יש לי שאלה

אבא גאה

New member
../images/Emo101.gifיש לי שאלה

(עוד פעם בנושא גנים....אתן עוד יכולות לסבול אותי?) לגבי איחורים לגן - כמה מכן מאחרות לגן כל יום או הרבה פעמים? אני לא מצליח להתארגן בזמן כדי להיות בגן ממש ממש בזמן, אני בדר"כ מאחר בכ-10 דקות......אבל לגן של אושר זה מאוד מאוד קשה וכל הזמן הם מעירים לי.....האמת היא שגם לא תמיד בא לי בכלל נורא נורא להזדרז ולהלחיץ את אושר ולצעוק בשביל הגיע 10 דק' קודם, הרבה יותר נעים לי לתת לו לסיים את השוקו שלו בשקט ולצעוד בנחת כשבדרך אנחנו עוצרים ומדברים על חרציות וחיפושיות וכו'.....נראה לי שהזמן שלנו יחד ככה הרבה יותר איכותי, מאשר אבא עצבני ולחוץ רק לרוץ לאוטו ולמהר....אבל האם זה מלמד את הילד לזלזל בזמנים? ועוד שאלה - אני כידוע די רוצה להוציא את אושר מהגן ולעבור לגן אחר, יש איזה גן אנטרופוסופי שנראה ממש ממש כיף (יש להם את השטויות שלהם, אבל זה נראה לי פחות נורא מהנוכחי).....עכשיו לו נבחר בגן הזה האם יש הבדל בעיניכם בין להעביר את אושר נגיד בחודש הבא (או אחרי חופשת קריסטמיס) או לחכות לשנת הלימודים הבאה???? ו.............כן, פרח, אני רגיש
 

ציבונה

New member
../images/Emo24.gif

הוי אבא כמה שאני אוהבת אותך. ומה אני אגיד לך - פשוט תמצא את הגן שמתאים לכם מכל הבחינות כולל איחורים. אנחנו תמיד "מאחרות" לגן אנחנו בדיוק כמוך לא מוכנות להעיר את הילדה אלא לתת לה להתעורר לשתות לאכול להתפנק במיטה. אם אנחנו מצליחות להיות בגן לפני תשע זה הישג ולפעמים הגענו כבר אחרי ארוחת בוקר (9:30) אבל אז זה מש פינוק לילדה כי היא מקבלת ארוחת בוקר אישית שואלים אותה איזה ביצה היא רוצה (לא החביתה המשופת של כולם) בד"כ היא בוחרת ביצה עין והיא מתחילה לטול את הלחם בצהוב ואז תמיד! יש איזה ילד או ילדה שכ"כ מתגרים מהארוחה שלה ומצטרפים אליה (היא נותנת לטבול ביחד איתה בביצה) בקיצור צריך למצוא גן שמאפשר לאחר. אני יודעת שבשנה הבאה בגן העירוני בטח יעשו לנו על זה את המוות אז נראה מה יהיה. באיזשהוא שלב חייבים להרגיל אותם לעניין (בית ספר) אבל למה להקדים את המאוחר. ולגבי המעבר. קשה לי להגיד אם לאושר טוב בגן אז אולי באמת כדאי לחכות עם זה קצת. אבל אם מבחינתך זה בלתי נסבל אז יאללה GO FOR IT הוא יסתגל מהר למקום החדש.
 
תראה אין לי עוד ילדים בגיל הזה

אבל למשפחתון אנחנו אף פעם לא מגיעים בזמן . נראה לי ואני לא בטוחה שלריב עם המטפלים שלו בגן זה לא לענין גם כלפי אושר. ולכן אני חושבת שאפשר להעביר אותו אחרי החופש . כמובן אחרי שמתיעצים איתו .
 

a n a t i 3 2

New member
אענה לך בתור אשת חינוך...

להגיע בזמן זה דבר חשוב לא פחות מהכנת שיעורי בית ומהצלחה במבחן! כן, רכישת הרגלים נעשת מיומינו הראשון בעולם זה.. הרגל=ביטחון!!! הרגל=יציבות!!! לסדר יום בגן יש חשיבות.. וברגע שילדך מאחר הוא מפספס שלב ומפריע להתנהלות השוטפת של הגן. תאר לך גן שמתחיל את הפעילות שלו וכל ילד מגיע בשעה אחרת? זה ממש לא לעניין.. אני בטוחה שכמוך יש עוד הורים שהיו רוצים לקחת את הזמן שלהם ולא להיות לחוצים.. עצה לי אליך.. קום חצי שעה קודם.. ואז הכל יעשה ברוגע ואפילו תספיקו לשתות את כל השוקו. בהצלחה.. מענת שפעם היתה מורה
 
גם אני והבן שלי לא מגיעים אף פעם

בזמן.... אנחנו תמיד מגיעים לפני הזמן. מה לעשות ככה הורגלתי מילדותי, וככה אני ממשיך להתנהג גם בבגרותי. כבר מזמן רצה בדיחה בקרב מכריי על כך שעליי להחזיק במפתח מאסטר , כי לכל מקום שאני מגיע, אני זה ש"פותח" אותו. אבא גאה, זמן איכות עם הילדים לא חייבת להיות ע"ח הקניית הרגלים בכלל וחינוך לעמידה בזמנים בפרט. כל דבר בעיתו. לדעתי גם בהלחצת הילד לעמידה בלו"ז ישנו מעשה איכותי,חינוכי ותורם, שלך כאבא. החרציות והחיפושיות יהיו שם גם כשיסתיים יום הלימודים ובעקר כשיש זמן לכך. יום טוב !
 

פרח7

New member
זוהי הפינה

מה השאלה... מתלבטת, מצד אחד אני מבינה שאתה רוצה גן שמתאים לך (לקצב שלך) ולפנטזיה שלך איך צריך להראות הגן של אושר. מצד שני יש חשיבות גם ליציבות. לא בטוחה שריבוי המעברים (ובשנה האחרונה הילד עבר: ארצות , דירות, וגנים) הוא טוב לילד. מסכימה גם עם ענתי וגרין בירד שגם לסדר יום יש חשיבות במיוחד כשסדר היום לא בשליטתו. אם אתה מחליט על מעבר, חושבת כמו אשאא שיש לברר עם אושר אם גם הוא חפץ במעבר (ולמה הוא רוצה!!!) ולוודא שהוא יודע שהמעבר לא בא כתוצאה ממשהו שהוא עשה. אבל מה אני יודעת?! הדבר היחיד שאני בטוחה בו הוא ש... א ו ה ב ת א ו ת ך ל נ צ ח!!!!!!!1
 

s h l o m k e

New member
שמע......../images/Emo4.gif

המון זמן אני קורה את תגובותיך ודיעותיך בהגיעך מול מסגרת כלשהי שאתה שולח את אושר, ואני מוכרח לציין כי אתה מפגין טיפה בעייתיות בכל מה שנוגע מעמידה בכללי מסגרת (כרגע חינוכית), אתה מוצא את עצמך נלחם בכל חוק ובכל כלל שלא נראה לך שהוא מתאים לאושר או לך, ונראה לך כי הוא פוגע בחופש הביטוי שלכם כבני אדם או וואטאבר.... אבא גאה, נראה לי שהבעיה היא אחרת, והגן בהודעה הזו הוא רק סמפטום ולא הגורם הבעייתי האמיתי. התסכול שלך בא לידי ביטוי מידי זמן, ותמיד באותם נושאים. לא נראה לי שגם הבעיה היא באושר ובחוסר היכולת שלו להתבטא במסגרות, נראה לי שזה משהו אצלך שאתה צריך לבדוק ולעבוד עליו. למה אתה תמיד מתקוטט עם כל המסגרות של אושר
מאיפה נובע הצורך שלך להתמיד באינדיוידואליזם שלך (וכפועל יוצא של אושר) בכל הזדמנות, ובכל מחיר
מה המחיר שאתה משלם על עמידה על הגדר בכל פעם שרק אפשר
והכי חשוב, מה המחיר שאושר משלם על עמידתו של אביו על הגדר הכל הזדמנות
מה אושר ילמד מיזה
מה הוא סופג ממך בראותו אותך מתנגד לכל דבר שלטענך פוגע בחופש הביטוי שלך
אתה לא חושב שאתה עלול לגדל פה דון קישוט
היית רוצה בכך
 

אבא גאה

New member
שלומקה....

אני לא חושב שיש בי צורך עז להילחם, להיפך אני איש שלום. מה שכן, נלחם הרבה..... מאז שאני זוכר את עצמי אני מין אדם עקשן שכזה, שתמיד רודף אחרי (מה שבעיני) הצדק ואחרי מה שנכון..... אני מקווה שאושר ילמד מזה ש"סמכות" לא מקבלים באופן חד משמעי אלא בודקים "האם זה נכון לנו, או לא". אני מקווה מאוד שהילד ייתנגד לכל דבר שאי פעם יפגע בחופש הביטוי שלו. ההודעה שלך, שלומקה - למרות שלא התכוונת לכך, שיכנעה אותי שאני מעביר לילד שלי בדיוק את הערכים אותם אני רוצה להעביר לו. תודה
 

אבא גאה

New member
אתה עושה הרבה ../images/Emo4.gif

ככה. תיזהר, לא לימדו אותך בפולניה שזה יכול להיתפס לך ככה לתמיד.
 

s h l o m k e

New member
ואני בכלל טורקי .... ../images/Emo9.gif

אבל אני אשאל את בן זוגי שיחיה מה הוא חושב על זה....
 
אה המיקום של של התגובה שלי בלבל../images/Emo8.gif

שלומקה הוא מראה מעצבנת,כזו שאומרת בקול מה שאחרים אומרים במסביב. אבל ,משהו קטן,פער התרבויות הוא שקשה ,אבל ענק תראה לאן הם הגיעו ואיפה אנחנו ששמים פס על כל העולם הגענו. חשיבה בקורתית זה טוב ,חשיבה יצירתית עוד יותר מוצלח ....רק שתחכה קצת בינתיים אושר שיניו מתכהות ואתה אוכל בוסר. תנסה קצת להרפות חבל על העצבים ,ורמזת שמיילס ממש לא מבין אותך,נו הוא גדל ככה. ושתהיו כולכם מאושרים
תגיד קורה לך שאתה מתבלבל וקורא לו אושר גם בבית?
 

She Dolphin

New member
לא יודעת מה עם אבא גאה....

אבל אנחנו, שמכירים אותו ואת משפחתו בשמות ובמראה האמיתיים שלהם, כבר התחלנו להתבלבל ולקרוא להם בכינויים הוירטואליים שלהם....
מה לעשות
יחזרו אבא ומשפחתו אלינו לאלתר בהקדם!
נחזה בזיו פניהם ונתרגל מחדש לשמות האמיתיים שלהם
. או לפחות שיבואו לביקור...
 

אבא גאה

New member
אני קורא לו המון פעמים "אושר"

אבל אני בכלל לא מתבלבל, אני כל הזמן אומר "אתה האושר לי"..... אני שואל : "מי עושה את אבא מאושר" - והוא עונה "אני" "מי גורם לי לחייך"? "אני". מי פותח לי את הלב"? "אני" מי מרגיז את אבא לפעמים"? "הממממ, אבא מיילס" ככה אנחנו מתקשרים בבית..... לגבי הודעתו של שלומקה, לא הוא בכלל לא הרגיז אותי, המראה היתה במקום והבנתי שעל פי תפיסתי אני עושה את הדבר הנכון..... ומיילס דרך אגב יותר עצבני ממני על הביה"ס לו היו כל מיני הצעות הגבה שאני הטלתי עליהן וטו (כמו להגיד :"אנחנו משלמים ועל כן אנחנו נגיע מתי שמתחשק לנו"......אני אסרתי עליו לדבר עם גורמי חוץ...
) היום בבוקר למשל נורא רציתי להוכיח לעצמי שגם אני יכול, אז הערתי את אושר 20 דקות יותר מוקדם וזירזתי אותו כל הדרך....בסוף איחרנו רק בשלוש דקות (בדיוק ב9:00 הם נועלים את הדלת וצריך ללכת מסביב אז זה כבר לא משנה אם זה תשע ושלוש או תשע ועשרה)
 
ןמדליהן להתאמצות../images/Emo45.gif

נו ומה הייתה התגובה? לפחות מחיאות כפיים ותשואות? אני מניחה שהם בכלל לא חשבו שהקדמת,ומה שמעורר אצלי חיוך מרוח זה ,אותכם מסתננים מהדלת האחורית. ובימים אלו קשה להעלות חיוך אצלי...
 
למעלה