מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[הייזל]

כן, אבל אם אתה כמוני ולא נתקלת בספר?

מה היית חושב אז?

 

[מיכאל ג]

בדיוק מה שאת חשבת, אני מניח.

 

[Y. Welis]

-> 8.9 מליון. גם אני חשבתי שאנחנו ב-7, אבל מסתבר שאנשים פרים

ורבים, ובקצב.

 

[Lhuna1]

עלה בדעתכם שאולי זאת באמת שכנה/קרובה/חברה/סבתא של הסופר?

שאין לה מושג מעולם המד"ב והקהילה, אבל קרוב שלה הוציא ספר והיא נורא רצתה לעזור לו וחשבה שזו הדרך?
&nbsp
נכון שכתבה הודעה שקרית וזה פסול ומעצבן, אבל בהחלט אפשרי שזו מישהי תמימה כזאת, ולא ניסיון שיווקי עלוב ומעליב מצד הסופר עצמו או ההוצאה (שכפי שכתבת, יש לצפות שהאנשים בה knows better).
&nbsp
אולי התמימה היא אני

אבל אני תמיד נוטה נגד להסביר ע"י כוונות זדון את מה שאפשר להסביר ע"י "טיפשות"/בורות (לא שהיא טיפשה, רק שאין לה מושג וניסיון לגבי קהל היעד והפלטפורמה).
&nbsp
&nbsp

 

[הייזל]

כן, עלה על דעתי

רק שלא יודעת מה איתך אבל כשאני ממליצה על ספר אני מספרת קצת על העלילה, מספרת מה אהבתי בספר וכשאני עושה את זה במקום בו אף אחד לא מכיר אותי אני גם מציגה את עצמי. ונניח שהסיפור שלה "השכן נתן לי" הוא נכון הייתי אומרת: "שאני לא ממש מכירה את התחום אבל השכן שלי נתן לי את הספר החדש שהוא כתב ותשמעו, נתפסתי. ספר ממש מעניין."
אבל זה לא מה שהיא עשתה.
אני לא ייחסתי את מה שהיא עשתה לכוונות זדון אלא לטיפשות, עצלנות וזלזול בקוראים.

 

[Lhuna1]

נו, כן, הסכמתי שהיא עשתה את זה מעצבן

אבל שוב, זה לדעתי מתמימות ומחוסר מחשבה ולא מרוע או זלזול מכוון, ולכן ההתנפלות טיפה מוגזמת בעיני, וגם הקפיצה המיידית הכל כך נחרצת של הרוב פה למסקנה שזה הסופר או ההוצאה נמהרת מידי לדעתי.

 

[MonicaF]

סבתא של הסופר

אני ממש יכולה לדמיין תמימות כזו ועוד מלווה בשגיאות הקלדה או עברית לא-מי-יודע-כמה.
דווקא עניין הסבתא שלא מכירה את הקטע המד"בי בארץ, מסתדר לי טוב עם ההודעה הפותחת.

 

[cordilio]

החיים היקום וכל השאר

אחרי שסיימתי את המסעדה שבסוף היקום, מתחיל את הספר השלישי בסדרה.
מובן לי בהחלט מדוע הסדרה זכתה לשבחים רבים. היא כל כך לא שגרתית וכל כך שונה מכל מדע בדיוני שקראתי. היו פשוט קטעים שישבתי באוטובוס עם הספר והתחלתי לצחוק.

 

[Lhuna1]

סיימתי סופסוף את הקאנטוס של היפריון

היפריון + נפילת היפריון -
סיפור מדהים, אדיר, מרתק, מקיף כל כך הרבה נושאים ורעיונות מוכרים, אבל מחבר אותם יחד בצורה מבריקה לסיפור חדש עם עומק ומשמעות ורעיונות חדשים. מצייר עתיד מדב"י שדומה לעתידים רבים שכבר צוירו, ובכל זאת הוא שונה ומוצלח ומעניין מהם.
בעיני נכלל ב-10 ספרי המד"ב הגדולים של כל הזמנים, אולי בחמישיה אפילו.
&nbsp
אנדימיון + עליית אנדימיון -
שעמום בלתי נגמר. יש שם סיפור טוב בבסיס, אבל הוא מסופר בכזאת מריחה איטית ומייגעת שהייתי צריכה להכריח את עצמי לסיים. כל מיני דברים שצפויים וברורים זמן רב לקורא, ובכל זאת הסופר מתעקש לגרור אותנו עשרות עמודים דרך מחשבתו האיטית של הגיבור עד שהוא מגלה את ה"הפתעה". סיפור האהבה מסופר בצורה קיטשית ובנאלית כמעט עד להקיא, וזה לא האלמנט הבנאלי היחיד בספר. תיאורים מופרזים של כל מקום וכל סיטואציה מיותרת, שעל רבים מהם דילגתי ברפרוף.
אי אפשר להגיד "אל תקראו" כי מי שיאהב את שני הספרים הראשונים כמוני ירצה מאוד לקרוא את ההמשך, אבל לפחות תנמיכו את הציפיות ותכינו הרבה סבלנות.
&nbsp
אגב, הסיום עשה לי רושם שסימונס התכוון לכתוב עוד ספר המשך. האם 3 הסיפורים הקצרים שהבנתי ששייכים לסדרה הם המשך הסיפור?
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Luxa]

The Tower Lord

הספר השני ב-Raven's Shadow. מאוד ממליץ על הספר הראשון, שאפשר בכיף להגיד שנחשב לאחד הספרי debut הכי טובים בשנים האחרונות (בפנטזיה).

הספר השני משלב הרבה יותר מהמערכת קסם של העולם הזה, לעומת הספר הראשון שהוא היה בו הרבה יותר ברקע.

 

[ניימן3]

Prince of thorns - מרק לורנס

חלק מגל ספרי הפנטזיה האפלים\אלימים\מזעזעים (יחד עם שיר של קרח ואש וטרילוגיית החוק הראשון). שמעתי שיש כאלה שקוראים לזה fantasy gore.

הספר הזה הוא הקיצוני מכולם. אכזרי בצורה היסטרית עם דמות ראשית סדיסטית ומגעילה. עלילה? יש עלילה, אפילו כתובה היטב. אבל לא אהבתי את האווירה, אני לא אוהב gore, ואין סיכוי שאמשיך לקרוא את שאר הטרילוגיה.

 

[avivs]

רגע רגע...

אני מבין שזה ספר יותר בוטה וגרפי מהנורמה, אבל הספר השני הרבה יותר ממוקד בעלילה מאשר הראשון. הוא חוויה הרבה יותר מרשימה ואם צולחים את הראשון, ההנאה מובטחת בשני. על השלישי כבר אפשר לוותר, אבל השני... וואו.

 

[ניימן3]

אהמ... מה הייתה דעתך על הראשון..?

 

[avivs]

חשבתי שהוא פושר.

השאיר אותי אדיש ולא מרוצה מבחינת בניית העולם והדמות הראשית.
התחלתי את השני כי כבר השגתי אותו לקינדל, אבל הייתי בטוח שלא אסיים אותו. בסוף הוא התגלה כאחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות.
&nbsp
ממליץ לתת לו הזדמנות. הדמות הראשית הרבה יותר עובדת שם, וגם העולם מקבל יותר עומק.

 

[Y. Welis]

אגב GORE, היתה סידרת פנטסיה כזו בשבעים

שעסקה באופן ספציפי ב-S&M... אבל עם הומור שחור ולא מעט קלילות. זה דבר שחסר קצת היום.

 

[minimalman]

מצטרף לאביב , לך על זה !

נכון, ה״נסיך״ באמת קצת בעייתי. למרות כמה קטעים טובים הוא לא ספר גדול וגם לא טוב מאד.זו לא האלימות (שלדעתי לא בוטה או גרפית יותר מזו שתמצא אצל מרטין או אברקרומבי) אלא יותר עניין של pacing ואמינות. בתכלס , יש סיכוי שגם אני הייתי נעצר בו ולא ממשיך . אבל כמו אצל אביב, גם אצלי יד המקרה שיחקה תפקיד כשהימרתי והזמנתי בזמנו את שני הספרים יחד ( השלישי בדיוק יצא אז) , וזה היה אחד ההימורים הכי טובים שעשיתי.
לא הולך לספר על השני יותר מדי, רק אומר שהספר הזה נושא על כתפיו את כל הטרילוגיה ובעצם הוא זה שאחראי לכל הבאז סביבה. מבחינתי ,מדובר בספר הפנטזיה הכי טוב שקראתי מאז שלושת הששאו״קים הראשונים .
עדיין לא השתכנעת ?
קח עוד לינק לחיזוק (עוד מישהו שלא אהב את הראשון )
http://youtu.be/I88Ds_ah5J0

 

[ניימן3]

הבעיה שלי היא הגיבור הראשי

שהוא טיפוס אכזרי ונאלח. ממש לא מרגיש לי נוח בבטן לקרוא אותו. אין למרטין או לאברקרומבי גיבור ראשי כזה - תקן אותי אם אני טועה?

אם הוא נשאר אותו הדבר בחלק השני, אז כנראה אוותר. אני צריך את הדמויות הראשיות שלי קצת פחות רעות..

 

[avivs]

בשני מגלים

עוד חלקים שלו. הוא דמות יותר עמוקה ממה שנראה בראשון.

 

[minimalman]

אכזרי ? בהחלט. לגבי הנאלח, טוב זו אחת מהסיבות למה כדאי לך

להמשיך לקרוא. עוד אחת מהבעיות של הראשון היא שלמרות הפוקוס על ג'ורג, הדמות שלו לא צומחת הרבה מעבר לסתם איזה ילד פסיכופט עם כשרון לקטל המוני.
רק בספר השני אפשר לומר שהדמות של ג'ורג מתעגלת וההצצות החוזרות ונשנות שלורנס מספק לזכרונות שלו מאפשרות לך להבין מאיפה הוא פועל. לא אומר שאתה הולך לאהוב את ג'ורג בסוף הספר אבל העוגן המוסרי כמקור הזדהות/הבנה של הגיבור נמצא שם ברמה כזו או אחרת.

ועוד כמה נקודות לפרוטוקול - ג'ורג הוא לא סדיסט כמו שכתבת קודם, לא זכור לי שהוא מפיק הנאה מלענות או להכאיב לאחרים. האכזריות שלו היא יותר קרה ופונקציונאלית גם כשהיא נדמית כקפריזית - כל מי שמבחינתו סיים את תפקידו , או כבר לא רלוונטי להגשמת המטרות שלו,או סתם מפריע לו בדרך, הופך expendable ויש סבירות גבוהה שהוא לא יגיע חי לסוף הפרק.
אצל מרטין הלאניסטרים של תחילת הדרך,כשהם עוד היו מעניינים (וחיים) עשו כמה דברים יפים. יש גם את רמזי בולטון שהוא אמנם לא ממש גיבור אבל סדיסט בהגדרה.
אצל אברקרומבי ,רק עפ"י Best Served Cold , לא זכור לי טיפוס דומה , למרות שאף אחד שם לא מתהדר במוסריות יתר (אבל זה הפך כבר להיות כמעט סטנדרט בז'אנר)
עצה שלי, קח מהראשון רק את מה שרלוונטי לעלילה ורוץ לקרוא את השני

 

[ניימן3]

הוא לא המרקיז דה-סאד

אבל "כל מי שמבחינתו סיים את תפקידו , או כבר לא רלוונטי להגשמת המטרות שלו,או סתם מפריע לו בדרך, הופך expendable ויש סבירות גבוהה שהוא לא יגיע חי לסוף הפרק", זה סוג של סאדיסט מבחינתי. יש גם את סצינת האיום עם המסמר שהיא די סדיסטית, וסצינת הפתיחה של הספר שהיא נורא סאדיסטית.

למרטין יש דמויות כאלה - אבל אני חושב שאף אחד מהן היא לא דמות נקודת מבט.

לאור השכנועים שלכם אז אנסה את הספר השני אבל לאור זה שכרגע אני עוד בהרגשה שלילית מהראשון, יקח כמה חודשים עד שאגיע אליו..