דיון - טריגרים

[תאום2]

הטריגר שלי

הטריגר שלי הוא נפילות מצברוח ולחצים, לפעמים עקב נסיבות ופעמים שללא הסבר. זה מגיע עד לכדי מחשבות טורדניות על מוות.

 

[קופיפה טובעת]

רק לאחרונה התחלתי לחשוב במונחים של טריגר

ואני לא כ"כ מוצאת טריגרים בקריאת הודעות, אם לזו היתה הכוונה.
כן יש טריגרים בחיים שלי כמו העלאת הנושא של דמות אב בחיים שלי, נושא הזוגיות, כשלונות...

 

[אפונה ירוקה חמודה]

לא כל כך ברור לי מה זה טריגרים-אפשר להסביר?

 

[מחבקת עצים סדרתית]

הסבר על טריגרים

טריגר זה כל דבר שעלול לעורר אצל הקורא רגשות קשים ולכן נהוג לסמן "טריגר" או ט' בכותרת ההודעה.
נושאי טריגרים שלרוב מצויינים בהודעות הם אובדנות, אלימות, תקיפה מינית והפרעות אכילה למיניהן.

אני חושבת שליידי סטארק התכוונה בשרשור הזה לטריגרים בחיים ולא בהודעות, כלומר, מצבים שבהם אנחנו מרגישים שאנחנו עומדים ליפול או להיכנס להתקף חרדה, בגלל הסביבה שאנחנו נמצאים בה, דברים שנאמרים לנו, אנשים שאיתנו וכן הלאה.

 

[Lady Stark]

כן. וגם הטריגר הנוכחי שלי

ובנושא הטריגרים, יש לי אחד משלי עכשיו. היום יש יומולדת לאחיינית המתוקה שלי וזה אומר שאהיה באותו חדר עם שתי האחיות שלי. וזה טריגר רציני בשבילי, עד כדי כך שמאז שגיליתי שניפגש שלושתנו, הטורדנות שלי קפצה.
הסבר קצר: מספיק קשה לי עם כל אחת מהן. אבל כשאנחנו נפגשות שלושתנו, אני לא קיימת. זה נובע מיחזי הכוחות ביניהן, וזה שהן מנסות להרשים אחת את השנעה ומנפחות את החזה כמו בבון. וחלק מיחסי הכוחות במשפחה הם שאני כלום. אז לא מדברים אלי, וכשכן, אז רק בזלזול גמור.
לאחרונה יש אפילו קטע חדש, בו אחותי האמצעית מגישה לכולם קינוח חוץ מלי. עד כדי כך.

אני יוצאת מהמפגשים האלה מושפלת וסחוטה כמו סמרטוט משומש.
אז כרגע מנסה להרגיע את עצמי. להתנחם בעובדה שכשאבוא לשם אהיה עם האחיינים שלי, שבשבילם אני עולם שלם.
וגם הם בשבילי. חמישה עולמות של מתיקות וטוב לב.

מנסה להבין שאם בשביל האחיות שלי אני לא קיימת, זה לא אומר שאני באמת לא קיימת. לראות את העולם מהעיניים שלי ולא משלהן.
הרבה דפוסי חשיבה לשבור.

 

[ליצי 16]

ווי, קשה מאוד

אני לא יודעת איך את עומדת בזה.
אני - לא עומדת בזה רק לשמוע את זה.
התיאור של איך את יוצאת מהמפגשים האלה הוא קשה.

אני לא יודעת בת כמה האחיינית שלך, אבל אולי היית יכולה לעשות לה יומולדת לחוד, ולא להשתתף ביומולדת הכללי?
מי צריך לעבור את ההשפלות האלה שרק הולכות ומחמירות, לשבור דפוסי חשיבה, ולעבוד נפשית ורגשית כל-כך קשה, במקום לעשות כיף עם הילדים?
אני מבינה שמפגש עם כל אחת מהאחיות בנפרד הוא עוד איכשהו נסבל.

אבל היום את הולכת ואני לא רוצה לעשות לך עוד יותר קשה, אז אולי רק נקודה למחשבה לפעם הבאה.
שיהיה לך כיף עם הקטנים, יומולדת שמח, ותודיעי לאחותך מראש שאת לא רוצה קינוח.
ותקני לעצמך המון דברים טובים.

 

[Lady Stark]

בדרך כלל משתדלת להתחמק

לפחות מאז שהבנתי שהמפגשים האלה לא סתם מעליבים אלא אשכרה מרעים את מצבי.
אבל האחיינית שלי כבר שבוע שואלת אותי כל יום אם אני באה, ואין פה ספק שלא אאכזב אותה.
תודה, ליצ׳י. אשתדל להקל על עצמי כמה שניתן.

 

[אלומת האור]

איך אפשר להתעלם ממך?

ניסית לדבר איתן ולברר למה הן מתנהגות אלייך בניכור?

אכן, הרבה דפוסי חשיבה לשבור, אבל נראה לי שאת מצליחה לא רע. תזכרי כל הזמן שאת לא לבד - יש לך את האחיינים שלך ויש לך גם אותנו ואני מוכנה להזכיר לך אישית, אם תשכחי, שאת שווה הרבה מאוד

. בעיניי את אמיצה.

 

[היי48]

ליידוש

קודם כל גם בשבילנו את עולם שלם וכולנו איתך ותומכים בך

ומעבר לזה, סליחה מראש אם אני אומרת משהו לא במקום, אבל עם כל הכבוד לאחיות שלך-כל אדם שמתנהג לאדם אחר בצורה כזאת, בעיקר אם מדובר בבן משפחה-הם אנשים חסרי ביטחון עצמי ועם אינטיליגנציה רגשית די נמוכה. להגיש לכולם קינוח חוץ מלאחותך זה פשוט דבר נבזי. ובכלל לשחק משחקי כח עם אחותך (בין אם מדובר בך או בין אם מדובר באחות השנייה) זה דבר לא טוב לגמרי, בשביל כל אחד מהצדדים. אני גם חושבת שאם האחיות שלך היו רואות כמה את עוזרת כאן בפורום לאנשים וכמה את יותר רגישה ותומכת מהן-הן היו מתביישות בעצמן. הצורה שבה את מתנהגת עם כולנו בפורום-זאת הצורה שבה צריך להתנהג עם משפחה, ולא איך שהן מתנהגות. אני חושבת שעל מקרים כאלו הומצא הביטוי "אנשים מרעילים".

אז תהיי חזקה, ושוב סליחה עם אמרתי משהו לא במקום, זה הכל מרצון לעזור

 

[Lady Stark]

אלומונת והייוש

תודה לשתיכן, ממש מחזק לקרוא את זה.
אלומונת, ניסיתי כמה פעמים לדבר איתן ובכל פעם שהייתי פגיעה והעליתי את הנושאים האלו קיבלתי כאפה. אז עם הזמן החלטתי למדר אותן מרגשותיי ולשתף כמה שפחות. כואב, אבל ניסיתי ונכוויתי. ועדיף שכך כי מצבי רק השתפר מאז שתפסתי מרחק.
והייוש, את ממש לא דיברת לא במקום. ההיפך הגמור. האמת, היית מעודנת מאוד. חברים טובים שלי כבר משחררים קללות חופשי כשאני מספרת את הרפתקאותיי עם המשפחה. לחלוטין זו סביבה רעילה (לא סתם אני במצב שלי), ואני חושבת שאם לא היו האחיינים בתמונה בקושי היינו בקשר.

תודה, חמודות.

 

[אלומת האור]

מחכה לסיפורך איך היה, כשתחזרי.

 

[Lady Stark]

הי מותק

היה לא קל, אבל גם לא היה אסון טוטאלי כי נצמדתי לילדים והם פשוט כל כך מדהימים שאי אפשר לתאר.
שתי האחייניות הקטנות שלי נשפו עלי ואמרו שהן מפזרות עלי אבקת כיעור, אבל שהיא לא עובדת כי אני עדיין יפה. לא למות מהן?
עם המבוגרים היה קשה. ועכשיו אני קצת זומבי עם כאב ראש ושוב מתכננת להימנע מאירועים כאלה כמה שניתן.
בעיקר כואב לי שככה המשפחה שלי מתנהגת ושאני צריכה לגונן על עצמי ככה מולם. כל כך הרבה אנרגיות נלקחו ממני.
נ.ב. אחותי הגדולה היום חילקה את הקינוח אז קיבלתי כמו כולם. מדהים שזה לא מובן מאליו. פשוט גרוטסקי המצב.
איך את, מותק?

 

[אלומת האור]

כל הכבוד שצלחת את זה

ושהיו הילדים להמתיק לך את הגלולה המרה. יש מצבים שבהם צריך לבלוע את הצפרדעים המכוערות (אפרופו אבקת כיעור...) ולהקריב משהו כדי לזכות במשהו טוב אחר. מקווה שתתאוששי מהר ותזכרי דווקא את הטוב

.
ואני? ככה-ככה. לא מצליחה להביא את עצמי ללמוד ואין לי כבר כוח לנסות.

 

[Lady Stark]

תודה, מתוקה

הלוואי ותצליחי ללמוד מחר.
מאמינה שכן. תני לעצמך לעשות את זה במקטעים עם מנוחה באמצע.
שולחת נשיקות.

 

[קופיפה טובעת]

כל הכבוד לך על ההתמודדות!

הרבה יותר קל להשאר בבית ולברוח פשוט מהקושי אבל את נכנסת בו ישר.
טוב נו, בשביל ילדים מקסימים קשה להכנע לקשיים!
שמחה שיש לך אהבה מצידם שמפיחה בך חיות ומכניסה רגעי אושר!

 

[Lady Stark]

תודה, קופיפונת.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

שמחה לשמוע שעבר ערב שקט יחסית

 

[אפונה ירוקה חמודה]

עכשיו הבנתי. תודה.

אבא שלי היה מלחיץ מאד. כשבאנו עם הילדים שלנו (אז בגיל 5 ו-גיל 1 שנה) הוא היה מאד עצבני, שלא יגעו בשום דבר, שלא יבכו (כי זה עיצבן אותו) שישבו ליד השולחן בלי לזוז, וברקע היתה המון ביקורת מצידו על החינוך החופשי, הצברי, של הילדים. הוא היה יושב חמור סבר ומתוח ופשוט בשבילי זה היה דיי סבל. פעם הקטנצ'יק אז בן 3 בכה מעייפות. ביג דיל. אבא שלי נתן זבנג על השולחן ושאג "די!". ברור שמאז הלכנו בזהירות כמו על ביצים רכות, שלא תצא המפלצת... הקטנצ'יק פשוט ברח לחדר מדרגות וסירב להכנס בחזרה...ואני איתו.

 

[Lady Stark]

אוי, אלוהים

מצטערת שגדלת באווירה כזאת ומתארת לעצמי שאת רוצה להגן על הילדים שלא יסבלו מזה גם.
אני משתדלת לא להתערב לאנשים בשיקולים האישיים שלהם אבל חושבת שהכי טוב להמעיט בלחשוף את הילדים שלך לזה.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

הבנים שלי היום כבר מבוגרים - מעל 30

והכל כבר פאסה - השתחררנו מזה בדרך הטבע...