לא הבנתי,
איפה בדברי נראית ויתור של צד אחד?
האוכל כשרות יכול לותר ולא להיות --הוא לא בא בתביעה.
הוא לא יכול מבחינתו לאכול במקום לא כשר.
אם כל ה--30 או אפילו רק 12, וזה עקרוני להם, שילכו יאכלו וישבעו.
לא מפריע לו. והוא לא בא בדרישה,
אז מה חד צדדי בענין?
וכדי להסביר את הענין--אביא דוגמא אחרת--
אני לא סובלת להיות באולמות חתונה שהכל רומנטי ואורות עמומים,
באה רואה כך מברכת משאירה מתנה והולכת.
לא בקשתי שיתיעצו איתי או יתחשבו בי.
אותו הדבר, נכנסים לחנויות או ישבתי בבית קפה ומוסיקת תופים הרעידה את ליבי.
בקשתי, לא שינו שילמתי והלכתי.
אין בעולם התחשבות בצרכי/יכולת של כל אדם,
ואז כל אחד מחליט מהם הגבולות שלו.
על מה מותר ועל מה לא.
אבל שאני לא אהיה מסוגלת לותר סתם כי עקרונית שהוא יותר--
לי זה לא נראה ולא מתאים. וזכותך להחליט שאת כך רוצה. וזה בסדר.
איפה בדברי נראית ויתור של צד אחד?
האוכל כשרות יכול לותר ולא להיות --הוא לא בא בתביעה.
הוא לא יכול מבחינתו לאכול במקום לא כשר.
אם כל ה--30 או אפילו רק 12, וזה עקרוני להם, שילכו יאכלו וישבעו.
לא מפריע לו. והוא לא בא בדרישה,
אז מה חד צדדי בענין?
וכדי להסביר את הענין--אביא דוגמא אחרת--
אני לא סובלת להיות באולמות חתונה שהכל רומנטי ואורות עמומים,
באה רואה כך מברכת משאירה מתנה והולכת.
לא בקשתי שיתיעצו איתי או יתחשבו בי.
אותו הדבר, נכנסים לחנויות או ישבתי בבית קפה ומוסיקת תופים הרעידה את ליבי.
בקשתי, לא שינו שילמתי והלכתי.
אין בעולם התחשבות בצרכי/יכולת של כל אדם,
ואז כל אחד מחליט מהם הגבולות שלו.
על מה מותר ועל מה לא.
אבל שאני לא אהיה מסוגלת לותר סתם כי עקרונית שהוא יותר--
לי זה לא נראה ולא מתאים. וזכותך להחליט שאת כך רוצה. וזה בסדר.
בסדר גמור .