פינת הקיטורים!

[קליופיה]

הקושי להתארגן - כל כך מוכר !

גם אצלי זו אחת הבעיות שמכבידות עלי מאוד.
חוסר מוטיבציה אדירה להתחיל להתארגן לקראת משהו...
כבר הרבה זמן שאני מעדיפה את הטיירניג שלי למרות הידיעה שאחרי שסיימתי עם ההתארגנות אני מרגישה יותר טוב.
מוזר,
לא יודעת למה זה קורה.
בכל אופן, מתחברת למה שכתבת. שולחת

 

[אלומת האור]

כל כך מבינה, עד השלב ש...

שמישהו הזמין אותך. שיש לך חברים שאת מאכזבת אותך.
לי גם את זה אין.

 

[גלתו]

*חיבוק*

היו לי כל כך הרבה תקופות ללא חברים... עכשיו זו תקופה שאני יחסית יותר משקיעה במערכות יחסים בחיים שלהם, בין השאר בזכות הטיפול התרופתי שקצת עוזר לי להתאפס.
אבל אני מבינה כל כך את הבדידות, ואת חוסר האונים שביציאה מהמצב הזה.
אני כל הזמן על התפר, על הקצה, תמיד קרובה לאבד אנשים סביבי.

יש לי אגב שתי דמויות בחיי שהן גם דכאוניות, וכל אחת מבינה את האחרת כשיש אפיזודה כזאת שאין כוח ואין חשק. זה קצת מקל על המחויבות.