אז מה קראנו השבוע? או שמענו? או צפינו?

[מיכאל ג]

אשמח אם תדגים איך זה אפשרי - לדעתי זה לא.

בחלק מהפעלים, כמו "מחכה", אפשר להסתיר את זה, אם אתה מעביר את כל הספר מזמן עבר להווה. מעבר לזה, לא נראה לי שזה קשה אלא בלתי אפשרי לחלוטין.

 

[annefan]

זה לא קל אבל אני יכול לנסות. מתרגמים מקצועיים יכולים יותר...

אני מניח שמתרגים מקצועיים יכולים לעשות הרבה יותר.
את המשפט "סאם ברלנט חיכה לו כשהוא ירד מהמטרו", אפשר היה לתרגם "הוא ראה את סאם ברלאנט מחכה לו כשירד מהמטרו".
&nbsp
בדיאלוגים כמו:
"באמת?" אמר סאם
"ביקשתי שכר כפול," אמר ארצ'י.
"וקיבלת?" שאל סאם?
הייתי משמיט את הסיומות:
"באמת?"
"ביקשתי שכר כפול,"
"וקיבלת?"
כשקראתי את הספר העיק עלי הסגנון של "אמר..., שאל..." וכד'. אלו לא דיאלוגים ארוכים כל כך שצריך למקם את הקורא כל הזמן.
&nbsp
ברור שכל שינוי כזה יוצר איזשהו שהוא שינוי, אבל אם אתה רוצה להיצמד לרצון (הטיפשי, בעיני) של הסופר, יש דרך.

 

[Y. Welis]

יש בעיה דומה גם ב'אימאג'יקה' של בארקר

שכולל דמות שאינה אנושית, ויכולה להיות גברית ונשית גם יחד.
&nbsp
הגיבור קורא לו/לה wife, אבל הדמות לעיתים מופיעה כגבר (וזה מכוון, כי בארקר בעצמו שינה את העדפותיו, אחרי שהיה נשוי). בהחלט יקשה על תרגום עתידי.

 

[annefan]

ברור שיש ספרים שיהיו קשים יותר

בחלום האנדרואיד סאם לא מופיע כל כך הרבה, אז זה לא באמת עניין גדול.
(מעבר לזה, שבסופו של דבר זה גימיק קטן שלא שייך לספר באופן כללי, ובספר שגם הוא לא מואד חשוב).
בספר שזה אחד מהמוקדים שלו, אז יכול להיות ששינוי מין שבולט לעין הוא דווקא מה שצריך לעשות.

 

[The Jabberwock]

יושרה שניונית, למשל.

קרן לנדסמן כתבה על זה בביקורת שלה על הספר.
בספר ההתיחסות תמיד בלשון נקבה אבל לא ברור המגדר של הדמויות.

 

[kenny66]

שני דברים

א. הביקורת היא של הילה בניוביץ'-הופמן, לא של קרן לנדסמן.
ב. זה לא מדויק. כל הרעיון של לקי בספר שלה הוא שלכולם מתייחסים בנקבה, גם אם הם זכרים. לכן דווקא במקרה הזה השפה המגדרית נוחה יותר להבהיר את הנקודה של הסופרת מאשר האנגלית שבה הזיהוי המגדרי לא קיים בפעלים ובתארים.

 

[annefan]

לא ידעתי שתורגם

(וגם לא ידעתי שנכתבה עליו ביקורת).
לגבי חלקי הביקורת, עם החלק הראשון אני מסכים חלקית. זה אכן מאתגר ויוצר קריאה ממש לא רגילה. לגבי, "זה ממש לא משנה", זו טענתו של סקאלזי שהיא אולי יפה לשמיעה, פוליטיקלי קורקט, ואולי אפילו אזשהו אידיאל שיש לפעול להשגתו.
במציאות החברתית שלנו זה לא נכון, וממילא יוצר נתק מסויים, עוד משהו לסיספונד.
לגבי איכות התרגום, לא קראתי, אבל זה לוטם. היא כנראה צודקת...
לגבי איכות הסיפור, אני כל כך שמח לשמוע שאני לא היחיד שהתקשה בקריאה. אני בשני שליש ספר ודי נטשתי.
&nbsp

 

[The Jabberwock]

צודק. התנצלות בעיקר בפני הילה בניוביץ'-הופמן

שאהבתי מאד את הביקורת שלה ומאד שמחתי כשזכתה בפרס גפן על הסיפור הקצר שכתבה - "חמש ארבע שלוש שתיים אחת". גם לדעתי הגיע לה.

לגבי הנקודה השנייה, האנגלית מאפשרת בצורה הרבה יותר טבעית להיות אדישים למגדר. בעברית זה בלתי אפשרי.

 

[Y. Welis]

איזו כותרת... נו, זה לוטם בשבילכם. מפתיע שיש ל'סיאל' די כסף

לשכור את שירותיו, או שאולי יש להם הנחת-ז'אנר...

 

[מיכאל ג]

אתה קצת מתעלם מבעיות התרגום שהביאו לשם הזה.

 

[Y. Welis]

לא מתעלם כלל. ידועה לי דייקנותו של לוטם, שפעם תרגם בעזרת

מחשבון כיס, או מילון שיש בו הגדרה אחת לכל מילה (כל tower 'צריח'; כל bane 'רועץ', כל Lord - 'שר').
&nbsp
התוצאה נשמעת בהתאם - משהו שבלשן קפדן (שמחלטר כמנהל חשבונות), יעריך מאוד.
&nbsp

 

[kenny66]

קראת את התרגום הזה?

וחשוב מכך - קראת את אחרית הדבר לספר שבה מובאת חליפת המיילים בין לוטם לבין המחברת שבו אפשר למצוא את ההסבר לבחירת השם הזה? או שקבעת את דעתך מראש?

 

[Y. Welis]

קראתי את הביקורת. ההסברים לא ישנו.

ולו כי כותרת טובה תעורר מחשבה (הדמיון ייצר את ההסברים - כמו אומנות טובה), ולא תצריך פרשנות.
&nbsp
אבל זו נקודה שלוטם מעולם לא קלט, כך שהציפיות בהתאם.

 

[Y. Welis]

סרט - Starship Troopers: Invasion ההמשך ה-3 למקור, מ-12'

נראה כמו אסופת קטעי הוידאו מ'סטארקראפט' לדורותיו, אבל עשוי יפה. אמור לבוא עם משחק מחשב.
&nbsp
כדאי להתרשם מרמת האנימציה הממוחשבת של היום. יותר ריאליסטית מ'פיינאל פנטסי' הזכור לטוב.

 

[Y. Welis]

קצת פשטני בסופו של דבר - היוצרים יפאניים כך שתחושת האנימה

חזקה, מה שאומר שהסיגנון חשוב יותר מהעלילה.
&nbsp
אבל עדיין עובד טוב וכמה רגעים מוצלחים (אם כי למרבה הפלא בעתיד שנחזה שם, אין shields לספינות - מטח אחד וזהו).

 

[ניימן3]

מסיים את the human division ואת lockstep

The human Division הוא הספר החמישי ביקום מלחמת האדם הזקן של סקאלזי. הוא לא מוצלח (כמובן) כמו הספר הראשון (המעולה), אבל הוא אחלה ספר. אוסף של סיפורים קצרים עם אותם הדמויות שמשתלבים ביחד לסיפור גדול אחד. חלק גדול מהסיפורים מופרך לגמרי - אבל זה מה שסקאלזי עושה הכי טב: לוקח דברים מגוחכים והופך אותם לאמינים וכיפיים.

לוק סטפ הוא ספר שזכה בפרס המד"ב הגרמני שנה שעברה. הוא משעמם כמו מאמר אקדמאי. בתכל'ס הוא בא לשפות את כל משנתה של סצינת הגיקים הגרמנית ("מייקרים זאת המהפיכה התעשייתי השנייה!") על נייר. כתוב רע, ורעיונות שאני מכיר היטב - התוצאה: שיעמום טוטאלי.

מחפש ספרים נוספים לקרוא עכשיו. יש המלצות למשהו חדש שיצא השנה והוא כיפי?

 

[avivs]

כמה המלצות...

אנחנו לרוב מסכימים על ספרים, אז אני די משוכנע שתתחבר לספרים הבאים:
&nbsp
Bel Dame Apocrypha #1 - טרילוגיה מגניבה, אלימה, מקורית ומעולה. מד"ב.
&nbsp
Sand Omnibus (Sand, #1-5 - ספר מצוין שמכיל חמישה סיפורים קצרים. מתרחש בכדור הארץ, שכולו מכוסה בחו"ל.
&nbsp
The Dancers at the End of Time - יכול להיות שקראת את הספר הזה של מורקוק. אם לא - לקרוא כמה שיותר מהר. ספר מטורף.
&nbsp
Dancing With Eternity - כל כך חבל לי שהסופר כתב רק ספר אחד. פשוט נפלא. הרפתקה בחלל, עם דמויות נהדרות. בניית עולם מצוינת.

 

[ניימן3]

תבורך. זה בדיוק מה שרציתי

 

[cordilio]

tomorrowland

אהבתי מאוד. לא יצירת המופת של כל הזמנים, אבל יש בה שילוב טוב של אפקטים טובים, סיפור סוחף ודמיון ומעוף.

 

[מיכאל ג]

אני חשבתי שהוא היה מטיפני ונפוח

אולי זו אשמת לבי השחור והמריר אבל כל ההטפה לחשיבה חיובית כדרך לפתרון בעיות נראית לי מאוד הוליוודית. לא, הוליווד, אין לנו חגורות טיסה, לא בגלל שהפסקנו לחשוב בצורה חיובית על העתיד, אלא בגלל שחגורות טיסה הן לא בטוחות ולא פרקטיות והדלק נגמר תוך שלושים שניות.