יוסי, יוסי,יוסי...
התלבטתי אם לכתוב זאת ולבסוף החלטתי שכן. זאת היא רק תוכנית סימולציה על חיינו בישראל ועל האופן בו אנו בוחרים מנהיגים ומתייחסים אליהם. במציאות אנו רחוקים ממנהיגינו שנות אור ואין שום קשר בין הסיבה בה בחרנו במנהיג (ע"פ הבטחות, הצהרות ואמירות במסע הבחירות) לבין פעילותו ומעשיו ביום-יום בשנים לאחר מכן. לכן, מכיוון שאני מעט, אני מדגיש, מעט מכיר את יוסי בן-דוד מהלימודים באוניברסיטת חיפה אני חושב שזאת חובה כלפי מצפוני להביע את דעתי: יוסי = ביבי, דהיינו: אינטיליגנטי, נאה, שנון, 'פאסון' של מנהיג, 'יעני' בעל אג'נדה, חבר של כולם, חיוך בחצי פנים ומבט מטפס (כלומר: עיניים בוחנות ועמוקות בסקירה מתחתית גופך כלפי הראש), ובסיכומו של דבר: פוליטיקאי שלא אקנה ממנו לחם שחור (ואני עוד בחרתי ביבי בבחירות 1996; אכן מתפכחים). פשוט נדהמתי לצדוק כשיוסי שיחק אותה אמש כידען ומוביל כלפי חוץ ובאמת הבהיל את סובביו אך בסופו של דבר - הציון הנמוך ביותר ! מתאים לו. קצת על שי בן-יעיש: גם אותו אני מכיר ויותר טוב מהצבא ולא אוסיף. היינו חברים לא רעים בשלב כולשהוא. הבחור מצחיק בטירוף, שחקן מלידה. אבל מה...לאחרונה עלה בתקשורת כחבר מועצת שדרות ולא הלהיב אותי. פתאום ירד לי האסימון שאם הוא שם בהנהגה של שדרות אז משהו לא הכי טוב כי הוא לא היה טיפוס של "מנהיג של שדרות"; "מנהיג של שדרות" לדעתי צריך להיות כישרוני ובעל ערכים עמוקים במיוחד. שי בחור טוב ונחמד אבל..לא זוכר אותו ככה. אולי אני טועה. חבר'ה, לסיכום: המועמדים למשרת "המנהיג" דומים, כנראה למנהיגינו היום: אינטיליגנטים, בעלי קשרים, נראים טוב, גב כלכלי, אבל חסרה ערכיות כדוגמת ד"ר בני בגין, ד"ר עוזי לנדאו, יוסי שריד. ובמחשבה שנייה: בואקום שנוצר כאשר אנשים ערכיים לא רצים להוביל, הם נכנסים. ואני אומר לעצמי: "אז שתוק!".
