מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[NoalePaz]

החוק הראשון - ספר שני

עברתי את האמצע וסוף סוף נראה שלדמויות מתחיל שינוי האופי וההתבגרות המצופה מהם. נראה לי שכולם יעברו איזהשהו שינוי משמעותי, אולי חוץ מלוגן - הוא כבר דמות די סגורה על עצמה. הספר השני יותר טוב מהראשון.

ניחושים לגבי מה יקרה לחלק מהדמויות - אלו ניחושים לא ספויילרים, אבל אולי לא תרצו להמשיך לקרוא, אני כן מתייחסת לחלק מהאירועים.










1. לוגן ימות - אני תוהה אם הוא יפגוש את החבורה שלו, או שאחרי שהוא ימות הם יגלו שהוא היה בחיים ושהם היו קרובים לפגוש אותו.
2. ג'זל יהפוך למלך של משהו - עדיין לא ברור אם של האיחוד או של האימפריה הישנה.
3. ביאז ימות/ יפרוש מתפקידו/ הקסם שלו ישרף. בנתיים הוא לא ממש סימפטי, אז אין לי ממש בעיה עם זה.
4. קוואי(?) יחליף אותו. לחלופין, החלטתי שקוואי שומע קולות של שדים מהעולם התחתון אז אולי הוא רע / או אולי הוא יהיה רע ואז ברגע האחרון הוא יעשה משהו טוב ואז יחליף את ביאז.
5. גלוקטה ימות בעודו מציל באופן אצילי (ואולי באופן שאף אחד לעולם לא ידע מזה) מישהו/מטרה ראויה כלשהי. לחלופין הוא יהיה היועץ של ג'זל כשג'זל יהפוך למלך.
6. עוד לא החלטתי מה יקרה לפארו - האם הSEED הזה יהרוג אותה, או יהפוך אותה לחצי אלה?

 

[avivs]

דווקא את השני

אהבתי פחות מהראשון. הקטע במדבר פשוט נמרח. טוב, זה כלום לעומת המריחה שיש בחלק השני של הספר השלישי. בכללי זו טרילוגיה טובה, אבל היה לי שם ברור שמדובר בסופר שלא יודע מתי לסיים סצנה, ובטח שאין לו עורך טוב.

 

[NoalePaz]

מסכימה שיש מריחה של אירועים

ולפעמים המחשבות של הדמויות לא מספיק מעניינות.
עוד לא סיימתי את החלק של המדבר, אז אני עוד לא יודעת עד כמה הוא מריחה, אבל עד עכשיו היו בו כמה אירועים שנראה שהם אירועי מפתח בהתפתחות של ג'זל - נראה אם השינויים בו יחזיקו מעמד.

 

[Yuli Gama]

הספר השני של 50 גוונים

האמת משתפר ותודה לאל הרבה פחות סקס וסוף סוף מתחילה להיות גם קצת עלילה. לא הרבה ממנה אבל גם זה משהו.

 

[אורקית בהכחשה]

אפשר לשאול

למה את עושה את זה לעצמך? אם זה "תודה לאל הרבה פחות סקס" זה אומר שלא קראת את הסדרה בשביל הסקס בלבד [כך אני לפחות מניחה בחוצפה רבה], אבל אין שם באמת עלילה. כלומר, אם את רוצה עלילה, אז זה בטוח המקום האחרון לחפש. למה להמשיך לשני בכלל?

 

[חתול השיממון]

אמרה האורקית וצדקה!

למה לקרוא דברים כאלה כשאפשר להחליף בהם את קופסת הטישו בשירותים?
חוצמזה שעם כל הכבוד לדמיון ועם כל אהבתי לקריאה, אני לא חושבת ששום ספר פורנו יחליף אי פעם סרט פורנו טוב. אבל אם לשפוט לפי כמות המכירות של 50 גוונים, זאת כנראה רק אני.

 

[אורקית בהכחשה]

מסכימה עם החתול. וטישו זה יותר זול.

 

[מוריס והיונים]

וואו, לא ידעתי שחתולים צופים בפורנו.

כל יום לומדים דברים חדשים.

 

[Yuli Gama]

אני אוהבת רומן רומנטי

אני קוראת גם את AMANDA Quick ולאומת חלק מהספרים של 50 גוונים הם מורכבים ומלאי עומק

(לא שאני מעבירה ביקורת על AMANDA Quick, אוהבת קשות את הספרים שלה. רומני משרתות פשוט עושים לי את זה

)
אני רוצה לדעת איך הרומן כאן יגמר והאם הם יצליחו להגיע לעמק השווה ולסוף טוב, ואיך.
יש עלילה, פשוט מעט מדי ממנה (אחרי שקראתי עוד קצת, חוזרת מההודעה שלי בפוסט הקודם, בספר השני יש פחות עלילה מבראשון).
הייתי שמחה מאוד אם היו מורידים 90% מהסקס ומתקדמים כבר עם הסיפור.

ועוד משהו קטן, אחרי שמתגברים על הכמה עשרות העמודים הראשונים בספר הראשון הכתיבה משתפרת והספר רץ. הוא קליל מעניין וקצבי. פחות או יותר ברמת העומק שאני מחפשת כרגע. לא היה התדרדרות פתאומית או משהו ממש מרגיז שיגרום לי להפסיק אז אני ממשיכה לקרוא...

נ.ב
ומבחינת הסקס... אני קוראת פנטזיה רומנטית, שנכון להיום זה פחות או יותר שווה לפורנו עם ערפדים/ אנשי זאב וכו...
50 גוונים זה לא כזו מציאה בהשווה לחלק הדברים שיש בג'אנר המקביל בפנטיזה.

 

[אורקית בהכחשה]

אינלי בעיה עם רומנים רומנטיים!

[טוב, יש לי, אני אורקית צינית וקרת לב. אבל בכל זאת נהניתי מאישתו של הנוסע בזמן והזאבים של גרייס אין לי כוח למרכאות].
הבעיה שם היא... שאפילו הסקס לא משהו. וגם ברומן רומנטי יכולות להיות דמויות יחסית אמינות, גם אם לא מלאות רבדים. כמו בזאבים של גרייס! יהה. הדמויות בחמישים גוונים הן פתטיות, לא אמינות בגרוש, והמחשבה הכי עמוקה שאפשר למצוא אצל בלה סטיל היקרה זה אומייגד הוא כל כך חתיך והיס ארקשן איס אגנסט מיי בודי או משהו.
אוף, אם היה לי כוח הייתי מפרטת בצורה יותר משכנעת ומתחכמת כביכול כי אני אוהבת להשוויץ למה הספר הזה רע גם בתור רומן וגם בתור רומנטיקה וגם בתור פורנו אבל אין לי כוח אז ביי.

 

[Yuli Gama]

אשתו והזאבים הם לא רומן רומנטי

כלומר הם כן, אבל הם לא "רומן רומנטי, רומנטי"
אם כבר, דמדומים, או... האמת אין לי אפילו דוגמה טובה מתוך הג'אנר.
יש רומן רומנטי ויש "רומני משרתות" שהם פחות רומן ויותר " הבחורה האמיצה אך הרגישה והבחור המסוקס והקשוח שלא מאמין באהבה בלה, בלה, בלה"
50 הוא יותר רומן משרתות.

 

[אורקית בהכחשה]

 

[חתול השיממון]

הדמויות בזאבים של גרייס יחסית אמינות?!

כמו זה שהגיבורה נמשכת ל*זאב* במשך כשליש ספר? (*לפני* שהיא יודעת שהוא גם אדם? חוטפת אורגזמה מללטף אותו, ישנה עם הסוודר שלה שמריח כמוהו והכל?)
וזה עוד היה בסדר אם הספר היה ממשיך ככה. צחוק טוב לבריאות וכל זה. אבל לאא, אחרי זה היא מגלה שהוא בנאדם, ואז הם כמובן מתאהבים מיד כי העיניים שלו ז-ה-ו-ב-ו-ת והעיניים שלה א-פ-ו-ר-ו-ת וילדים מוכי הורמונים הרי רק רוצים לבהות זה בעיני זו כל היום (אני בטוחה שבנים אמיתיים מתחילים להסתכל מעל עצם הבריח שלך ומגלים שגם לך יש עיניים בגיל 25 בערך) והכל מוצי-פוצי-קוצי-קוצי-שירה-בגרמנית.
היחידה שנורמלית ואמינה שם זו איזבל. אבל היא מקבלת כאילו פסיקיפסיק זמן מסך.

 

[אורקית בהכחשה]

היי, הכל יחסי

ואת צודקת בסך הכל. אולי אמינות לא הייתה המילה המתאימה - בתוך העולם הלא הגיוני של "הזאבים", הדמויות אמינות משהו ויש להם נפח מסוים, גם אם לא עומק.
ובסך הכל השני יותר טוב ואמין כי יש שם שתי דמויות ראשיות חארות ואגואיסטיות ומקסימות, ועוד את פוצי מוצי הזאבונים שמתחילים להמרח אחד על השני אז זה בסדר.
אוי, אני לא מגינה עכשיו על סדרת נוער. עד כמה שהיא חמודה משהו, אני לא הולכת להגן על משהו ש"נוער" "רומנטי" ו"דומה לדמדומים". היו שלום ולכו תקראו משהו טוב. סטפן צווייג זה אחלה. *האורקית מתפלצנת קשות זהירות קרינה ראדיואקטיבית*.

 

[frizzly]

הבעיה שלי עם 50 גוונים הייתה

שגם הסקס היה משעמממממממםםםםם. ולא הייתי מסוגלת לקרוא עוד מחשבה אחת שמתחילה ומסתיימת בoh my

זה כל מה שהגיבורה הזאת יודעת להגיד? oh my?

 

[Yuli Gama]

בראשון עוד היה קונפליקט

בשני היה... שאריות שלו אולי?
בשלישי אין כלום.
סקס שכבר נמאס ממנו ודמויות שכתובות בינוני. אם הדמות הזאת תספר עוד פעם עד כמה היא אוהבת אותו... (עד עכשיו מעל תריסר פעמים ב 30 עמודים...)
גררר....
אני כבר אסיים אותו אבל גררר...

 

[dixie chick]

לדעתי דוקא העלילה נהייתה יותר גרועה

(כאילו שיש על מה... אבל נניח)
כל הגישה של "הוא אוהב להשפיל כי הילדות שלו היתה נוראית ובעצם צריך לרחם עליו כי הוא יכול לשנות ולהשתפר" נראת לי מקטינה מעליבה ומגוכחת, אנשים פשוט לא כאלה, אנשים אוהבים\ שונאים\ מתנהגים במיטה\ מנהלים מערכות יחסים פשוט בגלל שהם יצורים מורכבים שיש להם הרבה צדדים, והגישה הפשטנית שלה פשוט מעליבה ומכלילה, כאילו ש"אי אפשר לאהוב DBSM בלי שתהיה לך טראומת ילדות ואי אפשר לנהל מערכת יחסים אמיתית כזאת וברור שהוא צריך ורוצה ויכול להשתנות בשבילה כי הוא אוהב אותה אז הוא יוותר על האישיות המקורית שלו כדי להפוך ליותר טוב בשבילה".
אז סליחה לא,
משחקים במיטה הם דבר מאוד מקובל שלא בהכרח מקושר ישירות לאיזה דפיקות ילדות, אנשים אוהבים מה שהם אוהבים.
אפשר לנהל מערכות יחסים וגם שיוויוניות לחלוטין וגם הפוכות בחיים\ מיטה.
אנשים אוהבים לא ישנו את האישיות הבסיסית שלהם ואת עורם, וגם אם כן אז דרוש פה תהליך ארוך וקצת יותר מעמיק.

כמו כן העובדה שהגיבורה היתה ונשארה סמרטוט ממש עצבנה אותי.

 

[גלי1היחידה]

אני הסתפקתי בספר הראשון של 50 גוונים...

העלתי ביקורת על הספר הראשון בבלוג שלי.

 

[pix37]

doddger - טרי פראצ'ט כותב דיקנס

בינתיים נפלא - קצב טוב (חשוב מאוד אחרי חודשיים שהייתי תקוע עם קוני ויליס), דמות ראשית מעניינת וסיפור שהולך ומתפתח.
לא יודע אם ולאן זה ימשיך אבל בינתיים אני נהנה.

 

[J e n i e]

אשמח לחוות דעת בסיום

אני מחפשת ספרים חדשים לזמן שאחרי תקופת הבחינות.