קריאת הקוקיה (
)
אוקיי, אז הספר מותח. ולא ניחשתי את הפתרון מראש (חשדתי בטוני ובאליסון).
אבל לגבי כל השאר - WTF, רולינג?
למה שבנאדם ירצח מישהו, יצא מזה בשלום ואז ישכור בלש פרטי שיחקור את הרצח, שהוגדר כהתאבדות ונסגר מזמן? מה, כאילו, רצון פסיכופתי כזה להשוויץ? אבל ג'ון לא פסיכופת - הוא שקרן גרוע, ועצם זה שהוא לא מקסים מיידית את כל מי שפוגש בו שולל את אחת התכונות המרכזיות של פסיכופתים - כריזמה על-טבעית (ראו ערך "פסיכופת" בויקי).
אז כן, קורמורן אומר שג'ון "מטורף על כל הראש". סתם צורת ביטוי, לדעתי. שום התנהגות שלו לא העידה על דבר מלבד קור רוח, תכנון ושיקולים הגיוניים. זה לא כאילו שהוא איבד את זה ורצח אנשים. או שהוא רצח בשביל הכיף. לא, פשוט כסף ותשומי היו חשובים לו יותר מחיים של אנשים. אז, WTF?
כמו כן: הספר גולש מדי פעם לתיאורים מיותרים בכלל ותיאורים מיותרים מתייפייפים בפרט. כל מיני אזכורים לדברים שאני לא מכירה ומילים כמו "אוביסיות" (אני מניחה שהכוונה להשמנת יתר?) התרגום הנוראי לא עוזר: מסיבה לא ברורה 'כוס' נכתב בספר עם ק' (קוס) וכמו כן מופיע יותר מפעם אחת הפועל פפפף (כן, פועל, לא הצליל שמשמיע חתול כשהוא בז למישהו). בד"כ בהקשר של עישון: "הוא פפפף סיגריה" וכד'. אני תרגמתי את זה ל"עישן" וזה יצא הגיוני למדי. לא ברור למה המתרגם לא חשב כמוני.
ואם נשווה נניח עם ספרי מתח אחרים שאני אוהבת (לא מאוהבת בהם כמו בספרים של טאנה פרנץ', סתם אוהבת אהבה אפלטונית כזאת) - נניח סדרת מיירון בוליטר של הרלן קובן? שם יש לנו:
א. קצב הרבה יותר מהיר של אירועים
ב. דמויות הרבה יותר כיפיות (כן, חיבבתי את קורמורן ורובין, אבל כאילו, אי אפשר להשוות אותם עם ההומור היהודי של מיירון או הפסיכיות החביבה של ווין או סינדי הגדולה, זורה ואספרנזה).
ג. פתרון הגיוני (אם כי לפעמים צפוי) לתעלומה. אבל אולי אני מעדיפה צפוי על לא-הגיוני.
אז, נו, בחייך, רולינג!
נ.ב
זאת תהיה סדרה, נכון? יש המשך? אני אקרא את ההמשך. אני אקרא כל דבר שרולינג תכתוב עד יום מותה, ולו בגלל שהיא זאת שכתבה את ה"פ. וגם, טוב, נו, נקשרתי לקורמורן ורובין ואני רוצה לדעת מה יהיה איתם^^
נ.ב2
למה TF הספר נקרא קריאת הקוקיה? מה לקוקיה ולאי מה ממה שמתרחש בספר?