יש שם דברים שאם זה לא היה פרינס הייתי צוחק ומעביר הלאה, ויש שם הברקות ודברים כיפיים ונוטפי סקס אפיל.
אני ממש נהנה ממנו, אבל רק פרינס יכול להוציא כזה אלבום וכאילו...to get away with it.
אני עכשיו ב-U Know שלפניו יש את The Gold Standard שהוא מאוד "הזייתי" כהגדרתך אבל מצד שני מיד אחריו יש את Breakfast Can Wait שהוא 100% פרינס.
 
זה מאוד מבלבל אבל עשוי כל כך טוב שזה פשוט לא מפריע.