אנסה להסביר
המצב הבטחוני מאד מלחיץ אותי.
יש לי הרבה קרובים שמגוייסים ונלחמים והאזעקות והנפילות לא מסייעות.
ביום ראשון שעבר, אחרי יומיים ללא שתיה והרגשה של התייבשות, פניתי למיון של מעייני ישועה, וביקשתי שיפתחו לי רבע CC ואכן כך פתחו.
שתיתי והרגשתי טוב.
אלא שהלחצים התגברו וכבר למחרת הרגשתי שהמעבר לא חלק ושממשיכה חסימה.
ביום שישי הלכתי לאסותא ופתחתי עוד חצי CC (בהמלצת הרופאה). המעבר עדיין היה קשה ולכן אחרי שלא הצלחתי לשתות "חלק" בו במקום פתחתי עוד רבע CC (שוב, בהמלצת הרופאה).
מאז הרגשתי טוב יותר
בהתחלה הייתה הגבלה, אך מאז נראה שהטבעת פתוחה לגמרי ואני מרגישה שאין לי הגבלה בכלל (עד כדי כך שאני מצליחה לאכול לחם, פסטה ואת יתר הדברים "הרעים"...).
בדיעבד, אולי באמת לא הייתי צריכה לפתוח את הרבע הנוסף.
ומפה ההתלבטות.
לאחר עצתך, אופריה, אני מבינה שסגירה כעת עלולה לגרום לבעיה, ולכן אמתין עוד קצת.
השאלה היא, לאור נסיונך, כמה זמן כדאי להמתין - שבוע נוסף, שבועיים, חודש?
תודה מראש
המצב הבטחוני מאד מלחיץ אותי.
יש לי הרבה קרובים שמגוייסים ונלחמים והאזעקות והנפילות לא מסייעות.
ביום ראשון שעבר, אחרי יומיים ללא שתיה והרגשה של התייבשות, פניתי למיון של מעייני ישועה, וביקשתי שיפתחו לי רבע CC ואכן כך פתחו.
שתיתי והרגשתי טוב.
אלא שהלחצים התגברו וכבר למחרת הרגשתי שהמעבר לא חלק ושממשיכה חסימה.
ביום שישי הלכתי לאסותא ופתחתי עוד חצי CC (בהמלצת הרופאה). המעבר עדיין היה קשה ולכן אחרי שלא הצלחתי לשתות "חלק" בו במקום פתחתי עוד רבע CC (שוב, בהמלצת הרופאה).
מאז הרגשתי טוב יותר
בהתחלה הייתה הגבלה, אך מאז נראה שהטבעת פתוחה לגמרי ואני מרגישה שאין לי הגבלה בכלל (עד כדי כך שאני מצליחה לאכול לחם, פסטה ואת יתר הדברים "הרעים"...).
בדיעבד, אולי באמת לא הייתי צריכה לפתוח את הרבע הנוסף.
ומפה ההתלבטות.
לאחר עצתך, אופריה, אני מבינה שסגירה כעת עלולה לגרום לבעיה, ולכן אמתין עוד קצת.
השאלה היא, לאור נסיונך, כמה זמן כדאי להמתין - שבוע נוסף, שבועיים, חודש?
תודה מראש
