סטיבן ברוסט, ורנור וינג'י, ולטר ג'ון וויליאמס
סטיבן ברוסט - אני ארוץ לקנות כל ספר על ולאד טאלטוס כי הוא פשוט נורא כיף. כל הסדרה מומלצת אבל בעיקר The Phoenix Guards - מין עיבוד של שלושת המוסקטרים במסגרת פנטסטית.
ורנור וינג'י - למרות שהספר האחרון שלו אכזב, כל היתר היו מופלאים ומלאים במחשבה מקורית על העתיד. הכי אהוב עלי הוא אש על פני תהום.
וולטר ג'ון וויליאמס - יכול לקחת כל נושא ולהפוך אותו על ראשו. גאון בדמויות פגומות בלתי נשכחות. הכי אהוב עלי הוא מטרופוליטן, שהגדיר מחדש מה זה "פנטזיה אורבנית" בצורה מאוד מתוחכמת.
פיטר וואטס - גם ספרות של רעיונות, על ביולוגיה ותודעה. אבל הוא גם כותב מעולה סגנונית ומצוין באימה. ספר אהוב, ראיה עיוורת כמובן, איך לא.
קארל שרודר - היורש של וינג'י בעתידנות, אבל בנוסף גם מצוין בספרות הרפתקאות עתירת דמיון. הספר שלו שאני הכי אוהב הוא דווקא השני בסדרת וירגה, Queen of Candesce, שהוא מין גורמנגהסט בחלל.
רוזמרי קירסטין - כותבת מעט מאוד - יש לה רק סדרה אחת שנראית כמו פנטזיה אבל בעצם מד"ב מהמעלה הראשונה, The Steerswoman, שהיא כל כך טובה שהייתי אומר שאם יצאו ספרים חדשים מכל הסופרים האמורים באותו היום אני אקרא אותה ראשונה.
חוץ מוינג'י שאין לו בלוג אני עוקב אחרי הבלוגים של כולם. רק עם ברוסט נפגשתי אישית כשהוא ביקר בארץ - בתור מלווה שלו.
