השיר הזה מזכיר לי תקופות נשכחות. אני זוכרת שהייתי בצבא כשהאלבום יצא אז הייתי מביאה את הדיסק לחמ"ל ושמה אותו בריפיט בזמן משמרת ומישהי שהייתה איתי בצוות לא הייתה מעריצה גדולה של ליאן אבל היא תמיד הייתה מוכנה להאזין לדברים שהייתי מביאה (בעיקר בגלל שהייתה צעירה ולא הייתה לה יותר מידי ברירה
) וזה היה אחד השירים שהיא הכי אהבה של ליאן בכלל. תמיד הייתי מתווכחת איתה שזה אפילו לא השיר הכי טוב באלבום, או אחד הטובים ממנו אז השיר הכי טוב שלה אבר? הל טו דה נו-או! אבל היא הייתה בשלה. וכל פעם שהייתי יורדת מהמשמרת היא הייתה שמה את השיר הזה בריפיט ומשגעת את כל הבנות שם בחמ"ל שלא סבלו את השיר. הייתה אחת שדווקא חיבבה את ליאן אבל השיר הזה לא היה בא לה בטוב (ובצדק
) וכל פעם היא הייתה צורחת עלינו שנכבה את זה היא הייתה כזה "די כבר עם השיר הזה אני לא יכולה לשמוע אותה מוווווווווששששששששששששששששכככת את המילים" היא הייתה אומרת מושכת בצורה כזו מצחיקה ומדגימה איך ליאן מושכת את המילים
כל פעם שאני נזכרת בזה אני צוחקת בקול כמו מפגרת
