אכן אלה זמנים קשים, קיץ חם ובוער תרתי משמע
יש לנו משפחה בשדרות (אחיו של בעלי וגיסתו) וחברים הכי טובים שלנו בקיבוץ בארי. היינו אמורים לבקר אותם ולמסור להם משהו ואנחנו לא יכולים. אני לא יכולה כבר המון זמן לנסוע לדרום.
אני חושבת עליהם, זוג מבוגר שנאלץ כל לילה לישון בממ"ד וכל הליכה לשוק לקניית מצרכים מלווה בפחד נוראי מפני האזעקה.
גיסתי סיפרה פעם שאזעקה תפסה אותה בדיוק כשחזרה מקניות וידיה היו תפוסות עם שקיות ומהפחד היא קפאה על מקומה ולא יכלה לרוץ לשום מקום. למזלה לא קרה לה כלום. הצעתי להם כמה פעמים לבוא אלינו, יש מספיק מקום, אבל הם לא מוכנים בגלל שהעיסוק שלהם הוא מהבית. זה לא קל.