"גארו" הסתיים, היה טוב.
די חבל לי שאני לא יכול להשוות לספר הקודם, גלנקיל, אבל קראתי אותו לפני שנה וחצי ואני לא זוכר מספיק כדי להשוות.
כמו שכבר כתבתי בשבועיים הקודמים, היה משעשע. הרבה זמן לא קראתי ספר שהעלה לי חיוכים ככה. נקודות המבט הכבשתיות והתמימות והילדותיות עושות את העבודה. גם קל להתחבר לדמויות של הכבשים (אגב, בהשוואה לרשימת הדמויות בספר הקודם מסתבר שנעלמו כמה כבשים... מעניין שלא מתייחסים לזה).
אני חושב שגם הסיפור עצמו הלך בסדר הפעם, וגם הסיום שלו היה בסדר.
הבעיה היחידה היא עודף הדמויות האנושיות. הכבשים הם הכוכבים הראשיים שזוכים לרוב זמן ה"מסך", ורוב הדמויות האנושיות מוזכרות מעט מאוד. והמעט מאוד הזה הוא מעט מדי, כשמנסים לבסס על הדמויות האנושיות סיפור של תעלומה. הדמויות שאינן ראשיות לא מצליחות להתבסס מספיק אצל הקורא, ולקורא לא ממש אכפת מה קורה איתן.
ועם זאת, היה כיף.
הספר הבא, הלא ז'אנרי לצערנו, "הזהו אדם" של פרימו לוי.