אלומת האור
New member
אוי, תכלס...
[טריגר]
הייתי בטוחה שליידי התכוונה לטריגרים בפורומים...
טריגרים בחיים הם בעצם דיבורים על אותם דברים שציינתי בתגובה המקורית הראשונה שלי, רק שהכוונה לדיבורים בקול. לאנשים בחיים שלי שמאיימים בהתאבדות או בפגיעה עצמית. אני לגמרי חסרת אונים מול זה. פעם הייתי מנסה להציל כל הזמן... אין לי כוח לזה היום. אני מרגישה שאם מישהו יפנה אליי עם משהו כזה אני עלולה ליפול יחד איתו. אני חייבת קודם כול לשמור על הכוחות של עצמי, וזה לגמרי לא אנוכי, כי גם כשעולים לטיסה הדיילים תמיד מסבירים להורים שבמצב של מצוקה הם צריכים קודם כול לחבוש את מסיכות החמצן לעצמם ורק אחר כך לילדיהם, כי אם ינסו לחבוש לילדיהם קודם, גם הם וגם הילדים עלולים להיחנק ולמות. כך היה גם במלחמת המפרץ הראשונה, עם מסיכות האב"כ: קודם ההורים, אחר כך הילדים.
אני לא מסוגלת לראות חתכים של פגיעה עצמית. ודם בכלל.
יש לי טריגר לכל מה שקשור לסרטן בפרט ולמחלות קשות בכלל: שני ההורים שלי נפטרו מסרטן, וראיתי מספיק מזה. בכל פעם שאני מסתובבת בבתי חולים (ואני מסתובבת הרבה), אני חייבת להסיט את הראש הצידה אם אני רואה מישהו באלונקה או עם אינפוזיה או אנשים שצורחים מכאבים, מתעלפים, וכו'. אני לא עומדת בזה.
עוד טריגר שלי זה חדשות קשות. אני לא מסוגלת לראות מהדורות עם דיווחים קשים, לא פותחת קטעי וידיאו כאלה, מנסה להתנזר כמה שאפשר ממהדורות החדשות ומסתפקת באינטרנט בדיווחים יבשים ככל האפשר.
טריגר נוסף - התעללות בבעלי חיים. יש לי מלא חברים בפייסבוק, חלקם הגדול צמחונים או טבעונים, ויש להם כל מיני קטעים מזוויעים, תמונות מחרידות שלא אפרט כאן מפאת הקושי שלי לתאר את זה ואחסוך מכם, אבל אתם בטח מבינים למה אני מתכוונת. מי שמפרסם את זה, אני ישר מסתירה אותו מציר הזמן או מוחקת. לא עומדת בזה. ואני צמחונית בעצמי, אגב, אבל לא מאלו שמטיפים. שכל אחד יסתכל בצלחת של עצמו. רק בלי התמונות המחרידות האלה. לדעתי בכלל הם משיגים את המטרות ההפוכות עם כל המיליטנטיות שלהם והאגרסיביות. אני, למשל, מפרסמת תמונות חמודות של בעלי חיים, ושל אנשים שמצילים בעלי חיים. לדעתי זה אפקטיבי לא פחות, ולא מעורר התנגדות כל כך עזה ומבחילה.
סיפורים מפורטים של אונס, התעללות בכלל בבני אדם, לאו דווקא מינית, או כל סוגי פגיעה מינית - גם לזה אני לא נכנסת. לא מסוגלת.
ויכוחים פוליטיים זה עוד משהו שאני לא נכנסת אליו, כי אני לא יוצאת מזה בשלום. גם אין לי דעה כל כך מגובשת, אבל יש דברים שבהם אני נחרצת מאוד, ואני די במיעוט לעומת רוב החברים שלי בפייס, אז אני לא רוצה להתווכח. זה לא ממש טריגר, זו פשוט העדפה שלי שלא להיגרר למקומות שבהם יתנפלו עליי ויוקיעו אותי.
נראה לי שזהו...
הייתי בטוחה שליידי התכוונה לטריגרים בפורומים...
טריגרים בחיים הם בעצם דיבורים על אותם דברים שציינתי בתגובה המקורית הראשונה שלי, רק שהכוונה לדיבורים בקול. לאנשים בחיים שלי שמאיימים בהתאבדות או בפגיעה עצמית. אני לגמרי חסרת אונים מול זה. פעם הייתי מנסה להציל כל הזמן... אין לי כוח לזה היום. אני מרגישה שאם מישהו יפנה אליי עם משהו כזה אני עלולה ליפול יחד איתו. אני חייבת קודם כול לשמור על הכוחות של עצמי, וזה לגמרי לא אנוכי, כי גם כשעולים לטיסה הדיילים תמיד מסבירים להורים שבמצב של מצוקה הם צריכים קודם כול לחבוש את מסיכות החמצן לעצמם ורק אחר כך לילדיהם, כי אם ינסו לחבוש לילדיהם קודם, גם הם וגם הילדים עלולים להיחנק ולמות. כך היה גם במלחמת המפרץ הראשונה, עם מסיכות האב"כ: קודם ההורים, אחר כך הילדים.
אני לא מסוגלת לראות חתכים של פגיעה עצמית. ודם בכלל.
יש לי טריגר לכל מה שקשור לסרטן בפרט ולמחלות קשות בכלל: שני ההורים שלי נפטרו מסרטן, וראיתי מספיק מזה. בכל פעם שאני מסתובבת בבתי חולים (ואני מסתובבת הרבה), אני חייבת להסיט את הראש הצידה אם אני רואה מישהו באלונקה או עם אינפוזיה או אנשים שצורחים מכאבים, מתעלפים, וכו'. אני לא עומדת בזה.
עוד טריגר שלי זה חדשות קשות. אני לא מסוגלת לראות מהדורות עם דיווחים קשים, לא פותחת קטעי וידיאו כאלה, מנסה להתנזר כמה שאפשר ממהדורות החדשות ומסתפקת באינטרנט בדיווחים יבשים ככל האפשר.
טריגר נוסף - התעללות בבעלי חיים. יש לי מלא חברים בפייסבוק, חלקם הגדול צמחונים או טבעונים, ויש להם כל מיני קטעים מזוויעים, תמונות מחרידות שלא אפרט כאן מפאת הקושי שלי לתאר את זה ואחסוך מכם, אבל אתם בטח מבינים למה אני מתכוונת. מי שמפרסם את זה, אני ישר מסתירה אותו מציר הזמן או מוחקת. לא עומדת בזה. ואני צמחונית בעצמי, אגב, אבל לא מאלו שמטיפים. שכל אחד יסתכל בצלחת של עצמו. רק בלי התמונות המחרידות האלה. לדעתי בכלל הם משיגים את המטרות ההפוכות עם כל המיליטנטיות שלהם והאגרסיביות. אני, למשל, מפרסמת תמונות חמודות של בעלי חיים, ושל אנשים שמצילים בעלי חיים. לדעתי זה אפקטיבי לא פחות, ולא מעורר התנגדות כל כך עזה ומבחילה.
סיפורים מפורטים של אונס, התעללות בכלל בבני אדם, לאו דווקא מינית, או כל סוגי פגיעה מינית - גם לזה אני לא נכנסת. לא מסוגלת.
ויכוחים פוליטיים זה עוד משהו שאני לא נכנסת אליו, כי אני לא יוצאת מזה בשלום. גם אין לי דעה כל כך מגובשת, אבל יש דברים שבהם אני נחרצת מאוד, ואני די במיעוט לעומת רוב החברים שלי בפייס, אז אני לא רוצה להתווכח. זה לא ממש טריגר, זו פשוט העדפה שלי שלא להיגרר למקומות שבהם יתנפלו עליי ויוקיעו אותי.
נראה לי שזהו...