מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ״ש?

[ניימן3]

לא כל אלימות נגד השלטון היא טרור.

במשחקי הרעב, אם זכור לי נכון, פותחים במלחמה נגד השלטון. שזה "סבבה" ולא טרור. בערפילאיים, לעומת זאת, יש קטעים של הרג אצילים רק בגלל שהם אצילים.

 

[גלי1היחידה]

התחלתי את "הצפעוני" / הוקאן אוסטלונד.

אחריו בתכנון: Red Rising, Powder Mage Trilogy 02 - The Crimson Campaign.

סופ"ש נעים!

 

[annefan]

חוף הפלדה ו-lost steerman

חוף הפלדה - הרגשתי צורך להשלים חוסר. אחרי כמה פרקים נזכרתי למה אני לא אוהב את ורלי. לא יודע אם אמשיך.

Lost Steerman - חמוד מאוד, כיף לחזור לעולם הזה. רק שהסיפור יתחיל לזוז כבר...

 

[מיכאל ג]

וותר על חוף הפלדה

אם לא קראת, נסה אל "אל תנעץ שיניך בשמש" (don't bite the sun) של תנית' לי. מכסה את אותם נושאים, והרבה יותר טוב.

 

[annefan]

וואלה, תודה!

 

[avivs]

באמת?

אני לא אהבתי את חוף הפלדה, הוא טבע ברעיונות לדעתי והסיפור הלך לאיבוד. למרות שאולי בקריאה היום הייתי נהנה יותר.
בכל מקרה, הייתי בטוח שזה מסוג הספרים שאתה ממש תחבב.


annefan, אם כבר טירוף ורעיונות מגניבים - הרקדנים בסוף הזמן של מייקל מורקוק. ספר חובה. אין בעברית.

 

[annefan]

אוי ואבוי

הרקדנים בסוף הזמן זה אחד הספרים הבודדים בחיי שלא הצלחתי לסיים במשך חודשים.
שעמום מהסרטים. רק בגלל שאני איש עקרונות, הושבתי את עצמי והכרחתי את עצמי לסיים אותו.
נורא, פשוט נורא.

אבל, תודה על ההמלצה

 

[avivs]

אתה כנראה מדבר

על ספר הדרכה לריקודים.
אני מדבר על ספר המד״ב של מייקל מורקוק

 

[annefan]

הלכתי לבדוק שאנחנו מדברים על אותו ספר...

בהחלט אותו ספר.
האסוסיאציה שיש לי ממנו זה הרצון העז לתלוש לעצמי את העיניים.

אני אפילו לא יכול לוודא אם סיימתי אותו או לא כי החזרתי אותו לחנות משומשים שלנו.
אבל, על טעם ועל ריח וכו'

 

[מיכאל ג]

חוף הפלדה היה בסדר בקריאה ראשונה

ואין לי בעיה עם ספרים בהם יש פחות עלילה המשכית ויותר אנקדוטות. ואני מאוד אוהב את ההתחלה שלו. אבל החצי השני היה קצת יותר מדי "היינליין פאנפיק". לא יודע איך בדיוק להגדיר את זה אבל מה שאהבתי בעולם הדי פרוע והחדשני לזמנו של גילוי עיניים וקו החירום של אופיוקי התחיל להרגיש כאן מיושן ושמרני.

 

[ניימן3]

A Betrayal in Winter - דניאל אברהמס

השני בסדרת המחיר הארוך.

הספר הראשון היה נחמד. סיפור קטן יחסית לספרי פנטזיה, אווירה רגועה, דמויות טובות ועלילת מזימה פוליטית פתלתלה. שום דבר לא מסעיר במיוחד, אבל מספיק חביב כדי להמשיך הלאה.

הספר השני כבר מתחיל עם יותר אקשן. נראה איך יהיה בהמשך.

 

[avivs]

לשני לא הגעתי.

הראשון היה חביב ולא מזיק, אבל אני צריך יותר מזה בשביל להתמיד בסדרה.
מחכה לשמוע מה חשבת על ההמשך.

 

[אורקית בהכחשה]

מהומה רבה על לא דוור

אני יודעת שפראצ'ט אמור להיות מצחיק והכל, אבל אני כנראה מתה מבפנים או משהו כי כשאני נתקלת במשהו מצחיק בספר שלו אני מציינת לעצמי באדישות, "היי, זה משעשע" וממשיכה הלאה. אולי מהומה רבה יתפוס אותי, ממש מתחשק לי משהו הומוריסטי.

 

[pix37]

ממש לא ספר נכון ״להצחקות״

ובכלל פראצ׳ט כבר הרבה שנים אחרי שלב המצחיקות בכתיבתו. נסי לאתר את הספרים של גראנט ניילור ״red dwarf - infinity Welcomes careful drivers המצחיק ביותר לדעתי

 

[ריבר סונג]

הספינה המזמרת

ישן ופעם היה חביב עלי ביותר. קריאה נוספת חושפת הרבה מהבעיות של הספר. אני מתנחמת בכך שבכל זאת, הוא משקף תפיסת עולם מיושנת, ושבקריאות הקודמות נהנתי ממנו יותר.

 

[מיכאל ג]

Afterparty של דריל גרגורי

מדע בדיוני, עתיד קרוב, עם סמים משני תודעה ומדעי המוח. כתוב מצוין. רלוונטי מאוד, מעוגן במציאות, משעשע לפרקים, מושך בחוטים של הרגש ברגעים אחרים. ותודה לאל, בניגוד לספרי עתיד קרוב אחרים, בלי כל הבאסה האטומית של ההתחממות הגלובלית (יש מספיק מזה במציאות, לא צריך להתבאס גם בספרות).

 

[is00]

בשלבי סיום של "התריסר" של ג'סטין קרונין.

 

[pix37]

השתפר לך ? הוא קשה בהתחלה

אבל לדעתי שווה את המאמץ. אשמח אם תכתוב סקירה כשתסיים

 

[is00]

בשום שלב לא אמרתי שהוא לא מוצלח.

הטענות שלי מופנות אך ורק ל-200 העמודים הראשונים של הספר(שמשתרע על יותר מ-600 עמ' בעברית) שאפילו בשלב הזה של הספר אני לא מוצא להם הצדקה.

בכל מקרה אני יכול להגיד שלטעמי הוא מוצלח יותר מ"המעבר" שקדם לו.

 

[avivs]

ההוריקן

מהסופר של wool. נראה לי שההוריקן הוא הראשון שכתב. הייתי בטוח שזה מד״ב, אבל זה מתחיל להרגיש שההוריקן הוא באמת על... הוריקן.
חביב הספר. קליל וזורם. מעין נער מתבודד שמתמודד עם בעיות של נער מתובדד כשברקע יש... כן, הוריקן.

אחזור בקרוב לפריצ׳ר.