שלומי - אני איתך! ../images/Emo45.gif
אחד מהדברים החשובים שגיליתי במסע שלי הוא שכשמגיע מצב כזה של בילבול - שימוש בהגיון, בחשיבה והתפלספות רק ישקיע אותי עמוק יותר. אני נוהגת במצבים כאלה להתרכז בפיזי - הינה אני נושמת - איזה יופי! אני אוכלת משהו טעים, אני רוקדת, שרה, מתענגת עם הגוף שלי.. היציאה מהמבוך, עבורי, היא דרך החוויה. אני משחררת את כל המחשבות המייסרות והכבדות, וחיה. דרך החוויה אני שבה ומרגישה שהיקום אוהב אותי, דרכה אני מרגישה את האלוהי.. ולא דרך התפלספות על טבעו ומשמעותו. הצעתי אם כך - עזוב הכל. זה לא משנה כרגע להבין, להיות בטוח במה אני מאמין, לא. כל זה יגיע בזמנו, דרך הלב ולא דרך המוח. עכשיו חיים. רוח של סתיו ושיר של עונג, ~O~ שחר