מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[avivs]

מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

 

[Bs Bane]

Wilful Child - Steven Erikson

החדש שלו שהוא כתב בגלל שהוא תקוע בטרילוגיית קארקנס.
פרודיה על מסע בין כוכבים ומדע בדיוני. בחיים שלי לא ראיתי פרק של מסע בין כוכבים ולא קראתי הרבה מדע בדיוני בכלל, אבל את ההומור של אריקסון מאוד אהבתי במאלאזן (או יותר נכון, למדתי לאהוב בסביבות הספר השלישי. מהחמישי כבר צחקתי בקול כל סצנה של באג וטהול). אבל פתאום שהוא כותב קומדיה זה לא לגמרי עובד לו.
אחרי פתיחה מעיקה עם 15 דמויות, זה התחיל להיות די מבדר. מעניין אותי לאן זה ילך.
&nbsp
נ.ב הייתי מעדיף שיעבור לטרילוגית טובלקאי כבר. 10 כרכים אני שומע את קארסה אומר שהוא הולך לשעבד את האנשים הקטנים רק בשביל לגלות שהוא הולך לעשות את זה בטרילוגיה משלו והתפקיד שהוא קיבל בסוף ספרי הנופלים היה בדיחה.

 

[avivs]

אני לא אוהב

ספרי הומור בכללי, ולמרות שההומור של אריקסון נחמד, לפעמים הוא מגזים איתו. היה לי ברור שלא אתחבר לספר החדש שלו, ובאמת וויתרתי עליו אחרי כמה עמודים.
&nbsp
מבחינת הטרילוגיה שלו - יש כבר תאריך לספר הבא, אוקטובר 2015 (נצח).
http://www.amazon.com/Fall-Light-Kh...1-3&keywords=steven+erikson+Kharkanas+Trilogy
&nbsp
מקווה שהוא ניצל את הזמן הזה בשביל לכתוב ספר שיהיה יותר טוב מהקודם, כי הטרילוגיה הזו התחילה על הפנים.
&nbsp

 

[אכמו]

אוי כן

גם קארסה וגם איקריום היו האכזבה הגדולה של הסדרה. נראה כאילו הם יצאו לאריקסון חזקים מדי והוא לא ממש ידע איך לצאת מזה בלי שזה יהיה קארסה/איקריום אקס מכינה, אז הוא מצא דרכים להוציא אותם מהמשווה.

 

[Y. Welis]

אז יש לו עשיריה אחת + 2 טרילוגיות? אם כך הוא שבר את שיאי

קודמיו (ג'ורדן וגודקינד), ומתחרה בכותבים סידרתיים מהעבר כמו פייר אנתוני, אבל אפילו הם לא כתבו כרכים בני 600 עמ' מינימום.

 

[avivs]

לא בדיוק.

יש לו סדרה של עשרה ספרים, עוד כמה ספרים של אותו העולם ועומדים בפנים עצמם, ספר אחד של טרילוגיה שמתרחשת לפני הסדרה הראשית, ודיבורים על טרילוגיה נוספת. לא רואה את הטרילוגיה השנייה יוצאת לאוויר העולם, אבל מקווה לטוב.
אישית הייתי מעדיף שיעזוב את העולם של מאלאזן וינסה ליצור משהו אחר לגמרי. אולי מד"ב, אבל לא הומוריסטי.

 

[Bs Bane]

אילו ספרים מאותו עולם?

אני יודע שיש את הספרים של Ian Cameron Esslemont אבל סטיבן אריקסון כתב עוד חוץ מהנובלות של באוצ'ליין וקורבל ברוך (אגב, מישהו קרא? איך הם?)?
&nbsp
למה אתה לא רואה את טרילוגית טובלקאי יוצאת? הוא די צעיר, רק 55. ולא כותב איטי במיוחד.

 

[avivs]

יצאו לו כמה מספרים

של האחים האלה. ראיתי כמה מהם בסטימצקי, לדעתי.
לוקח לו נצח להתקדם עם הטרילוגיה הנוכחית, אז התחושה שלי שהוא די מיצה.
אני גם לא מבין את הקטע של לכתוב טרילוגיה שהיא פרולוג כשיש בתכנון טרילוגיה שהיא המשך.

 

[Bs Bane]

כן, נובלות.

ביחד הן אולי מסתכמות לרומן (קצר לעומת האחרים שלו).
&nbsp
זה דווקא מאוד מעניין כי הוא לא נתן המון מידע על אמא חושך ומה שהלך שם (שוב, 10 כרכים היו לו, לעזאזל).
&nbsp
והייתי מאוד רוצה לראות את קארסה מנסה להשתלט על העולם.

 

[ניימן3]

משתרך לאיטי עם השלישי של הערפילאיים

בינתיים די יבש (אם כי קריא, כי סנדרסון כותב קריא). מתישהו בטח יתרומם.

 

[כריכרכה2]

האמת שאני התייאשתי ונטשתיו באמצע.

 

[minimalman]

ספר מייגע אבל שווה למשוך עד הסוף

 

[agamkedem]

"באר האלוהות" של סנדרסון

ירידה ברמה מ"האימפריה האחרונה" המעולה. עדיין מספיק טוב כדי להצדיק את הקריאה, אבל אני לא בטוח שאמשיך לספר האחרון בסדרה.

במקביל, Return to Honor. עוד סיפור קצר בעולם של טרילוגיית מגי האבקה. בינתיים אני בחצי, ואני לא כל כך אוהב אותו. הסיפורים הקצרים של מקללן תלויים בדמויות שלו. הוא בשיאו כשהוא כותב על טמאס הצעיר או על אריקה. כשגיבורי הסיפורים הם וולורה או וורונדיש, הרמה הרבה יותר נמוכה. קצת הוריד לי את הציפיות מThe Autumn Republic.

 

[avivs]

לא חושב

שזה אמור להוריד את הציפיות. שני הספרים המלאים היו מעולים, אני באמת חושב שהשלישי יהיה טוב באותה המידה (עוד חודש אחד!) . עדיין לא ניסיתי את הקצרים שלו, אבל קניתי אחד מהם בזמנו.

 

[agamkedem]

זה לא שהציפיות שלי מהספר אפסו

הוא עדיין הספר שאני הכי מצפה לו בשנה הקרובה, בפער גדול מכל המתחרים. זה גם ברור לי שהוא יהיה טוב יותר מהסיפורים הקצרים - מקללן הודה שהוא כותב אותם בעיקר בשביל הכסף (הוא פרסם היום בבלוג שלו מאמר על החיים בתור סופר במשרה מלאה. זה מעניין מאוד, במיוחד למי שנוהג לכתוב). ועדיין, לקרוא יצירה בינונית שהוא כתב, זה לא מעודד במיוחד.

 

[avivs]

הבנתי

יצא לך לקרוא במקרה את the emperor blades?

 

[agamkedem]

לא, לא יצא לי.

אבל התיאור של הספר בgoodreads שבה אותי. אנסה את זה אחרי הערפילאים, אני מניח.

זאת הבעיה ברשימות קריאה. ספרים חדשים קופצים לראש הרשימה, ודוחקים אחורה את הספרים הוותיקים יותר.

 

[avivs]

בהחלט. סיפור חיי.

 

[כריכרכה2]

האמצעי הוא filler מובהק אבל מהנה למדי.

 

[מיכאל ג]

לא ז'אנרי, פרויקט רוזי

סיפור אהבה בין מדען על הספקטרום האוטיסטי ואיזו manic pixie dream girl או איך שלא קוראים לזה. ספר מהנה אבל לא ממש עמוק.
כמו במפץ הגדול הגיבורמפגין את כל הסימנים הקלאסיים של אספרגר אבל הסופר החליט לא להתחייב אז איכשהו, למרות שהוא גנטיקאי וגם בסיפור עצמו מודע היטב לתסמונת, הוא לא מצליח לאבחן את עצמו ואף אחד מהמכרים שלו (אחת מהן היא פסיכולוגית!) לא חושב שאולי כדאי להגיד לו שיש לו אספרגר. זה קצת מעצבן אותי.

לספר הבא עוד לא החלטתי, או החדש של וויליאם גיבסון או the three body problem, ספר מד"ב סיני (תורגם לאנגלית כמובן, הסינית שלי לא משהו).