היי ליידי וגם מחבקת - טריגר
ליידי, אני אכתוב לך בגדול מה כתבתי, וכתבתי את התגובה אלייך.
שגם אני חושבת שאין מקום לאיזכור התאבדות ומוות בפורום דיכאון.
שאני חושבת שאף אחד בפורום לא דיבר על התאבדות חוץ מאלומה, וגם היא כבר לא מדברת על זה יותר מאז שהיא הבינה שהתאבדות עלולה להשאיר אותה משותקת או פגועה באברים הפנימיים.
אני חושבת שאין הבדל בין רצון להתאבד לבין רצון למות, ואסור לכתוב בפורום גם על רצון למות, כי טריגר הוא טריגר.
עד כאן הדברים שכתבתי.
גם לי נורא קשה, גם אני נורא רגישה, גם אם אני לא שופכת את כל המעיים והקרביים שלי בפורום.
אני חושבת שאין מקום בפורום לכתוב על רצון למות גם אם כותבים טריגר, כי זה נושא שהוא טאבו.
ניסיתי לדבר על זה עם אלומה, אבל לא הצלחתי לדבר איתה בהיגיון. גם כשהיא כותבת שהיא רוצה למות, ברור שהיא לא מתכוונת לזה מהסיבה לעיל. אז בשביל מה לכתוב את זה, אז אני לא יכולה לכבד את זה.
אבל הדבר היותר חשוב הוא, כיוון שאני עדיין נמצאת בדיכאון עמוק, "האני רוצה למות" של אלומה הוא בעייתי מאוד עבורי. נכון שכבר בחרתי בחיים, אבל המון פעמים אני רוצה להתחרט ורק בקושי אני לא מרשה לעצמי.
גם אם כתוב טריגר, הטריגר לא עוצר אותי מלקרוא את ההודעה.
נכון שאני אדם מבוגר ואני אחראית לעצמי, ונכון שכתוב טריגר, אבל אני חושבת שהתאבדות ומוות הם הנושאים הכי גבוליים שיש, ואסור לשחק בהם.
לכן אני לא אוהבת שאלומה "משחקת על זה בקול רם" בפורום. בכל זאת זה פורום ציבורי, זה לא בית פרטי, וזה עושה לי רע מאוד שהיא כותבת שהיא רוצה למות. נכון שזו מצוקה גדולה, נכון שזה יאוש, אני מבינה. אבל זה לא למות. זה לא נכון.
אני כותבת על הבעיה שלי, ואני כותבת שטריגר לא עוצר אותי, ואני כותבת שזה עושה לי רע. ומה יקרה אם יש עוד אנשים שקוראים והם כמוני? ואם מישהו חס וחלילה יתאבד כי ה"אני רוצה למות" כל יום בפורום בסוף עשה לו את זה? אז אי-אפשר להיות כזו אנוכית.
ותעשו מה שאתן מוצאות לנכון. אני את שלי אמרתי.