אני חושבת שאנחנו שוכחים את הגיל של מריה שמהווה פקטור פה
היא מתארת סוג של יחסים לא פשוטים עם אמא שלה , קשר מתנדנד של אמא ובת שלא רואות עין ועין, לא בקשר טוב וקרוב.
אבל בתכלס, מריה לא קולטת שהיא לא ממציאה פה את הגלגל,היא חושבת שהיא מקרה חריג ומיוחד - אמא שלא מבינה את הבת שלה? האם השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב? זה גלגל החיים אפשר להגיד - השלב של הקונפליקט וחוסר ההסכמה וההבנה בין הורה לילד. אצל כל משפחה זה בא בעוצמות שונות אומנם אבל תראו לי אדם שאף פעם לא הרגיש שההורים שלו לא מבינים את החיים שלו...סביר להניח שלא תמצאו אחד כזה.
 
ומריה לא מוסיפה עם ההתנהלות שלה בנושא ...ניכר שהיא לא מצליחה לקבל את זה שאמא שלה מנסה, בדרכה, להתקרב. היא מעין שמה לה קיר - פגעת בי בעבר ועכשיו אני לא אסלח לך ולא אקבל את הנסיונות שלך לכפר.
 
בתור צעד ראשון - מריה צריכה לקבל ולהבין שזאת האמא שלה, כמו שהיא עם חוסר המושלמות ועם הקטעים המעצבנים. אם היא רוצה איזשהוא סיכוי לקיים פה יחסים כלשהם היא חייב לקבל את ההבנה הזאת.. שהיא כבר לא תתקן אותה להיות האמא המושלמת שהיא רואה בבתים אחרים. אחרת כל החיים היא תהיה במרדף ללא סיום.
 
הבעיה העיקרית היא שאנחנו מצפים ממריה להבין ולהסיק מסקנות שמבינים בשלבים מאוחרים יותר בחיים ולא בגיל 21 כשעוד לא התחלת את החיים ולא חווית כמעט כלום בחייך הבוגרים.
את ערך המשפחה לומדים ברגעים הלא פשוטים בחיים - כשעוברים פרידה, כשעוזבים את הבית,כשמתחנים ויולדים, כשיש קשיים כלכליים,כשאתה חולה וצריך עזרה או בכל סיטואציה אחרת בה אתה מרגיש שהחיים מתפרקים ומבין שהיחיד שיתמוך בך ויישאר בשבילך בכל מצב גם אם אתה לא מושלם - זה ההורה שלך.
מריה עוד לא שם, עוד לא הייתה לה סיטואציה כזאת שאמורה לגרום לה להבין את המציאות האמיתית - להבין שאז מה אם אמא שלה לא מבינה ולא תומכת בכל צעד שלה, היא עדיין קיימת וזה כבר משהו בפני עצמו שאין לו תחליף בשום דמות אחרת בחיים. גם אמא שהיא לא בהכרח מושלמת עדיפה על חוסר בהורה.
 
גם אנחנו, אם נחשוב על זה , ראינו והבנו את הורינו אחרת בגיל 20 ובגיל 30 וכן הלאה.
חוויות החיים והזמן שעובר גורמות ומביאות לשינוי בתפיסה שלנו כלפיהם.
ומריה,מה לעשות, עוד לא הגיעה לשלב הזה בחייה.
כרגע היא בשלב שהיא מצליחה לראות רק את החוויה של עצמה ולא של ההורה.
