אז מי תהיה סוזאן קולינס הבאה?

[N o R i K o]

זה נתון לבחירתך

 

[דנה18 האחת]

חבל שהתחרות היא לא על סוף אחר ל MJ

הרבה היו קופצים על ההזדמנות!!

 

[shirusheet]

 

[מורי לנצח]

חחחחחחחחחחחח לגמרי

 

[N o R i K o]

אבל איך תדעי מה הסוף אם אין לך את הספר?

אני אשקול להציע את זה כשיצא הספר הרביעי בסדרה

חבל\מזל שאין כזה!

 

[ציפור האגמים]

happy ending

אם היה לספר סוף שמח אולי הספר השלישי היה יוצר התלקחויות חדשות ואז במקום טרילוגיה זה היה סדרה של 4 כרכים ומעלה במקום ההרס של מחוז 12 ונסיונות ההוכחה שקטניס ופיטה מאוהבים הייתי הופכת אותם לסוכנים כפולים בחסות הקפיטול. ככה הם היו הורסים הכל מבפנים בדיוק כמו קברניט המשחק (שבעוונותי שכחתי את שמו). היתה נוצרת אגודה סודית בתוך הקפיטול בראשות קטניס ופיטה ששמה לה למטרה לאחד את כל המחוזות למדינה אחת חופשית בה ההגירה והתעסוקה חופשיים. עד שבגלל טעות אחת במהלכים לאיסור המשחקים, היו נוצרים משחקים חדשים שלא מבחירה ואנשים היו מוקפצים לשדות לא מוכרים ומשחקים בעל כורחם עד סוף שאיננו ידוע יותר ועד תיקון התקלה שהביאה אותם לשם.. תודה רבה על ההזדמנות להתחרות.

 

[N o R i K o]

וואו, נשמע כמו המשך מגניב ביותר

 

[ציפור האגמים]

תודה

 

[CoralP]

מנסה

למרות כל התיכנונים של פיטה, היימיץ' ופיניק לפני המשחקים, והתכנונים של פיניק וקטניס במשחקים עצמם (להשאיר את פיטה חי)... הם לא מצליחים להציל את פיטה, והוא נהרג בזירה. קטניס מרוסקת ויודעת שקברניטי המשחק מנסים לגרום לה למות הפעם במיליון האחוזים (בשל הוראות של סנואו), ושהמוות של פיטה היה מכוון כדי להגיע אליה, היא מאבדת כל צל של שפיות שנשאר בה, ומחליטה לפוצץ את הזירה וללכת להפיל את הקפיטול, גם אם זה יהיה הדבר האחרון שתעשה. בסופו של דבר (כמו באמת בספר) הם מצליחים לפוצץ את הזירה, קטניס פוגשת שוב את גייל (שמכניס בה קצת שפיות), והם יוצאים למסע יחד אל עבר מחוז 13, כי היא בטוחה שהתיאוריה שלה לגבי האנשים שחיים שם במחתרת נכונה. ובעודה נחושה להפיל את הקפיטול... היא יוצאת לדרך. *פם פם פם*

 

[Yuli Gama]

מנסה

מקווה שאני זוכרת את הסוף המקורי נכון

יכל להיות מגניב אם הבריחה שלהם בסוף הייתה נכשלת וקטניס לא הייתה יוצאת עם כולם. כלומר שהיו נפתחים כמה קווי עלילה, קטניס בשיממון בן המחוזות, נעה לכיוון מחוז הקפיטול כדי לנקום ובמקביל הסיפור של מחוז 13 שנערך לקרב והסיפור של פיטה השבוי בקפיטול. כך שכל העלילות נעות למפגש אחד גדול והרה אסון בקרב הסופי ברחובות הבירה.

 

[שנינוש 1]

יא איזה מגניב

טוב אז אני חושבת שקטניס ופיטה לא היו צריכים בכלל להיכנס לגמול הרבעוני! ברגע שקטניס פוגשת בשתי הנמלטות ממחוז 8 (אני לא זוכרת איך קראו להן...) היא צריכה ללכת לספר על זה לגייל שלא כמו היימיטץ' שהתנגד אליה יסכים להצטרף אליה. ואז היא תספר לפיטה שגייל והיא הולכים אז פיטה יסכים להתלוות אליה כמו שהוא עושה תמיד ואז הם יצאו למסע לכיוון מחוז 13! ואז בדרך בגלל שהגמול הרבעוני לא יצא לפועל כי קטניס ופיטה ברחו הם יפגשו את כל משתתפי הגמול שגם ברחו למחוז 13 - פיניק, ג'והאנה, ביטי וויירז... ומשם יתחיל הספר השלישי! או שיחטפו את פיטה באמצע ואז יתחיל הספר השלישי XD יאיי בהצלחה לכולם

 

[דנה18 האחת]

לי יש סוף!

בסוף הספר השני קטניס מתעוררת ומבינה שהכול היה חלום... והיא בכלל בשנת 2011 והיא הולכת לפייסבוק וכותבת סטטוס: וואייי איזה חלום מזוויע היה לי אלוהים ישמור... חייבת להפחית בריטלין! והיא מקבלת 15 לייקים! וזהו נגמר אין ספר שלישי הוא ייחסך מאיתנו

 

[N o R i K o]

XDDDDDDDDDDDDDDDDD

 

[noa1510]

חחחחחחחחחחחחחחחחח

אדיר.

 

[מורי לנצח]

חחחחחחח גדול!

 

[ורדונה2]

הסוף שלי

המשתתפים ב"משחקי הרעב- אולסטארס"(או איך שלא תראו לזה) באמת מצליחים לברוח למחוז 13, אבל פיטה הוא לא זה שנחטף ע"י הקפיטול, אלא קטניס. קטניס מתעוררת בחדר חשוך ומבודד, אזוקה למין "מיטת מתכת". היא נמצאת בחושך מוחלט, ללא שום קשר לעולם החיצוני, ומוזנת ע"י עירוי שמחובר לה ליד. כך היא נשארת למשך 48 שעות, ואז, בפתאומיות, "מיטת המתכת" מתרוממת למצב אנכי ומסך טלוויזיה ענקי נדלק מול עיניה של קטניס. היא צופה בסרטים שעברו עריכה ע"י הקפיטול, חלקם מבוימים וחלקם אמיתיים, כולם במטרה לשבור אותה מבחינה נפשית. המגמה הזאת נמשכת כמה שבועות. קטניס נמצאת בבידוד מוחלט, ומקבלת הזרקה של חומרים מטשטשים במקרה הצורך. סנואו מונע ממנה כל אינטראקציה אנושית ומאכיל אותה בשטיפות מוח על העולם החיצוני בתקווה לשנות משהו בתפיסת העולם שלה. לאחר כמה שבועות, קורה משהו יוצא דופן. המסך נדלק, אבל מיטת המתכת של קטניס לא מתרוממת. היא מנסה בכוח להרים את ראשה אל המס ולקלוט את התמונה שמופיעה בה. התמונה מקוטעת, עולה ונעלמת, וכך גם רעש ההמולה מסביב להתרחשות שעוד לא הצליחה להיקלט בעינייה של קטניס. ואז היא שומעת את הקול יוצא מין הטלוויזיה. קולו של גייל. הוא צועק מילים מקוטעות, והיא מתקשה לחבר את מילותיו למשפטים. היא חושבת שהיא מזהה לרגע אחד את אחת הצרחות, ואז קולו של גייל מתחיל לקבל רצף הגיוני: "קט-... רייך!!!", "ק.. ניס, מאחו-...ייך!!!", "תסתובבי!!!". הקול של גייל עולה לצרחה חסרת אונים ומקבל גוון היסטריה שלא נשמע בו קודם. קטניס מיידית מרגישה איך גופה מתכווץ לעמדת קרב, איך מוחה מתחיל לחשב בראש את כל האפשרויות... הרי היא לא שמע אף נפש חיה נכנסת או אפילו רחש קל שמעיד על נוכחות אנושית כבר שבועות, איך יכול להיות שגייל זועק לה כעת בהיסטריה להציל את עצמה מעצם, או יישות כלשהי, המגיעה לפגוע בה מאחורה? בקושי רב, קטניס מסובבת את גופה בזווית מטה את ראשה אחורה. כן, היא צדקה. אף יצור, אף יישות חיה לא הייתה נוכחת. רק חושך מוחלט. אז מאין הגיעה ההיסטריה לקולו של גייל? מה היא מפספסת? ואז היא שמעה רעש ריסוק נוראי. כמו רכב ענקי המתרסק לקוביית מתכת קטנה במזבלה עירונית. בחשכה כמעט מוחלטת, קטניס ניסתה בחוסר אונים לגשש מאין הגיע הקול. אור מסך הטלוויזיה סיפק אור חלוש על זירת המוות בה קטניס שרתה בשבועות האחרונים, זירה נוראית יותר מכל זירה שתוכננה ע"י הקפיטול, זירה של חוסר אונים והתנדנדות בין היגיון לטירוף מוחלט. רעש חזק הלך והתחזק באוזנייה, רעש שהיא לא הצליחה לשייך אותו לאף הסבר הגיוני. רעש של בוכנות, של מנוע עובד... רעש של קיר מתכת שהולך ונסגר. בבת אחת ההיסטריה בקולו של גייל הגיעה אל קטניס. זה מה שהולך לקרות. בלי פואנטה, בלי פרידה דרמטית, בלי מטרה נעלה... כאן היא הולכת למות. מחוצה למוות בין שני קירות המתכת שהולכים ונסגרים עליה. כאן היא הולכת להישאר, עיסת בשר, דם ואבק עצמות. קטניס נאבקת, מנסה בכל הכוח לשחרר את עצמה מין האזיקים, מנסה לחפש אחרי דרך מילוט, אחרי זכר כלשהו לדלת, חלון, פתח כלשהו... קולו של גייל מהדהד בראשה, הוא עדיין צורח בחוסר אונים, מנסה לעזור, אבל היא כבר לא שומעת. הקירות מתחילים לסגור עליה, והיא מבינה שנותרו לה שניות אחדות בעולם הזה. היא פונה למסך בעיניים מלאות בדמעות, מביטה על גייל פעם אחרונה ומנסה בכל הכוח לעצור את זעקות התייפחותה הבלתי נשלטות כדי להצליח לומר כמה מילות פרידה. גייל מביט בה במבט כואב ומבין בעצמו. לפתע אור חזק נדלק בחדר, או במה שנותר מהחדר שהרגיש לפני כן כה גדול ורחב. קטניס מתעוורת מהאור מיידית ומנסה בכל כוחה להבין את התמונה שנמצאת מולה. היא חושבת לעצמה מחשבה אחרונה, "הלוואי והייתי נשארת בחשכה". עכשיו, באור החזק, היא רואה את המוות, היא רואה את המתכת הקשה מוחצת את גופה והופכת אותו ללא יותר מגוש בשר חסר חיים, ללא כל זכר לצורה אנושית. לפני שהיא עוצמת את עיניה בפעם האחרונה, היא רואה ניצוצות יוצאים ממסך הטלוויזיה. "להתראות גייל" היא ממלמלת למסך העומד להימחץ בעוד דמעות זורמות על פניה. ואז, במקום כאב קשה מנשוא, היא מרגישה שהיא נופלת. נופלת בלי עצירה. היא חושבת לעצמה שאולי ככה מרגיש גן עדן, אולי היה לה מספיק מזל לקבל דום לב מהלחץ ולא להתמודד עם מוות כה מייסר. אחרי כ-10 שניות של נפילה, קטניס נעצרת. היא מקפצת באוויר על מיטה רכה. בעודה בעיניים עצומות, קטניס מדמיינת את עצמה שוכבת על ענן, ממתינה לדבר הבא, ממתינה למישהו, משהו, להראות לה את הדרך הלאה. לאחר מספר דקות, קטניס פוקחת את עינייה. היא לא על ענן, היא לא בגן עדן... אולי גיהנום? יכול להיות? חושך מסביבה, כמעט מוחלט, אבל אז במרחק היא מזהה אורות אדומים. קטניס מזיזה את ראשה לצד ימין בעודה שוכבת על אותו "ענן" שדמיינה, שעכשיו במבט ראשוני הזכיר לה סוג כלשהו של טרמפולינה, ובעינייה היא זיהתה אדם מוכר. פיטה. פיטה עומד שם ונלחם בשבילה. פיטה הגיע להציל אותה. הוא מביט בעינייה לרגע אחד וזיק של זיהוי בעיניו, וברגע הבא נופל על הריצפה ומקיא דם ללא שליטה. גייל עומד מעליו, קשת מתוחה בידיו, ומכוון את נשקו אל ראשה של קטניס. -הסוף- יאללה, השקעתי, מקווה לקבל ספר

יש לי גם רעיונות להמשך אבל נראה לי שחפרתי מספיק

 

[N o R i K o]

וואו, איזו דרמה!

נשמע יותר טוב ממוקינג'יי במתכונתו הנוכחית!

 

[ורדונה2]

תודה

 

[noa1510]

כל שורה של הספר שלך, הרבה יותר

טובה מהאמיתי. רגע, למה לעזאזל גייל הרג את פיטה ומתכנן עוד שנייה להעיף גם לקטניס את הראש?

השארת אותי במתח הרבה יותר גדול מכל סוף פרק במוקינג'יי.

 

[ורדונה2]

! תודה מאמי

יש לי האמת רעיונות להמשך, אבל חשבתי שעדיף סוף מותח בשביל הספר השני