שירשור כתבות מהתקשורת

[of blessed memory1]

הבוטות סבבה

היא סתם מסתירה בורות.

כמעט כל ארה"ב היא "ירוחם", זו בדיוק הנקודה. ואם אבוא לירוחם אהיה דיי קרוב לחקלאות של הערבה, לצורך העניין.

אני מבין את הצורך להישמע משכיל ומתנשא, אבל זה סתם מראה בורות לגבי ארה"ב. בא לך להגיד 'יו הייתי בניו יורק בטיול פעם והיה שם ממש טעים חחחחחחחח' וסבבה. באמת יש אוכל טעים בניו יורק. אבל כשאתה משווה את הקולינריה הישראלית לאמריקאית, יש הבדל משמעותי.

ושוב, אם בכל זאת נשחק את המשחק, למרות שלא נראה לי שזה יועיל אתך, כי אתה כאילו מחייב אותי לאיזה לוקאל פטריוטיות מטופשת, אבל אין מה לעשות - אני גר במרכז אקדמאי וטכנולוגי אולי הכי משמעותי של דרום-מזרח ארה"ב.

אז כן, יש מקומות בארה"ב שהמוצרים מאוד טובים. אבל רוב ארה"ב היא 'ירוחם'. מצטער על הבוטות, כמובן.

 

[Sanchez]

אני חושב שאתה עייף...
בכל זאת השעה ממש מאוחרת אצלך.
&nbsp
שכחת ששוק האיכרים בארץ נמצא בלב ליבה של תל אביב ולא בשום מקום אחר.
וגם עם משכורת של הסיליקון וואלי לא ישאר הרבה לבזבוזים עם מחירי העשבים שם.
&nbsp
מזמין אותך לכל עיר אחרת בארץ, כדי לנסות למצוא עשבים ראויים (ואני לא מתכוון לכאלה שמוציאים עשן).
&nbsp
לילה טוב.

 

[of blessed memory1]

אני לא מבין את הטיעון

אתה חושב שאי אפשר למצוא כוסברה טובה באשדוד? בעכו? אתה בטוח שזה הטיעון שאתה מעוניין לרוץ אתו?
לגבי המחירים, אני מזמין אותך בשמחה לwhole foods בניו יורק (איפה שהאוכל 'למווות אין דברים כאלו'). תרכוש סל ירקות ותשווה את המחירים לארץ.
&nbsp
אם לא בא לך, פשוט תצטרף לאחד מהסיורים הקולינרים שחתולית מארגנת כשתבוא לביקור בארץ מהדירה הממש זולה בברלין.
&nbsp
כמו שאמרתי, אני תומך נלהב בהתנשאות וחשיבות עצמית, פשוט צריך להיות קצת יותר טובים בזה. המסעדות בארץ יקרות באופן שערורייתי לפעמים. עלות העסקים פה שערורייתית. המדינה שערורייתית וגם ציונות אני לא ממש מחבב. הטיעונים שלך סתם לא נכונים. שזה גם בעיה ישראלית, אגב.

 

[אי שפיות בצדו2]

למעשה...

יש לי משפחה באזור דרום-אדום, ונכון שזה לא תל אביב, אבל יש לא מעט מקומות באזור למצוא בהם פרודוקטים טובים, אם נוסעים קצת (ואם רוצים בשר חזיר או פירות ים, שבעירי במרכז הארץ קשה עד בלתי אפשרי למצוא, באשדוד יש כמה וכמה אופציות לרכישת חומרי גלם לא כשרים מהסוג). יש מחלבות קטנות, יש טחנה לייצור קמחים מיוחדים, יש מדי פעם בדיוק שוק איכרים כמו שדיברנו עליו.

בארה"ב הייתי לפני שני עשורים, אז אני מניחה שהרבה דברים השתנו מאז, אבל בחצי שנה שהייתי שם במדינות רבות בה כולל ערים גדולות, ההיצע היה ממש מבאס מבחינת פרודוקטים נגישים (בסופרמרקטים למשל). חברים אמריקאים שהתארחו אצלי כאן או באו לטייל בדרך כלל ציינו לטובה את האוכל.

כמו שאמרתי, קל מאוד לומר "אבל בחו"ל..." - לא כל הארצות אותו הדבר. יש מקומות עם פרודוקטים טובים יותר ויש פחות, גם באירופה. הבעיה הגדולה בארץ היא התמחור, ולא רק בשוק המזון.

 

[החתולית]

אתה עושה צחוק?

אפשר בקלות רבה למצוא ירקות, פירות, עשבי תיבול ומאכל ותבלינים מצויים בשוק נתניה, שוק רמלה, שוק עכו, שוק טירה, שוק תרשיחא, שוק לוד, שוק פתח תקווה, שווקים בישובים ערביים שונים ובעוד מקומות.
&nbsp
יש חיים וחומרי גלם מצויינים מחוץ לתל-אביב.

 

[Sanchez]

כשמשווים את הסחורה...
של שוק רמלה לשוק נתניה- יתכן וחושבים שהסחורה ברמה גבוהה.
כשמשווים את אותה הסחורה לסחורה שרואים באירופה ובארה"ב- מבינים שאנחנו אוכלים זבל.

 

[החתולית]

זה נכון רק בתחומים מסויימים ורק לגבי חלק מאירופה וארה"ב

 

[trilliane]

זה ממש לא נכון. האוכל כאן לא זול אבל ממש לא זבל.

 

[25306yosef]

על מרבית המוצרים התעשייתיים המיוצרים בארץ אפשר לומר שהם זבל.

יש מעט מאוד מוצרים תעשייתיים מייצור מקומי שהם איכותיים, הרוב כאמור זבל שאני אפילו לא נוגע בו עם מקל.

המוצרים התעשייתיים האיכותיים שהם לא זבל הם יקרים הרבה יותר בהשוואה לזבל התעשייתי.

 

[superman1234]

פשוט אין לך מושג על מה שאתה מדבר.

אבל בואו ונעשה קצת סדר בדברים. מאחר ואני מכיר באופן אישי ומקצועי קצת את מפעלי המזון בארץ. ברשותכם, בואו ונבדוק.
נתחיל ממוצרי החלב.
יש בארץ 3 מפעלים גדולים. תנובה, שטראוס וטרה. יש גם מחלבות בוטיק.
כל מפעלי הייצור של הרשומים לעיל הינם ברמה הגבוהה ביותר הן מבחינת חומרי גלם (החלב בארץ ידוע באיכותו הטובה ובאחוזי השומן הגבוהים שלו). הציוד הוא מהשורה הראשונה של יצרני המכונות. למפעלים יש גם הסכמי ידע עם מותגים ידועים בעולם כולו. נושא הכשרות כלל אינו משפיע על איכות המוצרים.
תעשיית ייצור מיצי/רכזי הדרים בארץ עדיין היא איכותית בין היתר בגלל איכות הפרי.
אוסם, זוגלובק, מפעל הבשר ביחיעם ובטירת צבי, כולם מפעלים מהרמה הגבוהה ביותר. כנ"ל המפעלים לעיבוד עופות. המאפיות ושאר מפעלי התעשיה.
נושא הכשרות יכול להשפיע מעט על תעשיית הבשר אבל לא יותר מכך.
אז אפשר לסכם שהמזון שמגיע מהתעשייה הוא בהחלט ברמה גבוהה ביחס לשאר העולם.
מה נשאר ? מוצרי חקלאות ומוצרים מיבאים.
לגבי מוצרי חקלאות, כמעט כל הפירות והירקות שאנו קונים בארץ הם מחקלאות מקומית ובד"כ הם טריים . מה שאי אפשר להגיד על הפירות והירקות במערב אירופה. גם מחירי הירקות והפירות בארץ באופן יחסי זול יותר מאשר באירופה.
המוצרים המיובאים בין אם הם נמכרים באופן ישיר או מועברים לעיבוד נוסף באחת מהתעשיות לא אמור להשפיע לרעה על איכות כלל המזון שנימכר בארץ.

 

[רזאי1]

אני גרתי כמה שנים בדרום קליפורניה,

ועדיין מבקרת שם כמה פעמים בשנה. הפירות והירקות בסופרים הרגילים ליד הבית, הרבה יותר טובים מאלה שאני מוצאת בארץ.
בשנה האחרונה התחלתי לקנות תוצרת אורגנית בשיווק ישיר מהמגדלים, ולפעמים האיכות מזכירה את זו של קליפורניה (ממש לא תמיד), במחיר גבוה הרבה יותר.
כנ"ל גבינות ונקניקים טובים. כאן אני צריכה לקנות במעדניות את מה שנהגתי לקנות בסופר ליד הבית.
דווקא המבורגרים וסטייקים טובים, אפשר למצוא שם רק במסעדות ממש יקרות. לעומת זאת, אפשר לקנות נתחים מעולים במחיר סביר בקוסטקו, ולצלות לבד.

 

[of blessed memory1]

יאפ, החיים אחלה בדרום קליפורניה

עד שכמובן ייגמרו המים.

 

[רזאי1]

כשזה יקרה, זה יקרה.

בנתיים הם לא נראים מודאגים.
חשבון המים כלול בדמי השכירות, כך שאין לדיירים סיבה לחסוך בשימוש, והממטרות עדיין משקות במרץ גם את המדרכות והכבישים.

 

[of blessed memory1]

כן,זו הבעיה הכי גדולה בדרום קליפורניה

ממשיכים להשקות את הבריכות שלהם כאילו אין בצורת של עשור.

גם על חקלאות אורגנית אשמח להתלונן מתישהו, בהקשרים אקולוגים, אבל זה כבר יישמר להתקף נרגנות אחר.

 

[רזאי1]

הבריכות דווקא אהובות עלינו.

אין לנו כוונה להתלונן עליהן

במיוחד שיש סיכוי שנחזור לשם לכמה זמן בעוד שנה או שנתיים.

 

[trilliane]

ביקרתי לאורך החוף המערבי, הרבה קניות בסופרים

כולל בערים מרכזיות כמו סיאטל או לוס אנג'לס (ולא במרכז העיר או באזורים תיירותיים, בעיקר בפרברים), ולא קינאתי כלל בירקות ובפירות שלהם. ב-Whole foods וברשתות גדולות אחרות הם אכן יפים, בהנחה שמוכנים לשלם לפחות $1–$2 לפלפל בודד. המלפפונים מזעזעים בד"כ. האננס אכן היה זול משמעותית (וזו הייתה חגיגה מבחינתי) והם חזקים מאוד בשיווק ירקות ופירות חתוכים, אבל גם אם קונים שלמים במשקל, אלה מחירי בית מרקחת. פה ושם שילמתי כדי שאוכל להכין בעצמי סלט, כי כבר נשברתי מהסלטים שמוצאים במסעדות ובחנויות הנוחות (רובם מכילים מעט מאוד ירקות; פה ושם היו צדיקים בסדום).
&nbsp
על מאפים איכותיים אין מה לדבר. המאפים היחידים הטעימים שאכלתי היו באפייה ביתית של ישראלים. בגבינות טובות לא נתקלתי; גם לא חיפשתי משהו מיוחד, מודה. אבל אם בישראל אני יכולה לקחת את הגבינות הכי פשוטות של תנובה/שטראוס/טרה וליהנות מהן, בארה"ב לא מצאתי כאלה. גבינות לבנות או צהובות בסיסיות פשוט לא מוצלחות (ולרוב נמכרות בחבילות ענק, גם הכי קטנות לא ממש קטנות, ואני לא מדברת על קוסטקו).
&nbsp
מה שראיתי הרבה הוא המממון ארוחות מוכנות וארוזות, ולאו דווקא דברים תעשייתיים. כאמור, הרבה פירות וירקות חתוכים אבל גם הרבה פסטות וארוחות אחרות (שזה די נוח למי שנמצא בדרכים ואין לו בהכרח מטבח זמין או זמן לעמוד ולהכין), מגוון הרבה יותר גדול של שימורים, יוגורטים משוגעים של צ'ובאני

) וכמובן – שרימפים מוכנים לאכילה, שלל רולים וסושי מוכנים במקום (הכול טרי מאותו יום) וכו'. מעולם לא אכלתי כ"כ הרבה חיות ימיות טריות בחיי

. זה הדבר היחיד שאני מתגעגעת אליו מבחינת מזון – הנגישות, ההיצע והמחיר הנוח יותר של שרימפים, סלמונים וכו'. לכל השאר ממש לא.

 

[רזאי1]

אני לא קונה בהול פוד, המחירים שם באמת שערורייתיים.

בכל זאת הנסיון שלי שונה משלך.
אנחנו לא קונים מאפים מוכנים, וגם (כמעט) לא ירקות ופירות חתוכים. אוכל מוכן לא נכנס אלי הביתה.
מסכימה שאין שם גבינות פשוטות טעימות כמו בארץ, נאלצנו לחפש תחליפים.
מוסיפה למגוון פירות הים והדגים הטריים והמעולים, גם היצע נפלא של פירות יער שקשה למצוא בארץ.
אני קונה רק חומרי גלם, בארץ ובארה"ב, ובהשוואה שלי שם טוב וזול יותר.
בכל הסופרים באיזור שלי היו ירקות ופירות מעולים, לא רק בהול פוד.אולי זה בגלל שכולם במיקוד 92037, אבל לא זכור לי הבדל גדול כשטיילנו במקומות אחרים.

 

[trilliane]

כתבתי "וברשתות גדולות אחרות" (אני פשוט לא זוכרת שמות)

ואני יכולה לומר שגם מהיכרות אישית עם אמריקנים מקומיים לחלוטין (לא ישראלים לשעבר) מאזור סיאטל, הם מתלוננים על מחירי הפירות והירקות, ושביקרו בישראל טענו שלא רק שכאן הם זולים יותר אלא גם טעימים יותר.
&nbsp
אכן, גם פירות יער קל מאוד להשיג בארה"ב, אבל אני לא אוהדת גדולה שלהם ולכן זה לא ממש רלוונטי עבורי. גם אני לא קונה פירות חתוכים הביתה; ציינתי אותם כי הם פופולריים מאוד שם, וגם כי מדי פעם יצא לי לקנות אננס חתוך (מה לעשות, זה לא בדיוק פרי שאפשר לקנות שלם ולאכול ככה בנון-שלאנט תוך כדי נסיעה).
&nbsp
זה שלא קונים מאפים מוכנים זה ברור, כאמור, ציינתי שהטובים שטעמתי לא היו מוכנים... אבל כשמשווים את ההיצע בחנויות, משווים מוכן. מה שאפשר להכין לבד לא נחשב לצורך העניין.

 

[החתולית]

יכולה לספר על חברה שעברה לגור ליד בוסטון

כתבה שנים כאן בפורום, וכשעברה לארה"ב קינאתי בה מאד. בפעם הראשונה שסיפרה שקשה לה למצוא אוכל טוב בבוסטון, לא האמנתי לה.
&nbsp
היא תיארה פחות או יותר מה ש of blessed memory1 כותב עליו.

 

[of blessed memory1]

העברתי חודש בניו אינגלנד לפני שנתיים

מבין כ-60 ארוחות היו אולי 2 טובות.

עוד שממה קולינרית. אבל את יודעת, ככה זה ירוחם.