הרבה סרטים היום נראים כמו משחקי מחשב. 'סאן אנדריאס' האחרון
נראה לגמרי כמו משחק - לנווט את המסוק בין בניינים מתרסקים; למצוא דרך להציל את הגיבורים מחדרים שמוצפים במים...
בזמנו הזכרתי (בביקורת בפורום תפוז ב-2011) אלמנטים קווסטיים חזקים ב'פשר הלילה' של קוקס (ספר חביב אגב). אפשר היה להפוך אותו בקלות למשחק טוב.
קשה לומר אם הם באמת שם, או שאולי המשחקים היום נעשו כ"כ ריאליסטיים ומתוחכמים, שמי שמשחק בהם מתחיל למצוא דמיון ליצירות אחרות... אבל אני מעריך שיש השפעה (ובטח על סרטים שרוצים להמשיך כמשחקים, ולעיתים מעבירים את הדאטהבייס הגראפי שלהם לטובת המשחק).
מעריך שיותר מתמיד, יותר סופרים צעירים היום הם גם גיימרים של משחקי מחשב.
אבל גם הדור הקודם לא טמן ידו בצלחת - וולטר ג'ון וויליאמס סיפר בזמנו על ימיו האחרונים של זילאזני, שהוא וזילאזני, שגר קרוב אליו באלבקירקי, היו נפגשים יחד עם בנות זוגם למשחק-תפקידים שולחני.