הרשימה שלי
באמת מזמן לא היה שרשור, אז הצטברו דברים... מקווה שלא שכחתי כלום
סדרות שסיימתי:
Angry Mom - היה נחמד לראות את Kim Hee Sun כאמא אנרגטית ו-Badass (אחרי כל המבטים הבוהים שלה ב-Wonderful days), אבל היו בסדרה הזו דברים שלא כ"כ שכנעו אותי, ואף היו מייגעים לפעמים. בסה"כ היה חביב ולא יותר בשבילי.
Majo no Jouken - דרמה יפנית ישנה יחסית. אהבתי אותה בעיקר בזכות הראשי המהמם (Takizawa Hideaki) שהיה אז רק בן 17. בשלב מסוים הסדרה תפסה כיוון מלודרמטי מדי לטעמי, אבל אני הייתי עסוקה בבהייה בטאקי
One Sunny Day - דרמת רשת קצרצרה בכיכובו של סו ג'י סוב. סדרה חמודה, אבל השאירה אותי בתחושה שיכלו לתת קצת יותר נחת לצופים
Falling for Innocence - שווה לראות בעיקר בזכות הקטעים הרומנטיים ו-Jung Kyung Ho שעושה תפקיד מצוין וכובש לבבות. הקטעים העסקיים לעומת זאת השאירו אותי די משועממת.
Heard it Through the Grapevine - זה היה מסע מרתק
מבחינתי זו הסדרה הכי טובה שראיתי ב-2015
Let's Eat Season 2 - הסתיימה בטעם טוב
פחות טובה מהעונה הראשונה, אבל עדיין מהנה, וגם השאירה לי תיאבון לעונה שלישית
סדרות רצות:
The Producers - ככל שהפרקים מתקדמים אני נהנית יותר - השחקנים מצוינים, יש הופעות אורח כייפיות, אבל למה הפרקים כ"כ ארוכים (לפחות שעה ועשרים כל פרק)?
כמו שכתבו בדרמבינס, הסדרה נכנסה למסלול הבטוח והמוכר של רום-קום, והיא לא ניסיונית כמו שהציגו אותה בהתחלה, כך שבאמת אין הצדקה לכאלה פרקים ארוכים.
Pinocchio - להפתעתי אני נהנית ממנה מאוד (כי לא כ"כ התלהבתי מהסדרה הקודמת מאותו בית יוצר - I hear your voice). הסיפור מעניין, ומצליח להיות גם אנושי ונוגע ללב וגם מצחיק. זו כנראה פעם ראשונה שאני מסמפטת את Lee Jong Suk
.
סרטים:
A Werewolf Boy - סרט טוב עם משחק מצוין של Song Joong Ki.
The Face Reader - סרט מעניין, די שונה מהסדרה The King's Face שעוסקת גם היא בקריאת תווי הפנים וצולמה אח"כ.
My P.S. Partner - ג'י סונג חמוד, אבל הסרט לא משהו לטעמי.
נראה לי שזהו
ואחר כך כבר אמרתי יאללה נגמור לראות... כזה סרט פרווה סתמי לחלוטין
ממש חבל על הזמן. הבעיה שלי היא שאני לא יכולה לעזוב באמצע. מילא סדרה אז פשוט גומרים את הפרק וזהו. סרט קשה לי להפסיק
