the first fifteen lives of Harry August
ספר שקיבל המון ביקורות טובות, אז מיהרתי לנסות. הארי אוגוסט נולד בתחילת המאה ה20, ובכל פעם שהוא מת, הוא מוצא את עצמו נולד מחדש עם זיכרון מושלם של כל מה שקרה לו לפני כן.
אז ישר חשבתי על "חיים ועוד חיים" כמובן. גם כי זה אותו הקונספט, וגם הספר מתרחש באותה תקופת זמן. אך בעוד חיים ועוד חיים הוא יותר רומן היסטורי, עם יותר דגש על התקופה, ולאורסולה יש רק תחושות דז'ה-וו וזיכרונות עמומים מהחיים הקודמים שלה, פה הארי קודם כל, זוכר הכל במדויק והעלילה היא יותר מותחן. התקופה וכל מה שמתרחש בה נמצאים ברקע.
עוד הבדל משמעותי הוא שבעוד שאורסולה של חיים ועוד חיים נמצאת לבדה עם החזרה הזו שוב ושוב לחיים, הארי מגלה בשלב מסוים שיש עוד הרבה כמוהו, ויש להם ארגון מיוחד, מועדון כרונוס, שדואג לחבריו לאיכות חיים, כסף ותמיכה. הספר נפתח כשהארי גוסס וילדה קטנה מעבירה לו הודעה, שהועברה מילד לזקן במורד הדורות, שהעולם עומד להיחרב, והסוף הולך ומתקרב.
ואז עובר עוד חצי ספר בערך עד שמגיעים לאקשן (וגם אז האקשן, או יותר נכון-מעשיות הריגול, לא מאד מסעירות). עד אז יש תיאור של משכי החיים של הארי, הקשר שלו למשפחתו הביולוגית והמאמצת, התוודעותו לכרונוס קלאב, ועוד דברים כאלה. הפרקים קצרים וקופצים בין חיים שונים של הארי, אבל זה לא נעשה באופן מבלבל.
הבעיה העיקרית שלי עם הספר הסך הכל נחמד הזה, היא שלא התחברתי להארי בשום צורה. הספר אמנם נכתב בגוף ראשון, אבל הטון היה מרוחק ולא היה לי אכפת במיוחד מהארי. היו גם הרבה קטעים מתים, הרבה מידע לא חשוב ולא מעניין, אבל רובו כן היה מעניין. ומצאתי את עצמי מעדיפה דווקא את האנקדוטות מהחיים השונים של הארי יותר מאשר את ה"עלילה המרכזית" כביכול, בה הארי מנסה להבין מה גורם להתקרבותו של סוף העולם.
אז סך הכל, ספר טוב אבל ציפיתי ליותר.