סיימתי את the rhesus chart
ספר חביב, מתחיל ממש טוב, מתחיל לסחוב לאט יותר בהמשך. לסטרוס יש בזמן האחרון בעיה של לחזור על עצמו -לא בין ספרים אלא להגיד את אותו דבר בתוך אותו ספר. למשל בספר הזה, אחרי הנקודה בה אחת הדמויות מספרת לגיבור מה בעצם קורה בעלילה (כלומר, הגילוי הגדול), הגיבור צריך לספר את זה לעוד שתי דמויות. במקום לכתוב "עידכנתי את X במתרחש" הוא מתאר כל סצינה במלואה, וכל דמות צריך לעדכן בנפרד, כך שהקורא צריך לקרוא את הגילוי הגדול עוד פעמיים. ואז הגיבור שהוא גם המספר בגוף ראשון מסכם את הכל בקיצור שוב לקורא. בקיצור ארבע פעמים לקרוא את אותו הדבר. מעצבן. זה לא ספר ארוך ונראה לי שזו שיטה לעבות אותו קצת.
בחזרה לעלילה, זה הספר החמישי בסדרת הלאונדרי ומי שלא קרא את הקודמים אין טעם שיתחיל כאן, אבל בגדול, קבוצת מתכנתים שעובדת על מסחר מניות אלגוריתמי רואה את הפרקטל הלא נכון והופכת לערפדים (כי ככה זה בעולם של סטרוס, מתמטיקה היא קסם). הערפדים של סטרוס הגיוניים במסגרת העולם שיצר, קצת שונים מערפדים רגילים אבל לא בהרבה. הכיף הוא מהשילוב של גיקים מתכנתים וערפדים - הם בודקים את הכוחות החדשים שלהם בצורה מתודית עם פגישות יומיות וטבלאות התקדמות. אבל זה רק בהתחלה של הספר ואח"כ הוא הופך לעלית מתח סטנדרטית יותר. ובגדול זה יקסום בעיקר למי שעובד בהייטק.