מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?
- פותח הנושא avivs
- פורסם בתאריך
רונן שפירא1
New member
מאוד תלוי
רוב אלה שהתחילו מייד עם הכרך הראשון מגיעים עכשיו עייפים ומרוטים ומבולבלים.... - אם כי יש כמה יוצאי דופן -
לעומת זאת קראתי כמה שהחלו מאוחר ודי נהנים....
אני מאוד נהניתי מ4 הכרכים הראשונים אבל האחרון די חיסל לי את ההנאה והותיר אותי כל כך מבולבל שאני כבר כמעט לא זוכר מי נגד מי....
רוב אלה שהתחילו מייד עם הכרך הראשון מגיעים עכשיו עייפים ומרוטים ומבולבלים.... - אם כי יש כמה יוצאי דופן -
לעומת זאת קראתי כמה שהחלו מאוחר ודי נהנים....
אני מאוד נהניתי מ4 הכרכים הראשונים אבל האחרון די חיסל לי את ההנאה והותיר אותי כל כך מבולבל שאני כבר כמעט לא זוכר מי נגד מי....
שרדתי שלושה ספרים.
הראשון מעולה, השני משעמם, השלישי טוב מאוד בחצי השני שלו.
הרביעי היה נורא, אבל וויתרתי עליו יחסית מהר.
אם אתה מוכן נפשית לזה שזו סדרה בלי סוף נראה לעין, ומוכן ליהנות ממה שכבר יש, אז אולי שווה. אבל זה באמת מבאס להתחיל משהו כל כך גדול שאין לו סוף.
נסה את סדרת "מאלאזן". עשרה ספרים עם סוף, ובכללי סדרה שנוגעת בשלמות.
הראשון מעולה, השני משעמם, השלישי טוב מאוד בחצי השני שלו.
הרביעי היה נורא, אבל וויתרתי עליו יחסית מהר.
אם אתה מוכן נפשית לזה שזו סדרה בלי סוף נראה לעין, ומוכן ליהנות ממה שכבר יש, אז אולי שווה. אבל זה באמת מבאס להתחיל משהו כל כך גדול שאין לו סוף.
נסה את סדרת "מאלאזן". עשרה ספרים עם סוף, ובכללי סדרה שנוגעת בשלמות.
במהלך הדפדוף שלי במגזין SFX שיצא בספטמבר 2012 נתקלתי בביקורת על הספר -
The Last Man Standing by Davide Longo
הביקורת עליו תפסה את תשומת ליבי, ואני מתכוון להזמין אותו מחר מהחנות הקבועה שלי, אני מניח שלא יהיו לי בעיות לקבל אותו דרך החנות, שעושה לי שירות כבר תקופת זמן לא מבוטלת.
זה חצי אוף טופיק...
מישהו מהנוכחים ונוכחות קרא או קראה את הספר הזה?
10 שנים זו הערכת חסר לא כ"כ סבירה
עוד לא עברו שנתיים מאז שיצא הספר האחרון שכתיבתו ארכה 6 שנים ומה שיותר מדאיג הוא שהספר שקדם לו לקח 5 שנים ואלה שקדמו לו עוד פחות, כלומר יש כאן מגמה של התארכות, אפשר גם לראות בבלוג שלו כיצד כיום הוא מתייחס לכתיבת הספר הבא לא בעדיפות עליונה אלא כעוד אחת ממטלות כתיבה רבות שהוא עוסק בהן בו זמנית.
בקיצור, 10 שנים זה המקרה הטוב אבל אני לא אפול מהכיסא אם גם בעוד 20 שנה הסדרה לא תהיה גמורה.
עוד לא עברו שנתיים מאז שיצא הספר האחרון שכתיבתו ארכה 6 שנים ומה שיותר מדאיג הוא שהספר שקדם לו לקח 5 שנים ואלה שקדמו לו עוד פחות, כלומר יש כאן מגמה של התארכות, אפשר גם לראות בבלוג שלו כיצד כיום הוא מתייחס לכתיבת הספר הבא לא בעדיפות עליונה אלא כעוד אחת ממטלות כתיבה רבות שהוא עוסק בהן בו זמנית.
בקיצור, 10 שנים זה המקרה הטוב אבל אני לא אפול מהכיסא אם גם בעוד 20 שנה הסדרה לא תהיה גמורה.
אין לו שום כוונה לעשות דבר כזה
איך אומר אמר אחרי שג'ורדן מת, אם זה יקרא לי אז אתם shit out of luck. לא שאני בטוח שעם הסגנון שלו באמת יש בזה טעם.
לגבי הסדרה, למרות שהיא המצליחה ביותר של HBO מאז ומעולם, עדיין אם יפצלו לשתי עונות את כל הספרים הבאים אז היא תצטרך להגיע לעונה ה-9 כדי לעקוף את מצב הספרים הנוכחי, ואם הוא יסיים את הספר השישי בתוך 6 שנים (שזה אפשרי) אז היא תצטרך להגיע לעונה ה-11 כדי להגיע למצב שבו היא אולי תקדים את הספר.
הסיכוי שסדרה כלשהי תגיע לעונה ה-11 הוא קלוש ביותר, וגם אם כן אין שום סיכוי שהוא יאפשר ספוילרים משמעותיים שכאלה לספר האחרון. יכול להיות שאידאלית הוא היה רוצה שהספר האחרון ייצא יחד עם העונה ה-11 כדי לקדם את מכירות הספרים (אין ספק שהסדרה הגדילה פי כמה את מכירות הספרים), אבל זה לא יקרה.
איך אומר אמר אחרי שג'ורדן מת, אם זה יקרא לי אז אתם shit out of luck. לא שאני בטוח שעם הסגנון שלו באמת יש בזה טעם.
לגבי הסדרה, למרות שהיא המצליחה ביותר של HBO מאז ומעולם, עדיין אם יפצלו לשתי עונות את כל הספרים הבאים אז היא תצטרך להגיע לעונה ה-9 כדי לעקוף את מצב הספרים הנוכחי, ואם הוא יסיים את הספר השישי בתוך 6 שנים (שזה אפשרי) אז היא תצטרך להגיע לעונה ה-11 כדי להגיע למצב שבו היא אולי תקדים את הספר.
הסיכוי שסדרה כלשהי תגיע לעונה ה-11 הוא קלוש ביותר, וגם אם כן אין שום סיכוי שהוא יאפשר ספוילרים משמעותיים שכאלה לספר האחרון. יכול להיות שאידאלית הוא היה רוצה שהספר האחרון ייצא יחד עם העונה ה-11 כדי לקדם את מכירות הספרים (אין ספק שהסדרה הגדילה פי כמה את מכירות הספרים), אבל זה לא יקרה.
רונן שפירא1
New member
????
זאת סדרת פנטסיה אורבנית
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=161&messageid=169589696
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=161&messageid=169589696
"האיש במצודה הרמה".
(נטול ספ')
אוקיי, מה זה היה? (נטול ספוילרים עד הסימן שיזהיר היטב)
האמת שזרמתי די טוב עם הספר עד שהבנתי שיש משהו חשוד. הספר לא מספר מה שהוא אמור לספר. הסיפור התחיל רק בסביבות עמוד 180. אז חשדתי. ובצדק.
זה פשוט ספר חביב שקורס תחת התדמית שלו, תחת ההייפ-הבאזז שלו, תחת הסופרלטיבים שהוא מקבל. אם לא היו מתעקשים להכתיר אותו תחת כל עץ רענן כ"היצירה שעיצבה יותר מכל יצירה אחרת את סוגת ההיסטוריה החלופית", ואם הכריכה (בהוצאה החדשה) היתה קצת פחות מתלהבת ומתלהמת - אולי הציפיות היו בגובה אחר והאכזבות היו פחות כואבות. יש לי בעיה בציפיות, אני יודע, אבל אין מצב שהספר לא אשם ברוב מה שעברתי איתו בשבועיים האחרונים.
ספר שכולל כמה דמויות זה לא חריג. אבל העלילה אמורה להתפתל ולהסתבך ולהפגיש את הדמויות באירועים מעניינים. לדמויות אמורים לקרות דברים מעניינים. בסיפורים שכוללים פוליטיקה בינלאומית, אמורים להיות דברים גדולים שמוטלים על הכף. אמור לקרות משהו בספר, לעזאזל. וזה לא קורה. שום דבר מזה לא קורה. רק באחד מסיפורי העלילה קורה משהו ממשי, וזה לא משהו שמעניין כהוא זה.
יש בילד אפ רציני לאורך כל הספר לאירועים פוליטיים. למרות שברור שמשהו אמור לקרות בקטע פוליטי, זה קורה רק אחרי האמצע. רבאק, כמה אקספוזיציה צריך? לא קורה שום דבר מעניין. רק חיים של הדמויות הקטנות בתלאותיהן שיש להם פוטנציאל - שלא מתממש.
והבעיה היא התדמית שלו והבאזז ומה שעשו ממנו במשך השנים. יש חוסר פרופורציה מטורף בין ה"אחורה" של הספר לבין הסיפור. בין התיאור שנותנים עליו כמעט בכל מקום, לבין מה שהוא באמת. הביקורת היחידה שהתחברתי אליה והבנתי לליבה חלקית, היתה זו ב"בלי פאניקה". כל השאר מדברות על דברים שלא ממש מצאתי בספר. וספר שצריך לקרוא הסברים כדי להבין מה היה המסר בו, הוא לא ספר טוב. אין לי בעיה שספר יוגדר מראש כקשה לעיכול וכפסיכדלי. יש לפק"ד ספרים שאני יודע להתרחק מהם כי הם כאלה. אבל איש לא אומר מילה רעה על הספר הזה, שפשוט לא קורה בו כלום וכנראה יש בו פסיכדליה לייט, וזו מטרתו. לבריאות, אבל תודיעו מראש.
ועכשיו עם ספוילרים, כי קשה להסביר בלעדיהם.
לכאורה, מרומן שמדבר על היסטוריה חלופית בתקופה כ"כ מעניינת בהיסטוריה, היה ניתן לצפות שיהיה עיסוק רב בפוליטיקה, בהתרחשויות, במלחמה, בתוצאותיה, ב"מה היה אילו". אני לא מחפש בהכרח "אקשן", אני רק מחפש עיסוק במציאות החלופית עצמה, בזווית רחבה. כמו שרומזים הדברים בכריכה האחורית. ולא היה שם כלום מזה. בילד אפ מטורף למשהו פוליטי רציני, בסוף יש פגישת פסגה יפנית-גרמנית קטנה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בלי תוצאות, בלי רמז מה קורה אח"כ. זהו? בשביל זה סחבנו את כל הדרך?
אז מה בעצם קורה בספר? מה קורה שם ששווה לכתוב עליו הביתה? שני עושי תכשיטים שמוכרים את התכשיטים שלהם? מוכר עתיקות שמוכר את העתיקות שלו? איש עסקים יפני שעד לפגישה חשובה, מתחרפן (פרק פסיכדלי והזוי) ומתאושש? מרגל שבא למשימה דיפלומטית חשאית וחוזר כלעומת שבא, בערך? אשה במסע לא ברור ושפיות לא ברורה (עוד פרק פסיכדלי והזוי) שהורגת את ג'ו? זה האחרון זה הדבר המוחשי ביותר שבאמת קורה בספר. וגם זה לא מעניין בכלל. מישהו שבא לרצוח מישהו שאנחנו בכלל לא מכירים, ובסוף מסתבר שהוא גם לא כזה חשוב.
"האיש במצודה הרמה" כמעט לא נוכח בספר. הוא מוזכר במילה ורבע בשלב די מאוחר ומופיע רק בסצנה האחרונה. וזה מאוד מאכזב. הוא חסר כריזמה, חסר פואנטה, חסר אמירה משל עצמו. וחסר נוכחות, כאמור. נכון, ל"הקוסם מארץ עוץ" זה עבד יופי. אבל שם היה סיפור שהיה מעניין עד שהגענו לקוסם. כאן אין כלום. חבורה של אנשים שנקודות ההשקה ביניהם מעטות ומקריות מדי, בלי השלכות מהותיות זה על זה או על הסיפור הגדול. היה חשוב שג'וליאנה היא גרושתו של פרנק? שהוא יהודי? היה חשוב שיהיה קשר כלשהו ביניהם? מכירת התכשיטים לרוברט הזיזה משהו מהותי וחשוב? הקניה של התכשיט הבודד ע"י טגומי שינתה את חייו באופן בולט? לא. הכל כזה סתם. זורם, במקרה, בשאנטי.
מי הגיבור של הסיפור? הסיפור מסתיים בדמות שלא היתה בתחילתו, ומתחיל בדמויות שלא היו בסופו. יש דמות ראשית? יש קו עלילה שמוביל את הספר?
ולא רק שש חוסר פרופורציה בין הבאזז לסיפור עצמו, בין תיאורי העלילה לבין העלילה בפועל, בין שם הספר לאותה דמות שהוא נושא את השמה - המשקל של כל אלה בעלילה עצמה קטן מאוד. יש חלק אי שם באמצע שבו "יסתבל החגב" זוכה להרבה ציטוטים ודיונים, אבל לא יותר מזה. הדמויות לא מושפעות מהספר. יש דמויות שמדברות עליו שמופיעות ונעלמות לפתע (הבוס של פרנק תרם במשהו לסיפור? הזוג היפני הצעיר תרם במשהו?), אף אחד לא עולה על בריקדות בגללו, אף אחד לא מתחיל לחלום על חופש ושלום עולמי בגללו. "החגב" הוא ספר חסר פואנטה בסיפור שאמור לסבוב סביבו. מעט מדי זמן מסך. להיסטוריה החלופית ש"האיש" מציג לא היתה פואנטה מי-יודע-מה, וכנ"ל גם להיסטוריה החלופית בריבוע ש"החגב" מציג.
ו"ספר התמורות" הזה. בהתחלה בכלל חשבתי שזה משהו דמיוני שפק"ד חירטט. הסתבר שזה משהו אמיתי. היתה לזה פואנטה? זה הרגיש כמו החלקים הסיניים ב"אנדר". מודבק לגמרי.
אז מקריאה ברשת מתברר שהמסר של הספר הוא שהמציאות שהדמויות חיות בה היא לא המציאות האמיתית. משהו שנאמר בספר בשורה ורבע דקה לפני הסוף, ואפילו הדמויות מקבלות אותו בשוויון נפש. אז שאני אזעק בתדהמה? זהו? זו הפואנטה שלך? אי אפשר היה לעשות את זה בסיפור יותר קצר ומעניין, בלי מסרים חבויים ועמומים?
בקיצור, ספר בלי סיפור, שנושא על גבו מוניטין מטורף, גדול מדי על כתפיו השבריריות בגופו חסר השלד. וגם המסרים שהוא מביא עימו עמומים למדי.
כשיוצאת מהדורה חדשה לספר קלאסי, אתה באמת מצפה שיש שם משהו. מסתבר שאין כלום. ואז אתה מגלה שהספר עצמו נכתב בעזרת "ספר התמונות" הזה, ושפק"ד עוד האשים בסוף את הספר בחלקים הלא טובים שב"האיש". ווט"ף?!
ואם הסוגשל-ביקורת הזו יצאה קצת מבולבלת בסגנון פק"די, זה לא כמחווה. פשוט אין לי דרך מסודרת לתאר את מה שהיה שם והתחושות שנשארתי איתן. וזה עוד ספר שבניתי עליו המון אחרי אכזבות. חושש מהספר הבא.
אוקיי, מה זה היה? (נטול ספוילרים עד הסימן שיזהיר היטב)
האמת שזרמתי די טוב עם הספר עד שהבנתי שיש משהו חשוד. הספר לא מספר מה שהוא אמור לספר. הסיפור התחיל רק בסביבות עמוד 180. אז חשדתי. ובצדק.
זה פשוט ספר חביב שקורס תחת התדמית שלו, תחת ההייפ-הבאזז שלו, תחת הסופרלטיבים שהוא מקבל. אם לא היו מתעקשים להכתיר אותו תחת כל עץ רענן כ"היצירה שעיצבה יותר מכל יצירה אחרת את סוגת ההיסטוריה החלופית", ואם הכריכה (בהוצאה החדשה) היתה קצת פחות מתלהבת ומתלהמת - אולי הציפיות היו בגובה אחר והאכזבות היו פחות כואבות. יש לי בעיה בציפיות, אני יודע, אבל אין מצב שהספר לא אשם ברוב מה שעברתי איתו בשבועיים האחרונים.
ספר שכולל כמה דמויות זה לא חריג. אבל העלילה אמורה להתפתל ולהסתבך ולהפגיש את הדמויות באירועים מעניינים. לדמויות אמורים לקרות דברים מעניינים. בסיפורים שכוללים פוליטיקה בינלאומית, אמורים להיות דברים גדולים שמוטלים על הכף. אמור לקרות משהו בספר, לעזאזל. וזה לא קורה. שום דבר מזה לא קורה. רק באחד מסיפורי העלילה קורה משהו ממשי, וזה לא משהו שמעניין כהוא זה.
יש בילד אפ רציני לאורך כל הספר לאירועים פוליטיים. למרות שברור שמשהו אמור לקרות בקטע פוליטי, זה קורה רק אחרי האמצע. רבאק, כמה אקספוזיציה צריך? לא קורה שום דבר מעניין. רק חיים של הדמויות הקטנות בתלאותיהן שיש להם פוטנציאל - שלא מתממש.
והבעיה היא התדמית שלו והבאזז ומה שעשו ממנו במשך השנים. יש חוסר פרופורציה מטורף בין ה"אחורה" של הספר לבין הסיפור. בין התיאור שנותנים עליו כמעט בכל מקום, לבין מה שהוא באמת. הביקורת היחידה שהתחברתי אליה והבנתי לליבה חלקית, היתה זו ב"בלי פאניקה". כל השאר מדברות על דברים שלא ממש מצאתי בספר. וספר שצריך לקרוא הסברים כדי להבין מה היה המסר בו, הוא לא ספר טוב. אין לי בעיה שספר יוגדר מראש כקשה לעיכול וכפסיכדלי. יש לפק"ד ספרים שאני יודע להתרחק מהם כי הם כאלה. אבל איש לא אומר מילה רעה על הספר הזה, שפשוט לא קורה בו כלום וכנראה יש בו פסיכדליה לייט, וזו מטרתו. לבריאות, אבל תודיעו מראש.
ועכשיו עם ספוילרים, כי קשה להסביר בלעדיהם.
לכאורה, מרומן שמדבר על היסטוריה חלופית בתקופה כ"כ מעניינת בהיסטוריה, היה ניתן לצפות שיהיה עיסוק רב בפוליטיקה, בהתרחשויות, במלחמה, בתוצאותיה, ב"מה היה אילו". אני לא מחפש בהכרח "אקשן", אני רק מחפש עיסוק במציאות החלופית עצמה, בזווית רחבה. כמו שרומזים הדברים בכריכה האחורית. ולא היה שם כלום מזה. בילד אפ מטורף למשהו פוליטי רציני, בסוף יש פגישת פסגה יפנית-גרמנית קטנה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בלי תוצאות, בלי רמז מה קורה אח"כ. זהו? בשביל זה סחבנו את כל הדרך?
אז מה בעצם קורה בספר? מה קורה שם ששווה לכתוב עליו הביתה? שני עושי תכשיטים שמוכרים את התכשיטים שלהם? מוכר עתיקות שמוכר את העתיקות שלו? איש עסקים יפני שעד לפגישה חשובה, מתחרפן (פרק פסיכדלי והזוי) ומתאושש? מרגל שבא למשימה דיפלומטית חשאית וחוזר כלעומת שבא, בערך? אשה במסע לא ברור ושפיות לא ברורה (עוד פרק פסיכדלי והזוי) שהורגת את ג'ו? זה האחרון זה הדבר המוחשי ביותר שבאמת קורה בספר. וגם זה לא מעניין בכלל. מישהו שבא לרצוח מישהו שאנחנו בכלל לא מכירים, ובסוף מסתבר שהוא גם לא כזה חשוב.
"האיש במצודה הרמה" כמעט לא נוכח בספר. הוא מוזכר במילה ורבע בשלב די מאוחר ומופיע רק בסצנה האחרונה. וזה מאוד מאכזב. הוא חסר כריזמה, חסר פואנטה, חסר אמירה משל עצמו. וחסר נוכחות, כאמור. נכון, ל"הקוסם מארץ עוץ" זה עבד יופי. אבל שם היה סיפור שהיה מעניין עד שהגענו לקוסם. כאן אין כלום. חבורה של אנשים שנקודות ההשקה ביניהם מעטות ומקריות מדי, בלי השלכות מהותיות זה על זה או על הסיפור הגדול. היה חשוב שג'וליאנה היא גרושתו של פרנק? שהוא יהודי? היה חשוב שיהיה קשר כלשהו ביניהם? מכירת התכשיטים לרוברט הזיזה משהו מהותי וחשוב? הקניה של התכשיט הבודד ע"י טגומי שינתה את חייו באופן בולט? לא. הכל כזה סתם. זורם, במקרה, בשאנטי.
מי הגיבור של הסיפור? הסיפור מסתיים בדמות שלא היתה בתחילתו, ומתחיל בדמויות שלא היו בסופו. יש דמות ראשית? יש קו עלילה שמוביל את הספר?
ולא רק שש חוסר פרופורציה בין הבאזז לסיפור עצמו, בין תיאורי העלילה לבין העלילה בפועל, בין שם הספר לאותה דמות שהוא נושא את השמה - המשקל של כל אלה בעלילה עצמה קטן מאוד. יש חלק אי שם באמצע שבו "יסתבל החגב" זוכה להרבה ציטוטים ודיונים, אבל לא יותר מזה. הדמויות לא מושפעות מהספר. יש דמויות שמדברות עליו שמופיעות ונעלמות לפתע (הבוס של פרנק תרם במשהו לסיפור? הזוג היפני הצעיר תרם במשהו?), אף אחד לא עולה על בריקדות בגללו, אף אחד לא מתחיל לחלום על חופש ושלום עולמי בגללו. "החגב" הוא ספר חסר פואנטה בסיפור שאמור לסבוב סביבו. מעט מדי זמן מסך. להיסטוריה החלופית ש"האיש" מציג לא היתה פואנטה מי-יודע-מה, וכנ"ל גם להיסטוריה החלופית בריבוע ש"החגב" מציג.
ו"ספר התמורות" הזה. בהתחלה בכלל חשבתי שזה משהו דמיוני שפק"ד חירטט. הסתבר שזה משהו אמיתי. היתה לזה פואנטה? זה הרגיש כמו החלקים הסיניים ב"אנדר". מודבק לגמרי.
אז מקריאה ברשת מתברר שהמסר של הספר הוא שהמציאות שהדמויות חיות בה היא לא המציאות האמיתית. משהו שנאמר בספר בשורה ורבע דקה לפני הסוף, ואפילו הדמויות מקבלות אותו בשוויון נפש. אז שאני אזעק בתדהמה? זהו? זו הפואנטה שלך? אי אפשר היה לעשות את זה בסיפור יותר קצר ומעניין, בלי מסרים חבויים ועמומים?
בקיצור, ספר בלי סיפור, שנושא על גבו מוניטין מטורף, גדול מדי על כתפיו השבריריות בגופו חסר השלד. וגם המסרים שהוא מביא עימו עמומים למדי.
כשיוצאת מהדורה חדשה לספר קלאסי, אתה באמת מצפה שיש שם משהו. מסתבר שאין כלום. ואז אתה מגלה שהספר עצמו נכתב בעזרת "ספר התמונות" הזה, ושפק"ד עוד האשים בסוף את הספר בחלקים הלא טובים שב"האיש". ווט"ף?!
ואם הסוגשל-ביקורת הזו יצאה קצת מבולבלת בסגנון פק"די, זה לא כמחווה. פשוט אין לי דרך מסודרת לתאר את מה שהיה שם והתחושות שנשארתי איתן. וזה עוד ספר שבניתי עליו המון אחרי אכזבות. חושש מהספר הבא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.