קלי לינק, אורסולה לה גווין, סטיבן אריקסון
הסיפורים הקצרים של קלי לינק הם שילוב של אימה, מלנכוליה ו-WTF. איפשהו על הסף שבין אימה לפנטזיה ל... משהו מוזר ולא מוגדר. הם סוריאליסטים, לפעמים כמעט עד חוסר קוהרנטיות מבחינה עלילתית, אבל תמיד צלולים ובועטים ומדויקים מבחינה רגשית. כמה מהם (The girl detective ו-magic for beginners, לדוגמה, יכולים להעלות לי דמעות בעיניים רק מעצם המחשבה עליהם.
אורסולה לה גווין היתה צריכה לזכות בפרס נובל לספרות, לדעתי. השפה שלה היא שירה צרופה, התבונה שלה בהתבוננות בטבע האנושי מרתקת, ולפעמים היא שוברת לב לחלוטין.
ובצורה אחרת לגמרי - סטיבן אריקסון בזכות סדרת מאלאזן, שביליתי בחברתה שנה וחצי, והסיפור עוד לא נגמר. עולם עוצר נשימה במורכבותו, שימוש מבריק בהיסטוריה שהופכת למיתולוגיה, וכמה מהשיאים הרגשיים שחוויתי עם ספרות בכלל.
הסיפורים הקצרים של קלי לינק הם שילוב של אימה, מלנכוליה ו-WTF. איפשהו על הסף שבין אימה לפנטזיה ל... משהו מוזר ולא מוגדר. הם סוריאליסטים, לפעמים כמעט עד חוסר קוהרנטיות מבחינה עלילתית, אבל תמיד צלולים ובועטים ומדויקים מבחינה רגשית. כמה מהם (The girl detective ו-magic for beginners, לדוגמה, יכולים להעלות לי דמעות בעיניים רק מעצם המחשבה עליהם.
אורסולה לה גווין היתה צריכה לזכות בפרס נובל לספרות, לדעתי. השפה שלה היא שירה צרופה, התבונה שלה בהתבוננות בטבע האנושי מרתקת, ולפעמים היא שוברת לב לחלוטין.
ובצורה אחרת לגמרי - סטיבן אריקסון בזכות סדרת מאלאזן, שביליתי בחברתה שנה וחצי, והסיפור עוד לא נגמר. עולם עוצר נשימה במורכבותו, שימוש מבריק בהיסטוריה שהופכת למיתולוגיה, וכמה מהשיאים הרגשיים שחוויתי עם ספרות בכלל.