זוכים בכרטיסים לסרט "מפוצלים"

[DOCTOR W H O]

אמ...

לא אשקר שאני לא רוצה את הכרטיסים מזמן לא הייתי בקולנוע.
אני חושבת שבבסיס שלנו כולנו מפוצלים.
1. כנות . : אני לא תמיד כנה עם עצמי וגם עם אחרים מפחד ליאש אותם. חשוב לי לשמח את הקרובים אלי ולפעמים זה אומר לומר דבר שקר. בזה אני כנה. אבל לאחיי אני תמיד כנה גם אם המצב לא טוב, כי רק ככה אני והוא פותרים את המצב ביחד.
2. אוריינות.: תמיד הייתי טובה בזה וזה גם מה שיחד אותיי מהשאר, כי זה הבליט אותי בתור אחת שחושבת את עצמה. למדתי את הכוח שיש במילים ואסור לזלזל בהם.
3. ידידות. אני לא הכי ידידותית , אבל כשאני נקשרת ונפתחת כלפי מישהו אני אתן לו את ליבי.
4. אומץ לב.תמיד חשבתי שאני פחדנית. מפחדת מבעיות מסיטואציות, מאנשים. אבל אבי אמר לי שהוא חושב שאני הכ אמיצה כי בכל זאת לא ברחתי והתמודדתי עם הבעיות והפחד כשהוא הגיע לבסוף
5. הקרבה עצמית. : אני חושבת שזה הכי מתאר אותי. אבי נפטר לפני פחות משנתיים. אבי היה בכסא גלגלים בגלל סכרת. מעולם לא נטשתי אותו, ואם הוא היה בחיים בחיים לא הייתי ממשיכה לנטוש. כשאתה אוהב מישהו אתה מקדיש לו את חייך, ואני לא רואה בזה הקרבה עצמית אלא אהבה.
הקרבה עצמית זה כשאתה יודע עמוק בפנים שחיי מי שאתה אוהב חשובים יותר מחייך ואתה מחליט לתת לו את כל כולך לא משנה אם זה להדקר במקומו על ידי חרב או לחית ולטפל בו זה מה שנקרא אהבה.

 

[1shayy]

4. אומץ לב

היה חורף והייתי מעט משופע, אך עדיין הרגשתי ריח מאוד חזק כמו של שריפה; החלטתי לנצל את העובדה שהפח היה כבר גדוש ומלא בטישו שלי בכדי לצאת ולבדוק מה קורה, וגם טיפה להתאוורר... כשהגעתי לחדר אשפה ראיתי איזה צללית בחושך בחנייה של השכנים, וכנראה שהחום ממש עלה לי לראש כי החלטתי ללכת לבדוק מה ומי... היה שם איזשהו בחור לבוש בשחור ועם כובע גרב בצבע תואם, שדי הסתיר את פניו.. צעקתי לו: מי אתה, והוא רץ לכיווני בתגובה ובשנייה האחרונה זזתי מספיק, כך שהוא רק התחכך בי וברח לו אל החשיכה שברחוב... הלכתי לבדוק מה הוא עשה שם ומצאתי היכן שהוא עמד גפרורים ונרות.. זה היה השלב שבו החלטתי להתקשר למשטרה, ובדרך במדרגות גם קלטתי שהריח השרוף מגיע מהדירה שמתחתי... לאחר מספר ימים היה צלצול בדלת והגיע שוטר לקחת ממני עדות וסיפרתי לו את מה שקרה ואז התברר לי מה בדיוק אירע: השכנים שבדירה מתחתי לא היו בבית תקופה ארוכה, מכיוון שנסעו לחו"ל לשליחות, באו גנבים והם החליטו שכדי לא למשוך תשומת לב וומכיוון שהחשמל היה מנותק - הם ידליקו נרות שהביאו עימם, רק שהם שמו אותם על הרצפה שהייתה מכוסה בשטיחים פרסיים ובלי לשים לב הפילו את הנרות שלהם והשטיחים החלו לבעור... וזה מה שהרחתי... וכשהתעמתתי עם הגנב הוא התחבא שם כי הוא שמע אותי יורד, והחליט באותה ההזדמנות להיפטר משאר חומרי הבעירה- במקום הכי הגיוני לדעתו- ליד בלוני הגז של הבניין..

השוטר הודה לי על התושייה ואומץ הלב שלי שדי הצילו אותנו דיירי הבניין משריפה, וגם הצילו את שאר רכושם של השכנים שלי...

מצד שני השכנים הללו כשחזרו כ"כ היו אסירי טובה על כך,שכשהם שיפצו את הדירה שלהם והתקינו מזגן מעל האוטו שלי -הוא ספג את הלכלוך והאבנים שנפלו כשהם עשו את החורים בקיר, כי לא היה להם נעים להזהיר אותי ולהגיד תודה על מעשי..
[מסתבר שלפעמים מקבלים גם תמורות לא ממש חיוביות על הפגנת אומץ לב שעוזרת לאחרים, גם אם לא מבקשים ו/או רוצים תמורה כלשהי..בטוח שלא כמו זאת שאני קיבלתי בסוף ]

 

[SelenaGoMiley]

הקרבה עצמית

ככלל, אני בן אדם שנותן את הנשמה בשביל אחרים. אני תמיד אעשה מה שצריך לאלה שנותנים גם לי.
תמיד בצבא הייתי מתנדבת לעשות דברים שאחרים לא רצו, רק כדי שאהיה מקובלת בקרב חבריי.. לעיתים רבות העריכו מאוד את המאמצים שלי, אך לעיתים גם נדקרתי בגב, וכאשר אני בעצמי הייתי צריכה עזרה, "אין קול ואין עונה".
להיות בקבוצה של מקריבים עצמיים כנראה היה נותן לי הרבה אומץ לעשות דברים בשביל עצמי, תוך כדי לחשוב גם על אחרים ועל האנשים שחשובים לי.

 

[תותי והילדים]

יש לי ארבעה ילדים וכל אחד מפוצל לקבוצה אחרת

הגדול בן 16 - כנות לא יכול להוציא דבר שקר מהפה.
בת 13 - ידידות. תמיד דואגת לכולם מארגנת וידידת אמת לכולם.
בת 6 - אוריינות. ילדה מחוננת פקחית שאוהבת ללמוד המון. יודע עולם נרחב, ומתעניינת בתחומי דעת רבים.
בן 3- אומץ לב. תמיד משתדל להיות אמיץ ולהתגבר על דברים שמפחידים אותו. כמו רעשים וצלילים חזקים הוא אומר לעצמו אני אמיץ ולא מפחד...

ואני כאמא- הקרבה עצמית. ראיתם אמא שלא מקריבה את כולה בעבור ילדיה? שיהיה להם טוב ויצליחו ויהיו מאושרים...

 

[חסמו לי יוזר קודם]

אני חושב שידידות דבר מאוד חשוב לחיים.

כשלמדתי לתואר הראשון למד איתי בחור שנראה בהתחלה מאוד מוזר ומופנם (נקרא לו בחור X). הייתה לו התנהגות כפייתית למשל היה אחרי מספר דקות קבוע מרגע תחילת השיעור יוצא להרבה זמן וחוזר רק בסוף השיעור. הוא היה מן הסתם מנותק מכולם ובהפסקות היה מתבודד. אני בתור אחד שחברה זה דבר מאוד חשוב ניסיתי להתקרב אל הבן אדם הזה, אבל זה היה מגיע לתגובות מינימליות וחוסר רצון להתחבר. בשנה ב' היו לו כבר שני חברים שאחד מהם גם היה חבר טוב שלי. החבר סיפר לי שבחור X אובחן עם הפרעת אוטיזם. ביקשתי להצטרף אליהם יום אחד ללמוד בסיפריה וניסיתי להתקרב אל אותו בחור X כמה שיותר. המשכתי עם הניסיונות ולבסוף נהיינו חברים טובים שגם נפגשים אחרי הלימודים. ניסיתי מאוד לעזור לו בהבנת החומר הנלמד (למדנו מקצוע הומאני וזה לא היה קל כ"כ). באמצע שנה ב' למרות שהיו לו הקלות הוא נשר. 2 חבריו שהיו איתו בלימודים כבר כמעט לא נפגשו איתו, אבל אני עדיין ניסיתי לשמור איתו על קשר, לא מתוך רצון לעזור, אלא באמת אהבתי את החברות איתו. היו רגעים לא קלים שפתאום 'איבדתי' אותו והוא היה מרחף, או שהיה קשה לנסות להסביר לו דברים פשוטים יחסית, אבל בגדול שמחתי שיש לי חבר כזה. אני מאמין שגם הוא אהב את החברות הזאת.
בערך שנה אחרי הוא עבר עיר לגור עם בן דוד שלו, ולצערי תדירות הפגישות איתו ירדה משמעותית. זה די מבאס שכבר לא מתראים, אבל לפחות מנסה להיות בקשר פייסבוק / וואצאפ, בתקווה לחזק את החברות הזו בעתיד!

 

[מלכת2009]

בכנות? אני שייכת לקבוצת הכנות

עד לא מזמן הייתי סגורה וביישנית.. החלטתי להפתח ולומר את האמת, אבל רק שצריך.
לפני כמה זמן לחברה טובה שלי היה חבר, הם יצאו למעלה משנה, במקביל הוא התחיל איתי כמה פעמים וגם עם עוד מישהי.. הבנתי שהוא רודף שמלות ולא מסתפק בחברה אחת. ידעתי כמה חברתי אוהבת אותו ובטח תחשוב שאני משקרת לה לגבי הבגידות. אך בכל זאת פתחתי את הפה והייתי חייבת להיות כנה איתה. בהתחלה היא כעסה עלי וחשבה שאני רוצה לסכסך.. אבל נתתי לה כמה הוכחות, היה לה קצת קשה והראתי לה כמה אני אוהבת אותה והבינה שאני לטובתה. לפעמים כנות מועילה. .. לשני הצדדים. ושההוא.. גם ילמד לקח.. ככה לא משחקים!

 

[gidiyoskovich]

איזו קבוצה הכי מתאימה לכם?

3. ידידות
יש לי זוג ידידים מאוד טובים, אבל לא תמיד זה היה בצורה הזו:
בהתחלת הקשר ביננו הייתי מיודד רק עם הבחור שאותו הכרתי לפני-כן כשעבדנו ביחד.
השינוי היה כשהייתי אמור לבוא לבקר אותם בפעם הראשונה לאחר החתונה, כשעברו לגור ברעננה.
התקשרתי לאשר את ההגעה ואז גיליתי שהבחור נמצא אצל אימו בב"ש, ואישתו נמצאת בביתם החדש ברעננה.
הוא ביקש שאעשה לו טובה אסע לרעננה ואאסוף אותה מרעננה ואביא אותה אליו לב"ש מכיוון שגנבו לו את האוטו כשבילה את הלילה בב"ש אצל אימו.
כך מצאתי את עצמי נוסע מת"א לרעננה, ומשם נוסע בצוותא עם האישה שעימה דיברתי חמש שניות במצורף בכול הפעמים בהם נפגשנו...
בדרך כבר הבנתי מדוע הוא בחר בה לאישתו, היא התגלתה כבחורה מקסימה, הנסיעה עברה בזכות זאת במהירות, וגם הזמן שבילינו בב"ש היה מהנה.
ומאז הפכנו לידידים מאוד טובים, ונשארנו בקשר מצוין, אולי בזכות הכרת הטובה שלהם על הידידות שהפגנתי כלפיהם בזמן צרה, ו/או סתם בזכות הכימיה הטובה ביננו...
ואני יודע שאם חלילה אזקק לעזרה מהם, הם ישמחו להראות לי ידידות טובה ולעזור ללא בקשת תמורה כלשהי- כי זהו הרי הבסיס של כול ידידות טובה.

 

[D i m k a]

אני וודאי הייתי בקבוצת אומץ לב

אני מכור לאדרנלין ותמיד מחפש דרכים לאתגר את עצמי!
ההרפתקה האחרונה שלי הייתה לטוס למקסיקו שם לבצע צלילת מערות במקום שנקרא Blue Abyss - מצוק תת קרקעי עם מערות רבות שורצות יצורים חיים ייחודיים שיש רק באזור.
ולמה נדרש לזה אומץ לב? כי צלילת מערות מסוכנת פי כמה מצלילה רגילה ממספר סיבות:
1. אם יש בעיה בציוד לא ניתן לעלות לפני המים ולנשום
2. יש זרמים תת קרקעיים במערות שעלולים להקשות על תנועה
3. המים עכורים באזורים רבים וקשה לראות לאן אתה מתקדם או איך יוצאים.

מצד שני החוויה שווה כל סיכון בגלל הדברים והמראות המדהימים שניתן לראות בפנים... מומלץ רק לחברי קבוצת אומץ לב!

 

[MissKrolen]

כנות

אני הייתי שייכת לקבוצת הכנות, וחייבת להגיד שזה לא תכונה שתמיד קל איתה:
אני לא מסוגלת לשקר או להחביא את רגשותי ואם משהו לא מוצא חן בעיני אני פשוט אומרת אותו ולא לכולם קל לקבל את זה..
בגלל שיש לי סטנדרטים גבוהים אז אני מעבירה לא מעט ביקורת... לכן לחבר שלי לא קל איתי בכלל.
מצד שני אנשים שמכירים אותי יודעים שכל מחמאה שלי היא אמיתית ואין טיפה של זיוף ואם אני אומרת משהו זה מכל הלב.

 

[miriamy]

"מפוצלים"

אני חושבת שהייתי מצליחה להשתלב בקבוצה#4 אומץ לב, האירוע שקרה לי ומצדיק את היותי חלק מהקבוצה הוא כזה: באיזשהו יום הייתי בחופש והחלטתי לנצל את הזמן לשנת צהריים 'למילוי המצברים', מכיוון שהשינה שלי מאוד קלה, התעוררתי פתאום למישמע רעשים על הגג מעליי.
יצאתי מהחדר-שינה והרעשים המשיכו, וזה נישמע כאילו מישהו מחטט בדברים. לקחתי ליתר ביטחון איתי מוט רועים שאבי היה לוקח איתו לטיולים, ועליתי איתו במדרגות המעוקלות שהובילו לחדר גג.
שם להפתעתי מצאתי איש מחטט בדברים שהיו בחדר. התחלתי לצעוק בקולי קולות, לנופף עם המוט באוויר ולהגברת האפקט גם דפקתי איתו על המעקה המתכתי של המדרגות, וזה הצליח: האיש נבהל וברח לו החוצה דרך הויטרינה הפתוחה כשהוא שומט דברים שהיו בידיו.
בדיעבד, הייתי צריכה קצת לחשוב יותר לפני שהחלטתי להפגין כזה אומץ לב, בשל כמה סיבות:
1. הייתי בלי המשקפי ראייה שלי- אז לא ממש ראיתי אותו ולא יכולתי לזהות אותו, וגם לא ממש ראיתי מה אני עושה ולאיפה אני הולכת..

2. אני די רזה והוא נראה גדול ורחב, והנפנוף המאיים שלי במוט נראה יותר כמו פרודיה על הארי פוטר ופחות כמו קטע מסרט קונגפו ו/או המטריקס..
3. מה היה קורה אם היה לו נשק חם, ו/או רצון להתעמת איתי במקום לברוח?!
-נו טוב, שרדתי והפגנתי אומץ לב- מה אתם חושבים הייתי מתקבלת במסגרת "מפוצלים" לקבוצה#4?!