שינוי שם הפורום

יש כאלו ויש אחרים שהם באמת ביסקסואלים

מכירה כמה כאלו, שיצאו עם נשים, יצאו עם גברים, לא בארון עם הביסקסואליות, אפילו מתנדבים בארגונים גאים. להגיד על ביסקסואל שהוא הומו שלא השלים עם זה זה כמו להגיד להומו שהוא סטרייט שלא מצא את האישה הנכונה...
 

שבליבי

New member
בעניין מאבקים מול הרשויות, אני מסכימה אתך

בנושאי זוגיות ומשפחה, בנושאים הנוגעים לבירוקרטיה ולממסד, נראה לי שהביסקסואלים מיוצגים היטב ע"י הומואים/לסביות ו/או סטרייטים.

בעניינים אחרים,
אני מבינה ומכבדת את הרצון והצורך להגדרה עצמית, קהילתית, שהיא רחבה יותר מהומוסקסואליות/לסביות/סטרייטיות.

בענייני הורות,
גם לי זה מרגיש לא רלוונטי, כי השונות בהורות שלי, אינה מושפעת ישירות מהנטייה המינית שלי, אלא נגזרת מתוכה.
בגלל שאני לסבית, לילדים שלי יש שתי אמהות, יש כאלה שבגלל שהן לסביות, לילדים שלהן יש שלושה הורים ועוד מבנים...
אבל אם יש פה מי שירצה להסביר את חשיבות העניין הדו מיני בהורות, אני אשמח להבין.
 

מיס פט L

New member
אני אתן דוגמה (במקרה מגיבה לך)

נניח שהיית נשואה לגבר (לא את, אשה תאורטית כלשהי
) ונולדו לך ילדים. אחר כך התגרשת, אחר כך ניהלת מערכת יחסים ממושכת עם אשה, וקיימת עם ילדייך וכל סביבתך שיחות "יציאה מהארון", נקרא לזה, למרות שבתוך עצמך לא הרגשת שיצאת משום ארון כי לך היה ברור תמיד שכל האופציות פתוחות.
נניח שמערכת היחסים עם האשה לא צלחה, ונפרדתן.
נניח שעבר זמן והתחלת לצאת עם גבר והגעתם לשלב שאת רוצה להכיר אותו לילדים, ואת מודיעה להם שלאמא יש חבר.
והתגובה הראשונה של הילד שלך היא "אבל חשבתי שאת לסבית!"

הממ.

ומה אם מערכת היחסים הזו תסתיים גם היא, ואחר כך שוב תבוא מערכת יחסים עם אשה? האם יש לילדים כלים לעבד את השינויים האלה? האם לי יש כלים לעזור להם להבין? ואלה ילדים פתוחים וסובלניים ש"משפחה מודרנית" היא הסדרה החביבה עליהם... ומה איתי, האם אני יכולה להגדיר לעצמי תווית כלשהי (נניח, "לסבית שיוצאת עם גבר". די מוזר, לא?) או למחות על הצורך המתמיד בתיוג כלשהו?

ומה אם ההורים מתלבטים בינם לבין עצמם באשר לבחירה הקודמת, הנוכחית והבאה שלהם, ושוקלים את היתרונות והחסרונות במערכות יחסים עם גברים ועם נשים? רוב אם לא כל הכותבים הקבועים כאן, כולל אלה שבעבר חיו עם בן/בת זוג מן המין השני, נמצאים באחד הקצוות של הסקאלה, חיים מחוץ לארון ויש להם ילדים שחיים באופן שגרתי עם הורים לסביות/הומואים. אבל יש גם כאלה שלא, ואמירות שלפיהן דו-מיניים רק מנסים להתחמק מהתווית "הומו" נאמרו מן הסתם בדרך אגב וללא כוונה רעה, אבל מפספסות לגמרי את המורכבות, וגם, כן, סליחה על השימוש במושג הזה, הזכות להגדרה עצמית.
 

שבליבי

New member
אם אני מבינה נכון, אצלך ההורות היא סטרייטית

האמא היא ביסקסואלית.

איך ילדים שלביסקסואלים מתמודדים עם היותם ביסקסואלים?
אני משערת שאותו דבר כמו שכשאמא שלהם היא לסבית מהרגע שההגדרה שם, מה זה משנה אם הילדים יודעים שיש להם אמא לסבית או אמא ביסקסואלית?

ובעניין השינויים בעניין הנטייה המיני של ביסקסואלים...
כמו שאני מבינה את זה, אין שינוי הם כל הזמן באותה הגדרה - ביסקסואלית.
אני חושבת, שהתנודות והשינויים המהותיים הם האנשים המתחלפים בתפקיד בני הזוג שלך, ושאובדנם מצד אחד, וכניסת המישהו החדש הוא השינוי שמשפיע על הילדים, אם בכלל.
 
כי הם ביסקסואלים, לא הומוסקסואלים

והגדרה עצמית היא משהו שמשנה לאנשים, אפילו אם הם חיים בזוגיות סטרייטית.
 

Apikachu L

New member
כי אנחנו לא זה ולא זה

זה שיש לי בן זוג ממגדר שונה משלי, לא אומר שאני סטרייטית. לא אומר שהחברה לא רומסת גם היא את המיניות שלי (ולמה להסתפק רק בבנזוג אחד?
)
יש חפיפה בכל המאבקים הלהט"בים. אבל זה לא אומר שצריך למחוק את זה שיש קבוצות שונות, ואת מי שהן.
 
אני לא מדברת על הזכות להגדרה עצמית

אני מדברת על זה, שבהקשר של מאבקים/שיוייון זכויות *אני* לא רואה רלוונטיות לייצוג של ביסקסואלים כי או שהם דומים לסטרייטים או שהם דומים להומואים ולסביות.
 

Apikachu L

New member
ובכן,

בנוגע למאבק על זכויות מבחינה חוקית, אין הבדל.
כאשר זה מגיע לעניין של "זכויות" חברתיות - יש ויש. כי זו לא רק הגדרה עצמית, זה גם מצב שונה, שנמחק שוב ושוב על ידי החברה. זו גם קבוצה שאומרים לה, מכל צד - אתם לא שייכים. או לא קיימים. או לא רלוונטים. מה שבא לך.
 

מיס פט L

New member
וגם פה אני אשאל:

(בהמשך למה שכתבת למטה, בעצם) כמו בתגובה שלי לשבליבי: האם קיומה של זוגיות הוא מה שקובע קיומה של מיניות?
ואם הומו חי בארון עם אשה?
לא הכל עניין של מאבקים ומי "רשאי" או לא רשאי לשאת את הדגל.
אפשר היה גם להפריד בין המאבק של ההומואים להורות לבין זה של הלסביות, מאחר שלהן "יותר קל" ואולי הן "כמו רווקות/אמהות חד-הוריות סטרייטיות".
 
התשובה שלי: לא

קיומה של זוגיות לא קובע את קיומה של מיניות או זהות מינית.
אני, הייתי לסבית גם כשלא היתה לי בת זוג.
ובעניין הפרדת מאבקים: זה קורה באופן טבעי, כל מגזר מנסה לקדם את האג'נדה שרלוונטית אליו.
ההומואים, לדוגמה, פועלים לקידום הסדרת פונדקאות לזוגות חד מיניים, מאבק שעבור רוב הלסביות הוא לא רלוונטי מכיוון שיש להן דרכים אחרות להפוך להורות.
 

מיס פט L

New member
אז אם את מסכימה איתי,

אני לא מבינה למה לא ברור לך "העניין עם הדו מיניים". מעתיקה שוב מה שכתבת:

"מה הם רוצים בעצם?
"אם הם בוחרים לחיות עם בן/בת זוג מאותו מין, אז בעצם המאבקים שלהם זהים למאבקים של הומואים או לסביות.
"ואם אם הם חיים עם בני זוג מהמין השני, הם כמו סטרייטים לצורך העניין."
 

colourful

New member
אני אנסה להסביר (כמו שאני הבנתי)

ע"י השוואה ודוגמא:
לסביות, מה הן רוצות בעצם?
למשל - רוצות שיתנו להן להתחתן, שירשמו את ילדיהן באופן אוטומטי ע"י הצהרת הורות בלי הצורך המלאכותי "לאמץ" ועוד...
הומואים, מה הם רוצים?
למשל - שיאפשרו להם להיות כלולים בחוק הפונדקאות ועוד...
טראנסג'נדרים, מה הם רוצים?
למשל - שיתנו להם להרשם בתעודת הזהות במגדר התואם להם ועוד ועוד...
ועכשיו - ביסקסואלים, מה הם רוצים???
האם יש להם רצון ייחודי כלשהו שמייחד אותם מעבר להומו/לסבית? למה בעצם לציין אותם כנאבקים מאבק ייחודי?
 

מיס פט L

New member
אני אצטט את Apickachu L שניסחה יפה:

"כאשר זה מגיע לעניין של 'זכויות' חברתיות - יש ויש. כי זו לא רק הגדרה עצמית, זה גם מצב שונה, שנמחק שוב ושוב על ידי החברה. זו גם קבוצה שאומרים לה, מכל צד - אתם לא שייכים. או לא קיימים. או לא רלוונטים. מה שבא לך."
ה"מאבק" הוא לא רק סביב זכויות בחוק, למרות שמן הסתם אפשר למצוא גם עניינים שנופלים לתוך מסגרת החוק בתחומי אפליה כלשהם.
 
למעלה