שרשורי
- פותח הנושא Assiduous
- פורסם בתאריך
כתוב לך מפורשות, פשוט תקרא...
במציאות שלנו שולחן הוא בהכרח מוגבה ולא יכול להיות שטיח; התארחתי בחיי במאהל בדואי, אף אחד מאיתנו לא קרא לזה "שולחן". במובן היותר כללי של לשבת לאכול מתאימה הגדרה 3 להבנתי.
כמו כן כתובים לך בהגדרה 1 שימושים אחרים לשולחן שאינם אכילה (יש לנו כידוע שולחן כתיבה, שולחן עבודה, שולחנות למשחק ועוד). אני מעריכה שזו משמעות שקיימת עוד לפני העברית החדשה, אבל אולי אני טועה (או שהמילון טועה; אני שבה ומציעה לך לפנות אליהם).
במציאות שלנו שולחן הוא בהכרח מוגבה ולא יכול להיות שטיח; התארחתי בחיי במאהל בדואי, אף אחד מאיתנו לא קרא לזה "שולחן". במובן היותר כללי של לשבת לאכול מתאימה הגדרה 3 להבנתי.
כמו כן כתובים לך בהגדרה 1 שימושים אחרים לשולחן שאינם אכילה (יש לנו כידוע שולחן כתיבה, שולחן עבודה, שולחנות למשחק ועוד). אני מעריכה שזו משמעות שקיימת עוד לפני העברית החדשה, אבל אולי אני טועה (או שהמילון טועה; אני שבה ומציעה לך לפנות אליהם).
תגובת מילון ספיר:
השאלה:
"לגבי הפרשנות שלכם למילה שולחן, מדובר במילה עם מובן חדש של העברית החדשה.
לפי הערך כאן המשמעות של שולחן הוא שטיח או לוח קטן, כראיה לכך הסתייעתם מהפסוק נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה.
אם שולחן הוא שטיח או פלטה על הקרקע אז מה בדיוק עשה שם הכיסא? ובכל זאת יש לי תחושה שלא מדובר בהשערה שלכם אלא בתיעוד של הפרשנות המקובלת בתחום, אבל אין לי כל הוכחה לכך מכיון שאין לי דרך לבדוק את זה דרך המרשתת וגם ספרים בתחום אין לי. אשמח לדעת במה מדובר. תודה רבה."
 
תשובת עורכי מילון ספיר:
 
"שלום...,
לקט הפירושים שאנו נותנים במילון הם מתקופות שונות והוויות שונות. השולחן זקוק לכיסא כאשר הוא משמש כפלטה מוגבהת.
לא מצאנו פירוש מפורט יותר למה הוכנס הכיסא לחדר.
אם תמצא הסבר יותר טוב נשמח אם תשתף אותנו.
בברכה,
המערכת"
 
שאלתי דבר אחד וקיבלתי תשובה אחרת להבנתי לכאורה. אני התכוונתי לשאול מדוע יש צורך בכיסא אם השולחן צמוד-קרקע או שטיח. במקרה כזה יושבים נמוך מאוד גם כן על הקרקע.
 
אבל במבט שני, משתמע לכאורה מדבריי הראשונים ומתשובת עורכי ספיר שאם יש כסא במקום שבו יש שולחן, מן ההכרח שהשולחן הוא חלק בלתי נפרד מהכיסא. האמנם? זה נשמע לא טאוטולוגי בעליל. מה דעתכם?
 
השאלה:
"לגבי הפרשנות שלכם למילה שולחן, מדובר במילה עם מובן חדש של העברית החדשה.
לפי הערך כאן המשמעות של שולחן הוא שטיח או לוח קטן, כראיה לכך הסתייעתם מהפסוק נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה.
אם שולחן הוא שטיח או פלטה על הקרקע אז מה בדיוק עשה שם הכיסא? ובכל זאת יש לי תחושה שלא מדובר בהשערה שלכם אלא בתיעוד של הפרשנות המקובלת בתחום, אבל אין לי כל הוכחה לכך מכיון שאין לי דרך לבדוק את זה דרך המרשתת וגם ספרים בתחום אין לי. אשמח לדעת במה מדובר. תודה רבה."
 
תשובת עורכי מילון ספיר:
 
"שלום...,
לקט הפירושים שאנו נותנים במילון הם מתקופות שונות והוויות שונות. השולחן זקוק לכיסא כאשר הוא משמש כפלטה מוגבהת.
לא מצאנו פירוש מפורט יותר למה הוכנס הכיסא לחדר.
אם תמצא הסבר יותר טוב נשמח אם תשתף אותנו.
בברכה,
המערכת"
 
שאלתי דבר אחד וקיבלתי תשובה אחרת להבנתי לכאורה. אני התכוונתי לשאול מדוע יש צורך בכיסא אם השולחן צמוד-קרקע או שטיח. במקרה כזה יושבים נמוך מאוד גם כן על הקרקע.
 
אבל במבט שני, משתמע לכאורה מדבריי הראשונים ומתשובת עורכי ספיר שאם יש כסא במקום שבו יש שולחן, מן ההכרח שהשולחן הוא חלק בלתי נפרד מהכיסא. האמנם? זה נשמע לא טאוטולוגי בעליל. מה דעתכם?
 
לא הבנתי מה הקשר בין התשובה שקיבלת למסקנה שלך
"מן ההכרח שהשולחן הוא חלק בלתי נפרד מהכיסא"? הא?
 
ענו לך שאם יש צורך בכיסא, הרי שזה בהכרח שולחן מוגבה (ולא על הרצפה), כפי שכתוב גם בהגדרה "לוּחַ המוּנח על הארץ או מוּגבּהּ". אכן אם השולחן על הרצפה אין צורך בכיסא. לא מצליחה להבין את הבעיה.
"מן ההכרח שהשולחן הוא חלק בלתי נפרד מהכיסא"? הא?
 
ענו לך שאם יש צורך בכיסא, הרי שזה בהכרח שולחן מוגבה (ולא על הרצפה), כפי שכתוב גם בהגדרה "לוּחַ המוּנח על הארץ או מוּגבּהּ". אכן אם השולחן על הרצפה אין צורך בכיסא. לא מצליחה להבין את הבעיה.
ענו לך? מה שכתבת עכשיו לא היה חלק מהשאלה שלך אליהם?
אני לא מצליחה לעקוב אחריך וגם לא הבנתי למה אתה טוען שהם סותרים את עצמם. המילון לא מביא "ראיות", הם בסה"כ הביאו פסוק אחד להדגמה. הואיל וההגדרה מכילה יותר מאפשרות אחת והפסוק מתייחס לשולחן מסוים, הרי שהוא אינו יכול להיות ראיה לכל האפשרויות בהגדרה. מטרת הציטוטים היא להראות שימוש במילה ברובדי העברית השונים ולהציג היכן היא מתועדת, לאו דווקא להמחיש את כל תת-האפשרויות (יש מילונים שעושים זאת, והם אכן מביאים יותר מדוגמה אחת).
אני לא מצליחה לעקוב אחריך וגם לא הבנתי למה אתה טוען שהם סותרים את עצמם. המילון לא מביא "ראיות", הם בסה"כ הביאו פסוק אחד להדגמה. הואיל וההגדרה מכילה יותר מאפשרות אחת והפסוק מתייחס לשולחן מסוים, הרי שהוא אינו יכול להיות ראיה לכל האפשרויות בהגדרה. מטרת הציטוטים היא להראות שימוש במילה ברובדי העברית השונים ולהציג היכן היא מתועדת, לאו דווקא להמחיש את כל תת-האפשרויות (יש מילונים שעושים זאת, והם אכן מביאים יותר מדוגמה אחת).
אני לא חושבת כך. הגדרה יכולה לכלול כמה אפשרויות, כמו המציאות
נראה לי שאתה מנסה להלביש כאן על ההגדרה הרבה יותר מכפי שרלוונטי למילון. שוב, הציטוט אינו "דוגמה", אינו אמור "להתלבש" על אחת האפשרויות, והקורא לא צריך לנחש שום דבר. הציטוט אמור רק להיות מובאה לשימוש במילה בהקשרה, זה הכול. כלומר משטח ששימש למאכל (מוגבה או על הרצפה, עם או בלי רגליים – לא זו הנקודה).
 
ראה למשל את ההגדרה הראשונה (של מילון ספיר) בערך "ארון":
[תנ] ארגז בַּעַל דלָתות לבגדים, לספרים או לכלים וכד': ועשו ארון עצי שִטים (שמות כה 10); מה טיבן של שני ארונות הללו (סוטה יג.); בארון אמבטיה אנחנו שמים את השמפו ואת הסבונים
 
גם כאן יש כמה אפשרויות (כי זו המציאות) – בגדים, ספרים, כלים, חפצים אחרים... האם לשיטתך המילונאי צריך למצוא דוגמה לכל אחת ואחת מהן? ומה אחסנו בארון המצוטט מספר שמות? אני לא יודעת, אבל למה זה משנה?
נראה לי שאתה מנסה להלביש כאן על ההגדרה הרבה יותר מכפי שרלוונטי למילון. שוב, הציטוט אינו "דוגמה", אינו אמור "להתלבש" על אחת האפשרויות, והקורא לא צריך לנחש שום דבר. הציטוט אמור רק להיות מובאה לשימוש במילה בהקשרה, זה הכול. כלומר משטח ששימש למאכל (מוגבה או על הרצפה, עם או בלי רגליים – לא זו הנקודה).
 
ראה למשל את ההגדרה הראשונה (של מילון ספיר) בערך "ארון":
[תנ] ארגז בַּעַל דלָתות לבגדים, לספרים או לכלים וכד': ועשו ארון עצי שִטים (שמות כה 10); מה טיבן של שני ארונות הללו (סוטה יג.); בארון אמבטיה אנחנו שמים את השמפו ואת הסבונים
 
גם כאן יש כמה אפשרויות (כי זו המציאות) – בגדים, ספרים, כלים, חפצים אחרים... האם לשיטתך המילונאי צריך למצוא דוגמה לכל אחת ואחת מהן? ומה אחסנו בארון המצוטט מספר שמות? אני לא יודעת, אבל למה זה משנה?
כן, כי זה לא משנה, ואני לא מבינה את הציפייה שלך
במה המילונאי לא מדויק?
יש (הייתה) מציאות מסוימת, הוא מתאר אותה.
כבר הסכמנו כולנו שמשטח לאכילה יכול להיות בד/שטיח/לוח על הרצפה, ושהוא יכול להיות מוגבה.
בפסוק מדובר כנראה במשטח מוגבה, כך או כך זה לא סותר את ההגדרה.
אז במה לא דייק המילונאי?
 
לו היה כותב ש"שולחן הוא לוח מתכת..." ובציטוט היה כתוב "לוח עץ" אז הייתי מסכימה איתך שיש כאן בעיה. אבל זה לא המצב...
 
שים לב שבהגדרה ל"ארון" הוא כתב בגדים, ספרים, כלים וכד', ובמשפט שהוא חיבר בעצמו הוא דיבר על ארון אמבט שמכיל סבונים ושמפו, שאינם בגדים, ספרים או כלים... אף על פי כן, אני חושבת שההגדרה ברורה.
במה המילונאי לא מדויק?
יש (הייתה) מציאות מסוימת, הוא מתאר אותה.
כבר הסכמנו כולנו שמשטח לאכילה יכול להיות בד/שטיח/לוח על הרצפה, ושהוא יכול להיות מוגבה.
בפסוק מדובר כנראה במשטח מוגבה, כך או כך זה לא סותר את ההגדרה.
אז במה לא דייק המילונאי?
 
לו היה כותב ש"שולחן הוא לוח מתכת..." ובציטוט היה כתוב "לוח עץ" אז הייתי מסכימה איתך שיש כאן בעיה. אבל זה לא המצב...
 
שים לב שבהגדרה ל"ארון" הוא כתב בגדים, ספרים, כלים וכד', ובמשפט שהוא חיבר בעצמו הוא דיבר על ארון אמבט שמכיל סבונים ושמפו, שאינם בגדים, ספרים או כלים... אף על פי כן, אני חושבת שההגדרה ברורה.
חוכך בדעתו 2
Active member
ההגדרה של מילון ספיר למילה שולחן היא זו:
[תנ] (בּימֵי קֶדֶם) שָטיחַ או לוּחַ המוּנח על הארץ או מוּגבּהּ לַאכילה: נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה (מלכים ב' ד 10).
ואם נחפש במילון אבן שושן את ההגדרה לאותה מילה נמצא:
"(בימי קדם) לוח או שטיח ששמים על הארץ או על משהו מוגבה לאכילה: 'נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה' (מלכים ב' ד 10)"
לא צריך להיות בעל עיני נץ כדי לראות שמילון ספיר פשוט העתיק מילה במילה מאבן שושן (תוך קלקול מה: באבן שושן כתוב '...על הארץ או על משהו מוגבה', ובספיר השמיטו את משהו וכתבו '...על הארץ או מוגבה' ויצרו תחושה של לוח הצף לו בין שמים וארץ כשהוא מוגבה בידי כוחות עלומים).
דומה עליי שמה שקלקל אבן שושן בהגדרתו מבלי להביא שום סימוכין לכך שהשולחן בתקופה הקדומה לא דמה פשוט לשולחן בן ימינו, דהיינו שהיה בעל רגליים והן היו האמצעי להגבהתו, לא תיקן מילון ספיר, אלא פשוט שכפל את אותה טעות.
והערתו של אסי בעניין הכיסא מוצדקת לחלוטין, וכל "ההסברים" לקיומו של כיסא שיושבים עליו בצד שולחן המלחך עפר אינם אלא התפתלויות. והמצחיק הוא שדווקא את הפסוק הזה, שבו חוברים השולחן והכיסא יחדיו, הביא אבן שושן (והחרה החזיק אחריו ספיר) כמשפט דוגמה לשולחן נטול הרגליים.
ודרך אגב, באנציקלופדיה המקראית בערך שולחן ניתן לראות שהשולחנות העתיקים (לפחות אלה הפולחניים, אבל אין שום סיבה או הוכחה לכך שעיקרון המבנה לא נשמר גם באלה היומיומיים) היו בעלי רגליים.
לצערי, בשל איסור הבאת צילום מן הספר כאן, אינני יכול לצרף צילום.
[תנ] (בּימֵי קֶדֶם) שָטיחַ או לוּחַ המוּנח על הארץ או מוּגבּהּ לַאכילה: נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה (מלכים ב' ד 10).
ואם נחפש במילון אבן שושן את ההגדרה לאותה מילה נמצא:
"(בימי קדם) לוח או שטיח ששמים על הארץ או על משהו מוגבה לאכילה: 'נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה' (מלכים ב' ד 10)"
לא צריך להיות בעל עיני נץ כדי לראות שמילון ספיר פשוט העתיק מילה במילה מאבן שושן (תוך קלקול מה: באבן שושן כתוב '...על הארץ או על משהו מוגבה', ובספיר השמיטו את משהו וכתבו '...על הארץ או מוגבה' ויצרו תחושה של לוח הצף לו בין שמים וארץ כשהוא מוגבה בידי כוחות עלומים).
דומה עליי שמה שקלקל אבן שושן בהגדרתו מבלי להביא שום סימוכין לכך שהשולחן בתקופה הקדומה לא דמה פשוט לשולחן בן ימינו, דהיינו שהיה בעל רגליים והן היו האמצעי להגבהתו, לא תיקן מילון ספיר, אלא פשוט שכפל את אותה טעות.
והערתו של אסי בעניין הכיסא מוצדקת לחלוטין, וכל "ההסברים" לקיומו של כיסא שיושבים עליו בצד שולחן המלחך עפר אינם אלא התפתלויות. והמצחיק הוא שדווקא את הפסוק הזה, שבו חוברים השולחן והכיסא יחדיו, הביא אבן שושן (והחרה החזיק אחריו ספיר) כמשפט דוגמה לשולחן נטול הרגליים.
ודרך אגב, באנציקלופדיה המקראית בערך שולחן ניתן לראות שהשולחנות העתיקים (לפחות אלה הפולחניים, אבל אין שום סיבה או הוכחה לכך שעיקרון המבנה לא נשמר גם באלה היומיומיים) היו בעלי רגליים.
לצערי, בשל איסור הבאת צילום מן הספר כאן, אינני יכול לצרף צילום.
יש להניח שהיו שולחנות עם רגליים ושולחנות בלי, מה הבעיה?
אני באמת לא מבינה... מילונאי לא חייב להביא סימוכין לכל הגדרה; הוא מביא מובאות לשימוש במילה בהקשרה (בהתאם להגדרה), לא ראיות לעצם "נכונותה".
 
להבנתי שולחנות פולחניים דווקא לא כ"כ רלוונטיים להגדרה הזאת, מפני שהיא עוסקת בשולחן למאכל בלבד. אנחנו יודעים בוודאות שאנשים אכלו גם על הקרקע, למעשה חלקם עושים זאת עד עצם היום הזה (כפי שכבר נידון בשרשור).
 
אני לא חושבת שיש צורך לצרף תמונה כדי להוכיח נקודה שאיש לא חלק עליה (היו שולחנות מוגבהים, לא משנה אם בעזרת רגליים או משהו אחר, גם כיום לא לכל שולחן יש רגליים). אבל אם בכל זאת חשקה נפשך לחלוק תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, אתה יכול לקשר אליה, כפי שעשיתי בעצמי (לנסות לחפש אותה או דומה לה במרשתת / להעלות אותה לאתר משלך).
אני באמת לא מבינה... מילונאי לא חייב להביא סימוכין לכל הגדרה; הוא מביא מובאות לשימוש במילה בהקשרה (בהתאם להגדרה), לא ראיות לעצם "נכונותה".
 
להבנתי שולחנות פולחניים דווקא לא כ"כ רלוונטיים להגדרה הזאת, מפני שהיא עוסקת בשולחן למאכל בלבד. אנחנו יודעים בוודאות שאנשים אכלו גם על הקרקע, למעשה חלקם עושים זאת עד עצם היום הזה (כפי שכבר נידון בשרשור).
 
אני לא חושבת שיש צורך לצרף תמונה כדי להוכיח נקודה שאיש לא חלק עליה (היו שולחנות מוגבהים, לא משנה אם בעזרת רגליים או משהו אחר, גם כיום לא לכל שולחן יש רגליים). אבל אם בכל זאת חשקה נפשך לחלוק תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, אתה יכול לקשר אליה, כפי שעשיתי בעצמי (לנסות לחפש אותה או דומה לה במרשתת / להעלות אותה לאתר משלך).
תודה על השתתפותך בדיון
אני מסכים עם העובדה שבעבר ובהווה היו וישנן שתי צורות לישיבה ואכילה.
 
1) על הקרקע תוך פריסת שטיח וכדו'. במקרה כזה הישיבה היא על כריות (שעשויות כנראה להיקרא כיסא. אין לי כרגע הוכחה לכך. אולי איתי מכיר). אפשר לראות את זה בארצות רבות אוריינטליות במזרח התיכון (לרבות ישראל) כדבר שבשגרה בהחלט. נחשפתי לזה ואני לא צריך לשם כך תמונות.
 
2) הדרך השניה היא המוכרת והנפוצה בעולם המערבי והיא ישיבה על כיסא בעל רגליים ליד שולחן בעל רגליים.
 
יחד עם זאת, אולי בעבר היו שתי צורות של שולחן, זה הפולחני שלשם הפולחן הוגבה (אולי 'להקריב' את הקרבנות לאלים?) וזה היומיומי שעליו בני אדם אכלו...
 
למעשה, חוץ מציורים מאוחרים יחסית שראיתי אין לי כל הוכחה שבעבר ישבו בצורה המוכרת לנו כיום ואכלו על כסא לצד שולחן מוגבה על רגליים.
 
הנוכחות של הכסא והשולחן באותו פסוק לא בהכרח כנראה מעידים על הכסא והשולחן שאנחנו מכירים; בהחלט יכול להיות שמדובר במונחים בני זמנם שהודבקו למושגים שאנחנו מכירים. בכל אופן, הכיסא מוכר עוד מתקופת המשנה כבעל רגליים כפי שהוכחתי באחת מהודעותיי הקודמות כאן לאיתי.
 
דבריך על הצגת הדברים במילון ספיר (ויידעת אותנו שכמעט כך הם במילון אב"ש) אינם צריכים חיזוק. היה מוטב לו נכתבו בצורה ברורה יותר לקורא המצוי.
אני מסכים עם העובדה שבעבר ובהווה היו וישנן שתי צורות לישיבה ואכילה.
 
1) על הקרקע תוך פריסת שטיח וכדו'. במקרה כזה הישיבה היא על כריות (שעשויות כנראה להיקרא כיסא. אין לי כרגע הוכחה לכך. אולי איתי מכיר). אפשר לראות את זה בארצות רבות אוריינטליות במזרח התיכון (לרבות ישראל) כדבר שבשגרה בהחלט. נחשפתי לזה ואני לא צריך לשם כך תמונות.
 
2) הדרך השניה היא המוכרת והנפוצה בעולם המערבי והיא ישיבה על כיסא בעל רגליים ליד שולחן בעל רגליים.
 
יחד עם זאת, אולי בעבר היו שתי צורות של שולחן, זה הפולחני שלשם הפולחן הוגבה (אולי 'להקריב' את הקרבנות לאלים?) וזה היומיומי שעליו בני אדם אכלו...
 
למעשה, חוץ מציורים מאוחרים יחסית שראיתי אין לי כל הוכחה שבעבר ישבו בצורה המוכרת לנו כיום ואכלו על כסא לצד שולחן מוגבה על רגליים.
 
הנוכחות של הכסא והשולחן באותו פסוק לא בהכרח כנראה מעידים על הכסא והשולחן שאנחנו מכירים; בהחלט יכול להיות שמדובר במונחים בני זמנם שהודבקו למושגים שאנחנו מכירים. בכל אופן, הכיסא מוכר עוד מתקופת המשנה כבעל רגליים כפי שהוכחתי באחת מהודעותיי הקודמות כאן לאיתי.
 
דבריך על הצגת הדברים במילון ספיר (ויידעת אותנו שכמעט כך הם במילון אב"ש) אינם צריכים חיזוק. היה מוטב לו נכתבו בצורה ברורה יותר לקורא המצוי.
הערה שולית ונקודתית בעניין הקשר בין כיסא לשולחן
נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה (מלכים ב' ד 10)
מה הקשר בין מיטה למנורה? - פריטי ריהוט. כך גם אפשר שהקשר בין כיסא לשולחן הוא רק היותם פריטי ריהוט. הקשר התפקודי בין שולחן לכיסא הוא בתודעה המודרנית שלנו, אך בפסוק זה (ואני מתייחס לפסוק זה בלבד) אין הוכחה לקשר תפקודי ביניהם, יותר מאשר בין מיטה לשולחן או בין מנורה לשולחן. ייתכן שהכוונה שאוכלים אל השולחן ויושבים על הכיסא כדי להביט בחלון...
התמונה כאן מותרת לשימוש, public domai
נַעשֶה נָא עלִיַת קיר קְטַנה ונָשים לוֹ שָם מִטָה ושֻלְחָן וכִסֵא וּמנורה (מלכים ב' ד 10)
מה הקשר בין מיטה למנורה? - פריטי ריהוט. כך גם אפשר שהקשר בין כיסא לשולחן הוא רק היותם פריטי ריהוט. הקשר התפקודי בין שולחן לכיסא הוא בתודעה המודרנית שלנו, אך בפסוק זה (ואני מתייחס לפסוק זה בלבד) אין הוכחה לקשר תפקודי ביניהם, יותר מאשר בין מיטה לשולחן או בין מנורה לשולחן. ייתכן שהכוונה שאוכלים אל השולחן ויושבים על הכיסא כדי להביט בחלון...
התמונה כאן מותרת לשימוש, public domai
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.