"ערפילי אבאלון"/מריון צ. בריידלי - פעם שנייה.
סיימתי את "אשמת הכוכבים", שהתגלה כקצר יותר שציפיתי, ושבכנות התחיל מאוד טוב, אבל מהר מאוד הדרדר, לטעמי. למה הידרדר? ציפיתי שהוא יהיה מדכא, ציפיתי שיהיה שם לא מעט הומור שחור(סוג הומור שאני די מחבב)אבל הבעיה היא, שלדעתי, באיזה שלב הוא הרגיש לי מתאמץ מדי. מתאמץ מדי להיות הומוריסטי. מתאמץ מדי להיות עמוק. מתאמץ מדי להיות מקורי. מתאמץ מדי להיות... טוב הבנתם את הרעיון. גם אני אציין שבאיזה שלב הרומן בספר, לטעמי, הפך הרבה יותר מדי קלישאתי ורגשני - שני דברים שאני ממש לא אוהב. בקיצור - התחיל טוב, אבל הסתיים בקול ענות חלושה. ציון 6 זה המקסימום שאני אתן לו.
אחרי הנ"ל, ובהתחשב בכך שבקרוב יום כיפור, החלטתי לחפש ספר ארוך שלא ייגמר לי לפני סיום צום יום הכיפורים אז הלכתי לספר שקראתי לפני הרבה שנים, שמאוד נהניתי ממנו כשקראתי אותו לראשונה. נראה איך הוא ייקרא לי עכשיו, אחרי יותר מעשור.