החפירה שלי להפעם
שיקגו 3
המשחק הכי לא ברור מהארבעה. יותר הימור מהבטן מאשר הימור לפי נתונים וניתוחים.
 
פילי 6
די לבלוף!! סן פרנסיסקו היא בלוף אחד גדול. כל ההצלחה של השנים הקודמות הגיעו בזכות ההגנה (המעולה) ועכשיו ששחקנים עזבו, נפצעו או סתם נכנסו לכלא/גמילה תוהים מה קרה ל"התקפה של קפרניק". כלום לא קרה כי היא לא הייתה קיימת.
בתקופת אלכס סמית' (החלק המאוחר והטוב) הקבוצה הגיעה להשגים יפים מאוד בזכות הגנה חזקה וק"ב שלא עושה שטויות.
כשקפרניק התחיל, לא נתנו למסור יותר מדי, כלומר - בלי הזדמנויות לעשות שטויות.
עכשיו גם אין הגנה מיוחדת וגם יש ק"ב בינוני שנותנים לו לעשות שטויות. מעניין מה יקרה.
 
פילי לעומת זו היא קבוצה הפוכה לחלוטין וגם מאוד דומה.
פה מדובר בקבוצה שלא אכפת לה (כמעט) מהגנה, העיקר זה התקפה טובה. וקבוצה שרק התחילה לצבור נסיון ובטחון.
 
לא אומר ששיטה אחת עדיפה על השנייה אבל סן פרנסיסקו כבר איבדה את מה שהפך אותה למה שהיא לעומת פילי שעדיין בעלייה.
 
דאלאס 4
שנה שעברה זה היה 6 קל, עכשיו זה בעייתי. הסיינטס פתחו רע למרות שלא איבדו אף שחקן רציני ואפילו הוסיפו כמה שחקנים טובים.
דאלאס בדיוק הפוך, פתחה בצורה לא רעה (יחסית), לא הוסיפה מישהו מיוחד ובעיקר איבדה לפציעות שחקני הגנה (שגם כך הייתה גרועה).
 
מה קרה השנה? בניו אורלינס אין לי שמץ, באמת שלא. בדאלאס אני יודע טוב מאוד.
 
שנה שעברה היה לי את דמארקו מארי בפנטזי וכמו שידוע כל "פנטזיסט", שמים לב להרבה יותר דברים.
למשל, מדובר באחד מחמשת (כן חמשת) הרצים המוכשרים ביותר בליגה. מהיר, חזק, יודע לתפוס את הכדור מצוין. מחזיק ביארדס פר קארי מהטובים בליגה ובעל פוטנציאל ל100+ בכל משחק.
הדבר הכי חשוב ששמתי לב אליו היא הסיבה שלא ראו את זה - המאמן (גארט הטמבל) סירב לתת לו את הכדור ואפילו שבר שיא מועדון שלילי במספר נסיונות ריצה. במקום זה הוא החליט שרומו צריך לזרוק 40+ פעמים למשחק, לא משנה מה ומתי.
 
אז מה השתנה? הפסיקו לתת אמון מוגזם ברומו (חושב ששחקן מצוין, רק שניסו לנצח איתו לבד) והתחילו לרוץ והרבה.
קחו לדוגמא את המשחק מול הראמס. בשנה שעברה אם היו נכנסים לפיגור עצום בשלב מוקדם זה סימן שמארי יכול לרדת לספסל ורומו הולך לתת איזה 350 יארד כדי לנסות "להציל" את המשחק.
מה עכשיו? מארי נשאר והמשיכו לרוץ עוד ועוד, ולשמור על הכדור כמה שיותר עד שצימצמו את הפער.
 
למה זה קרה? לא יודע. אולי כי רומו קצת פצוע. אולי כי המאמן קיבל קצת שכל. לא יודע. אבל זה המצב ובינתיים זה מצליח.
 
ניו אינגלנד 5
לא מודאג מהפתיחה המגמגמת של הפאטס, ככה זה בשנים האחרונות.
מתחילים מקרטע ולאט לאט מסגלים סגנון משחק חדש שיותר יתאים לסגל.
 
קנזס זה קטע. קרה פה בדיוק אותו דבר (אבל בדיוק) שקרה בסן פרנסיסקו ובמקרה (או שלא) שוב מדובר באלכס סמית'.
הגנה חזקה, ק"ב שלא עושה שטויות ומשחק ריצה חזק.
 
אז איך זה שסן פרנסיסקו קרסה רק אחרי כמה עונות וקנזס בעונה אחת? פשוט. הבדלי גילאים.
בסן פרנסיסקו השחקנים היו צעירים (הרבה מהדראפט) שלאט לאט עזבו ו/או נפצעו וההגנה שהייתה לפני שנתיים כבר לא קיימת.
קנזס דומה אך שונה. למי שלא יודע, באותה עונה זוועתית לפני שנתיים (שאחריה הגיעו סמית' וריד) לקבוצה היו לא פחות מ-7 שחקני הגנה שהלכו לפרו בול (!!!). אז איך הפסידו כל כך הרבה? ככה זה כשההתקפה יורדת מהמגרש אחרי שלוש שניות.
 
ואז הגיעו ריד וסמית' ועשו אותו דבר שסמית' עשה בסן פרנסיסקו.
הגנה חזקה, ק"ב שלא עושה שטויות, ומשחק ריצה חזק (גור/צ'ארלס).
 
הבעיה היא שפה השחקנים (חלקם) כבר מעט מבוגרים והספיקו להיפצע עוד במהלך העונה הקודמת (ואז החלה הדעיכה של קנזס).
העונה גם אין להם את צ'ארלס שמתקשה להתאושש מפציעה והנה קיבלתם קבוצה בלי הגנה מיוחדת, ק"ב שלא עושה שטויות אבל גם לא יינצח משחקים ומשחק ריצה חצי חי חצי מת.
 
בונוס
אובר
פה אין חפירה, ממוצא של יותר מ-14 נק' לכל אחת הוא סביר מאוד
 
 
סקר
לא אתייחס לכינויים של שחקני עבר (למרות שיש כמה מגניבים מאוד), רק כי יש כל כך הרבה והם פחות מ"תקופתי".
יש כמה כינויים מוצלחים מאוד (מגהטרון, JJ SWAT, שיידי מקוי, Revis Island) אבל בגלל שמדובר הכינוי האהוב ולא המוצלח חייב לבחור בג'וליאן "מיניטרון" אדלמן.
הוא יותר לכיוון מיני-מיני-מיני-מיני-טרון. גם ברמה וגם בגודל. אבל זה ג'וליאן אדלמן, יהודי חביב מקליפורניה, ק"ב מכללות נמוך וחלש שנבחר בסיבוב השביעי כי אולי-איכשהו-יהיה-אפשר-לעשות-איתו-משהו-פעם-אולי.
משם לפאנט-ריטרנר עם הממוצע החזרה הגבוה ביותר מבין השחקנים הפעילים (ורביעי בהיסטוריה!!!) + רסיבר ראשון בניו אינגלנד שנותן עונה של 100+ תפיסות.
 
זה מדהים, רק אצל בליצ'ק זה אפשרי.
