Uncharted 1,never alone
Uncharted 1,- התחלתי בקטנה היום, דרייק אלינה ואני ברחנו מהדפוקים האלה שהרגו את השותף של דרייק (זכרונו לברכה, זונות, הוא היה חביב דווקא )
דרייק ממש אחלה ומצא חן בעיני, כאילו הוא פחדן כמוני, אני מתחבר לפחדנים אני מרגיש טוב עם עצמי בנוכחות פחדנים נוספים, הרג אותי איך שהוא נבהל
מהפסל הזה שהוא התעורר עליו באי, והוא גם מדבר לעצמו, זה עוד דבר שאני מתחבר אליו שדמויות עושות, אוהב אנשים ודמויות שמדברות לעצמן.
בכלל דרייק ממזר הרפתקני ואני אוהב את הרוח הקלילה של המשחק הזה ואני רוצה לראות לאן המסע הזה יקח אותו ומה הוא יגלה על האבא הקדמון שלו אם בכלל.
בכלל כל המשחק חביב פלוס, הטיפוסים, החידות שלא צריך מוח כדי לפתור אותן הפיטפוטים עם השותף (ז'ל) הכול חביב כמעט כמו דרייק עצמו מלבד קרבות הירי לירות באנשים במשחק הזה, זה כייף בדיוק כמו לאסוף שברי זכוכיות, הדבר הכי כייפי בשניהם זה שהם נגמרים מתישהו, אפלו ירי בM16
מרגיש עלוב ומעפן, כאילו באמת מזל שיש ברנש כמו דרייק במשחק הזה, אחרת לא הייתי נשאר כאן.
ה
מקווה מאוד שיהיה שיפור רציני בקטע של הירי במשחק השני, ושהחידות ידרשו יותר מוח, וגם שיתפתח רומן בין אלינה לדרייק ושהיא תהיה עם שיער פזור מתישהו ודרייק ינשוך לה קצת בצוואר... בהנחה ויתגשם כל זה במשחק השני, יש פה משהו טוב
never alone - חלום חיי הוא שיופיע בחיי אדם (או אישה זה לא קריטי) שכל פעם שאני ארצה לקנות משחק כמו never alone יצרחו עלי לא להעז לעשות זאת. משחק זוועה, קל ביותר, מתאים לגילאי 8 מבחינת דרגת קושי, ואין פה שום דבר שובה לב, כמו שקיוויתי שיהיה, יש במשחק ילדה ושועל, הילדה זזה כמו לשחק טנק מרוב שהיא זזה לאט ומוגשמת, והשועל זריז כ... שועל! מכאן אתם יכולים לתאר לעצמכם את כל הפאזלים הקלים הבאלים והאידיוטים שיש במשחק. נראה לי שאתחיל את ICO כדי להרגיש מה זו שותפות שובת לב.