סכנה

spaysi8

New member
סכנה


ערב טוב חברים,

לאחרונה שמתי לב שביום-יום שלי אני עושה דברים שנחשבים "מסוכנים" ואפילו לא שמה לב.
אני תופסת הרבה טרמפים (כל יום בערך), לפעמים גם מבקשת טרמפ ממישהו שמתאמן במכון כושר שבו אני עובדת,
שמעבר לזה אני לא מכירה אותו,
אני הולכת על הכביש, בוהה ולא שמה לב מה קורה סביבי,
נוגעת בחשמל יחפה/רטובה לפעמים בלי לשים לב,
ועוד כל מיני דברים יום-יומיים כאלו שמסכנים,
מעבר לזה גם במודע אני עושה דברים מסוכנים (סנפלינג עם ידידים שלי שההכשרה של אחד מהם הייתה ב669, השאר לא הוכשרו) וכו'.

האם גם אתם עושים דברים כאלו ביום-יום, או נזהרים מכל דבר קטן?
האם אתם אוהבים סכנה, מתרגשים מסכנה? מפחדים?

האם אי פעם הייתם קרובים למוות?
(מישהי למשל נכנסה לנתיב שלי בפתאומיות כשנהגתי ממש מהר וכמעט נתקעתי בה, לחצתי חזק על הבלמים והגלגלים העלו מלא עשן, בנס לא נתקעתי בה)


ספרו, שתפו.. :)
 

spaysi8

New member
אויש נו

א. אמרתי פה דברים יום-יומיים, מן הסתם רוב האנשים ביום-יום לא עושים דברים מסוכנים כמו לקפוץ מבנינים, אלא דברים שגרתיים שבהם או שנזהרים או שלא.

ב. אמרנו שלא מתעסקים אחד עם השני יותר, לא?
כי היו כמה פעמים שרציתי להגיב לך אבל עצרתי את עצמי.
 

mad alot

New member
חשבתי שאמרנו שלא יורדים לפסים אישיים,

כי אני לא מאוד שואל אותך אם אני יכול להגיב לך או לא.
 

spaysi8

New member
סבבה,

אם זה נקרא אצלך לא פסים אישיים,
אני גם ארחיב את ההגדרה שלי מעתה והלאה
 

mad alot

New member
את גם רצה עם מספריים? או שיש גבול?

אגב, ויברטור לא נחשב ללגעת בחשמל שאת רטובה :)
 
התכוונתי לרעיון שאם רטובים

והויברטור פועל על סוללות אי אפשר להתחשמל מזה..
גם אם ממש ממש מממממש רוצים ואפילו מנסים בכוח כי נהנים מהזצים הקטנים שזה יכל להוציא.
תבדוק את זה, מי יודע, אולי תצליח...
ואפילו תהנה מזה:)
 

Light18m

New member
זה נס שאני חי

יש בדיחה על בלונדינית שהולכת להסתפר עם אוזניות ואומרת לספר שלא יוריד לה אותן.
הבלונדינית מנמנמת, והספר לא מתאפק, מוריד לה את האוזניות, ותוך כמה שניות הבלונדינית מתה.
הוא לא מבין מה קרה, ואז כשהוא מקשיב לאוזניות הוא שומע "לשאוף... לנשוף... לשאוף... לנשוף..."

כך גם אני צריך אוזניות שאומרות בלי הפסקה "אל תעשה שטויות... אל תעשה שטויות..."
 

Light18m

New member
דוגמאות

פעם הלכתי לרחף עם המצנח, והיו שני עמודי חשמל אז אמרתי לעצמי: "מעניין אם אצליח לעבור בין שניהם" ובגלל הרוח המצנח נתפס באחד העמודים, התרסקתי ושברתי את היד.

פעם עם האופניים ניסיתי לעבור בין משאית לאוטובוס שעמדו ברמזור, ואז הם התחילו ליסוע והתחילו להצמד, והייתי צריך לתפוס תאוצה ולצאת משם כמה שיותר מהר כדי לא להמחץ.

שוב עם האופניים, הפעם לא עצרתי בעצור ושברתי שמשה של מכונית עם הראש.

ניסיתי לעשות קיצור דרך והיה צוק של 5-6 מטרים באמצע, אז התחלתי לרדת בעזרת האבנים עד שנאחזתי באבן רופפת, הבנתי שאני נופל והולך לשבור משהו, ואז נפלתי ושברתי את הרגל.

דברים כאלה.
בד"כ זה מתחיל במחשבות שמתחילות ב "מעניין אם אני אצליח..."
 
ואתה עוד אמור להיות הסופר אינטלקטואל שפה ואם אתה עושה כאלו שטויות חסרות מחשבה אז זה שהדיוט אידיוט שכמוני עדיין בחיים זה כנראה נס רפואי


למזלי לא היו לי הרבה מקרים של סכנה מידית וברורה (לכל חוץ ממני
) או שכנראה אנ'לא זוכר ממש ..

הכי קרוב שאני חושב שהגעתי לסכנה שכזאת הייתה בגיל חמש כשלמדתי בדרך הכי קשה שלא משחקים במחבואים כשהעומד הוא מרוקאי ועוד מעיזים לנצח אותו
(זה נגמר בסדק שערה בגולגולת עם זעזוע מוח קליל
)
 

spaysi8

New member
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחח
הצחקת אותי ממש
מזל שאתה חי :p
 
...

לא הייתי מגדירה את עצמי מטורפת, אבל גם לא כזו שהולכת עם נייר פצפצים מסביב לגוף כדי לא להיפגע...
בנושא החשמל אני מאוד זהירה, כי אבא שלי כמעט מת (ממש אבל, בלי הגזמה) כשהיה צעיר מהתחשמלות.
טרמפים וכו' אני לא לוקחת סתם ככה בעיר או במקומות שאני לא מכירה. אין לי בעיה לקחת טרמפ עם מישהו פה בקיבוץ כדי לצאת לראשון, למשל.
באופן כללי, יש לי אמא פולנייה במסווה של מרוקאית ואבא פולני, אז זה או שאני אזהר או שאני אשמע כל היום בטלפון חפירות על זה.
 
למעלה