פינה חדשה - פינה חדשה

[עוד יבואו ימים]

אני עוד לא הספקתי

לבקר בבלוג ובאתר שלך, אבל.. יש לי את זה בכוונה. כאמור,כשמצב הרוח שלי יהיה יותר סובלני. כרגע אני בעיקר פקעת עצבים....

איזה כיף לקרוא שזה מה שכל הדבר הזה עשה לך.

אני חושבת שזה מייצג את העניין הזה ש- כשקורה אסון או משהו משנה חיים - אפשר לקחת אותו ולצמוח ממנו, ואפשר שלא. ואת ממש מראה איך אפשר לצמוח ממנו. כיף גדול!

 

[kikona126]

ואו

אז נתחיל עם זה שמה שהייתי עושה לפני שגילו את המחלה אני עושה גם עכשיו, ואת האמת מרגישה משופרת כרגע כי אם פעם היו לי כאבים שהפריעו היום אין...
אני משחקת כדורעף מקצועי 3-4 פעמים בשבוע.
עושה הליכות וריצות פעמיים בשבוע. (את האמת המחלה שלי התפרצה שבועיים לפני מרטון שהתכוננתי אליו ולמרתון לא יצאתי... מאז לא הצלחתי לסגור שוב את הריצה למרחק הזה...צהבעיה לא גופנית כמו שהיא נפשית! קשה לרוץ כל כך הרבה וכל זמן הריצה אני במסע שכנוע עצמי שעוד קצת ועוד קצת...
הייתי אומרת שגם העבודה שלי היא תחביב... אני מאוד נהנת שם.
אני אוהבת לבשל
אוהבת ללמוד, כל הזמן אני מחפשת לעצמי משהו אחר ללמוד... לימוד עצמי במיוחד...
אוהבת ללמוד שפות, הרבה זמן שלא למדתי שפה חדשה, אבל כן השקעתי ומשקיעה להעמקה של אלו שאני יודעת...
יש עוד הרבה...

 

[oritheartist]

את יכולה לספר מה היתה המחלה?

והאם את משוחררת מכאבים היום או עדיין מתמודדת עם איזה סוג של כאב?
והכי חשוב, מה את יודעת לבשל הכי טוב שתוכלי ללמד אותנו?

הדבר הכי מורכב שאני יודע להכין זה סלט מתובל עם שמן זית...

 

[עוד יבואו ימים]

שאלה מעולה. קיקונה יודעת להכין באמת אחלה דברי

לפחות ממה שאני שומעת. לא טעמתי עדיין...

אולי למפגש הפורום היא תתנדב ותפתיע?

 

[kikona126]

מתי יש מפגש?

אני אבשל אצלך...

 

[kikona126]

היתה? לצערי היא כרונית אז היא עדיין

אני קיקי ויש לי אנדומטריוזיס ואני מכורה לקניות! ויש לי בעיה עם דפים מקומטים.
כל פעם שמקמטים לידי דף נצבת לי משהו בלב כי הדף כבר לא יהיה ישר שוב... (אני לא צוחקת, תשאלו את הבוס שלי כמעט הורדתי לו את היד לפני כמה שבועות...)
ובקשר לאנדומטריוזיס, שנקרא לו פה אנדו, הכאב שכרגע אני מתמודדת איתומזה המגרנות ולפעמים יש גלים של כאב בבטן, אבל לא חזקים כלכך. הכאב החזק מגיע בזמן מחזור, אפילו שהשבוע שקיבלתי הופתעתי כי לא הרגשתי כלום לא חשבתי בכלל שהמחזור מגיע או הגיע...

בקשר לאוכל, מאכלים לבנוניים, איטלקיים, קרפים, כל מיני... אני אוהבת לבשל. אני מכינה הרבה ממולאים. אבל אני ממש לא בסגנון של מאסטר שף, כל המאכליםמהאלו שמכינים אותם בשלוש רבעי שעה ניראים לי מוזרים ובלתי מוכנים בעליל! אני גם מכינה הרבה דגים!

 

[oritheartist]

ממממ אוכל לבנוני...

סמבוסק, עלי גפן, עוף ממולא, קבב טלה,... כאלה?
ממתוקים נאלצתי להגמל למרבה הצער...

 

[kikona126]

כן גם.

 

[עוד יבואו ימים]

איזה כיף לקרוא אותך!

אי אפשר להאמין שאת אותה קיקונה מלפני שנתיים.

 

[kikona126]

אפשר לשאול על אותה הקיקונה

שהכרת לפני שנתיים?

אני דואגת לבעיית הקיפולים... ביקשתי שיקפלו לי עמודים במחברת...

 

[עוד יבואו ימים]

מה את רוצה לשאול יקירתי?

את לא מכירה אותה מספיק טוב בלעדיי?

 

[kikona126]

עקרונית

אני חושבת שאת יכולה להבליט לי בה דברים שלא שמתי לב אליהם ועדיין נשארו כדפוסי התנהגות אצלי

 

[kikona126]

אה אני גם כותבת...

 

[עוד יבואו ימים]

ועכשיו תורי....

אז.. הרבה מהדברים שאהבתי לעשות לפני אני לא יכולה לעשות עכשיו. למשל, לרקוד... (ואל תגידו לי אפשר בכיסא גלגלים. זה פשוט לא אותו הדבר. ו.. זה חלק מהתשובה שלי לנימ. לא , לא ממש קל להסתגל ולהשלים, אפילו אם יודעים מה המחלה ואפילו אם אין ברירה. אני ארחיב על זה למטה..)

ואני גם לא יכולה כבר לטפס הרים. ולא לעשות מסלולים למיטיבי לכת בארץ. ובכלל הרבה דברים שקשורים לרגליים.

אבל... אני אוהבת מאוד מאוד לאפות. אני ממש עושה דברים מגניבים, שלא עשיתי קודם לכן, וגיליתי שיש בזה גם סוג של תרפיה.

אני אוהבת להכין מתנות ודברי אמנות חביבים לילדים של החברות שלי.
ואני אוהבת מאוד להרגיש יעילה ומועילה.

מאחר שגם קריאה הפכה למשהו קשה ולא מאוד מעשי, זה קצת מצמצם את היכולות, אבל .. אני תמיד שייכת לאלה שרואיםאת הטוב בכל דבר, ורואים איך אפשר לעשות משה אחר במקום.
אז.. במקום לרקוד בעצמי, אני עדיין הולכת לחוגי הרקיקודים שלי, ו.. פשוט יושבת שם, פוגשת את החברים ושומעת את המוסיקה. זה כאילו רקדתי..
ו.. אינ אוהבת מאוד לשיר. בציבור ובכלל. נראהלי שאינ צריכה לעשות עם זה משהו. נראה .. בהמשך.

 

[bimbo.]

הרעיון של הפינה הקטנה מעולה

ובכן, גם לי היו פעילויות ותחביבים, שכיום איני יכולה להנות מהם.

אוהבת לשחות, ושחיתי 22 שנים יום יום, כולל בבריכת גורדות הקרה מאוד בחורף.
אני אוהבת סריגה - סרגתי דברים מיוחדים ביד ובמכונה, וכיום איני יכולה.
ציירתי הרבה על עץ, טכניקת ציור שמחייבת מוטוריקה עדינה, וכיום לא בא בחשבון,
אבל יש תקווה!!

ייתכן ואוכל לצייר שוב.
אני כמעט לא נפגשת בחברה, כי הכאבים מציקים ואין לי סבלנות.

אני מקווה שנוכל לפתוח פינה קטנה חדשה, ובה נכתוב על הישגים שלנו ועל הטבות
במצב הבריאותי.
אמן ואמן!!

 

[עוד יבואו ימים]

ואללה הזכרת לי משהו לגבי סריגה

סריגה היה אחד הדברים הכי אהובים עליי.
ואני יכולה לומר, ששנים הרבה לא יצא לי לסרוג, כי הייתי מאוד עוקה, וכי זה מחייב לשבת במקום אחד וכו.
אבל.. כשהתאשפזתי בבית לוינשטיין, והייתי מוטרפת מכאבים ומכל מיני עניינים אחרים, פתאום נזכרתי בסריגה, כי לקרוא אי אפשר ולהתרכז לא, ולהאזין לא, וטלויזיה- כמה אפשר.
ו.. יצאו אחלה תוצרים מהסריגה של אז, אבל.. נראהלי שקצת במין התניה פסיכולוגית, מאז לא סרגתי. אולי כי מאז זה מתקשר לי עם בית לוינשטיין? ואולי לא.
אני מקווה מאוד מאוד לחזור לסריגה. זה מרגיע מאוד!


אבל.. לא כתב ת מה את עושה היום, אחרי כל מה שאת לא יכולה.
ו.. סליחה, אבל אני לא בוחה שאינ זוכרת שכתבת כאן מה הבעיה שממנה את סובלת... את מוכנ הלהזכיר?

 

[עוד יבואו ימים]

ותתעלמי מהמשפט האחרון.

בדקתי שוב, ואני כבר יודעת ממה את סובלת.
רוצה לומר איך קרה? ובת כמה את?

 

[kikona126]

התכוונת להגיד,

אם הבנת מה כתבתי במשפט האחרון, תתעלמי...

 

[bimbo.]

ימים, אשתדל לענות על שאלותיך.

ובכן, כל המחלות שאני סובלת מהן (יש עוד...), הן למעשה אחת שגוררת את האחרת.
בבחינת "חבר מביא חבר".
אחת מהן, התפתחה בגלל תאונה קשה שעברתי, והרופאים אמרו שהיא מופיעה לרוב לאחר

 

[bimbo.]

אוי ברח לי

אז כמו שאמרתי, המחלה מופיעה לאחר טראומה נפשית או גופנית,
ותאונה זו גרמה לי לטראומה רצינית:
הפסדתי את עבודתי, כי שברתי 6 צלעות ואת עצם החזה, ונתקעתי
ל-3 חודשים במיטה.
פרט לאחת שהתחילה כנראה לפני התאונה.
זו מחלה אוטו אימונית, נדירה למדי, ומחלןת אוטו אימוניות גוררות אחריהן
מחלות אחרות מאותה קטגוריה.
ומהקורטיזון שקיבלתי בגללה, נפגעתי הרבה בגוף, כולל פגיעה בעמוד השדרה,
שגרמה לי ל-5 שברי דחיסה.


מה אני עושה כיום? מתביישת לומר שלא הרבה.

בת כמה אני? לפי מה שאני קוראת פה, נראה לי שאני יכולה להיות הסבתא
של כולם.