת המדינה...
* אני בטיול הייתי בקליפורניה, אהבתי שם מאוד, מזג האויר שם דומה מאוד לישראל וזה בהחלט היה נחמד. לא אוהבת קור.
* לא פגשתי אמריקאים שהשפיעו עליי או היו לי מודל לחיקוי.
* אמריקאים מפורסמים, לא עולה לי כרגע מישהו לא חביב ולא שנוא.

 

[debby12]

מסכימה איתך שהם יותר רחוקים אחד מהשני

גם באופן פיזי הכי בסיסי (מרחק אחד מהשני במרחב הציבורי - נגיד כשמחכים בתור) וגם, כנראה קשור ישירות לכך, במובן הרגשי.

זה חלק מהקוד התרבותי השונה - כללי נימוס שכוללים לתת הרבה ספייס אישי לאחרים, ולנהוג באדיבות מובנית.

לי זה לא מרגיש כמו "צביעות" אלא כנהיגה על פי קוד תרבותי שונה מאוד מהישראלי. אבל אני מבינה לגמרי למה זה נראה/מרגיש כמו צביעות בעיני אחרים.

 

[עדיקים]

צביעות...

אני זוכרת שאמא שלי שביקרה מספר פעמים בארה"ב תמיד אמרה איך שכולם נחמדים לכולם ואומרים שלום יפה ואיזה יפה אתה לבוש וכמה את מאופרת יפה, ואיזה תיק מקסים קנית וכד' ואחרי שאת הולכת אומרים עלייך דברים לא יפים בכלל, ובקיצור מרכלים עלייך.
לא יודעת עד כמה זה נכון היום, בסרטים/סדרות וכד' זה עדיין נראה לפעמים במיוחד בריאלטי לסוגיו.

 

[debby12]

מעניין - תודה

זה נכון שמקובל מאוד להחמיא - בעיקר בין נשים, והרבה בחנויות (את זה יש גם בארץ, ע"ע מוכרות שאומרות שה"שימלה הזאת יושבת עליך מעולה"

)

מה אומרים עלי אחרי שאני הולכת אין לי מושג. אבל אני בספק אם אני מעסיקה את מוחן של מוכרות בחנות בשניה אחרי שיצאתי מהדלת.

אין ספק שחלק ניכר מהמחמאות/האדיבות לא מגיע מעומק הלב אלא כי זה קוד התנהגותי. לי זה מפריע מאיפה זה מגיע. אבל אני יכולה להבין שיש מי שזה מפריע לה/לו.

 

[אישה בחופשה]

כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה ??

בתיכון בבוחן בחיבור היינו צריכים לכתוב משהו על ארה"ב.
אחד מהבנים בכיתה ציטט את השיר של פורטיס ואח"כ זכה להרבה מחמאות מהמורה. עד היום כשאני שומעת את השיר אני נזכרת בבחור

.

ועכשיו לשאלון

ביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה) ביקור ראשון, נסיעת עבודה (כנס) לפני כשנתיים. נסעתי עם הבוס שלי שהיה הרבה פעמים (ובילדות אפילו גר שם תקופה)

מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה), לא מצאתי קפה כמו שאני אוהבת. מעבר לכך לא הייתי מספיק זמן בשביל להעביר ביקורות.....

מה אתן אוהבות בה? הגודל, המרחבים, הכבוד לטבע. ראיתי שבכניסה לחנויות מחלקים שקיות עבור מטריות מטפטפות. אהבתי מאוד.

אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא? היינו בעיקר בפורטלנד. אהבתי את העיר. היה בה משהו שמאוד הרגיש "בית"

אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'. בעבודה, באחד הפרוייקטים יש לי מנה"פ אמריקאי עם רף דרישות גבוה במיוחד. אין ספק שיש לי כמה שערות לבנות בגללו.

אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן. אהבתי לראות את המתמחה של דונלד טראמפ. משפחת קלינטון מרגישה כמו משפחת נתניהו. מרתק מי יזכה במירוץ

 

[חייבתלהגיב]

פורטלנד, אורגון?

באמת עיר מקסימה. עברנו בה כמה פעמים ומשהו בה היה מאוד סימפטי.

 

[debby12]

את חייבת לבקר שוב כדי למצוא זמן לביקורת

מצחיק, אני תמיד מתבאסת מהשקיות למטריות האלה בתור עוד צעד של חורבן אקולוגי לכדור הארץ.... הייתי שמחה אם גם היה סל למיחזור הניילון הזה....
בהחלט יש אותם בכל מקום אצלנו בבנייני משרדים וכאלה.

לדעתי חלק מזה נובע מהקטע של Liability - בבנייני משרדים הלובי הוא בד"כ משיש מחליק יחסית. אם מישהו מטפטף על הריצפה ומישהו מתחלק על זה ושובר רגל נגיד - הוא יכול לתבוע את הבניין

אף אחד לא אמר לי שזו הסיבה - זה סתם ניחוש מושכל שלי

פורטלנד נחשבת מגניבה ביותר - מאוד ליברלית, עם הרבה גלריות אמנות וכו'. חוץ מלחלוף דרכה פעם ברכב (בכביש המהיר לידה) מעולם לא הייתי שם. אבל הייתי פעם בחופש בחוף של אורגון (פלורנס) והיה רגוע וחביב אם כי קר להפליא. זה היה באוגוסט ואי אפשר היה להיות בלי סווצ'ר על קו החוף בגלל הרוח קרה.

 

[חייבתלהגיב]

הרוח היא באמת הבעייה. אבל החופים של אורגון,

עם הסלעים הענקיים שעולים מהים, הם פשוט יפהפיים.