יש לי שאלה

[אמאברוזה]

תודה

עמוס מהבנק מציק לי,המחשב עומד על קרעי תרנגולת,האוטו סובל מתחלואות שפעת העיקר שנהייה בריאים ...אבל פרנסה אין

 

[s h l o m k e]

ואני אקח את זה כמחמאה.../images/Emo13.gif

מאז ומתמיד חרטתי על דגלי את הכנות ואמיתיות. אני משתדל לא לשמור דברים בבטן. והכל מגיע מאהבה ואכפתיות, חלילה לא מתוך רצון לעצבן או לפגוע....

 

[טל קר]

אושר ילמד לחשוב

במקום לקחת דברים כמובנים מאליהם. הוא ילמד שלא כל פעם שאיזו נורמה אומרת לקפוץ, חייבים להגיב ב'לאיזה גובה'. חבל שאין יותר הורים כמו אבאגאה. זה בדיוק סוג האבא שהייתי רוצה לילדי העתידיים.

 

[אבא גאה]

אחח איזה נחת ../images/Emo13.gif

 

[ערבהאיןקץ]

מהפח אל הפחת...

בגן האנתרופוסופי, באים בזמן ! בתור שנה רביעית (מצטבר) בחינוך האנתרופוסופי, אני יכולה להבטיח לך שגמישות מערכתית זה לא שם המשחק בחינוך וולדורף. אם כי, אנחנו אחרי חודשיים בגן הדמוקראטי נמלטנו על נפשנו, נכנסנו לגן האנתרופוסופי, ועכשיו אנחנו מגיעות כל בקר לגן עם חיוך על השפתיים, ושיר בלב. אבל זה כנראה בגלל שגם בעיניי להגיע בזמן זה דבר חשוב, ובגן הדמוקראטי למשל, מאד הפריע לי שכל ילד הגיע בשעה אחרת והלך בשעה אחרת... והיו הורים שנשארו עם הילדים בגן (לכל היום) גם אחרי חודש וחצי , ובסוף מרוב דמוקראטיה לא היה גן. אני חושבת שהסיבה היחידה שמצדיקה מעבר גן היא - אם לילד לא טוב. ועד כמה שהבנתי ממך עד כה, לאושר טוב בגן, יש לו חברים, והוא בעצם, דווקא יצטער לעבור. אני טועה? ועוד שאלה: האם לאנתרופוסופי / לגן הנוכחי יש המשך של בית ספר?

 

[אבא גאה]

לשניהם יש המשך ללביה"ס

ושאלה....(או שתיים) למה נמלטתם על נפשותיכם מהדמוקראטי? ו...למה את מעדיפה את האנטרופוסופי? מה טוב ומה רע בו? היינו ביום הכירות עם ביה"ס המקומי - נורא נהניתי לראות את כל משחקי הדימיון ועבודות האמנות אבל יש לי עדיין רגשות מעורבים בקשר לאנטי- שיש להם לגבי דמויות טלוויזיה כלשהם..... ספרי לי קצת. אושר יצטער לעבור, אין ספק בכך, אושר שהיה איתי ביום ההיכרות עם הגן האנטרופוסופי, נהנה מכל רגע שם. לי נראה שהוא יצטער לעבור בעיקר מהחשש ממקום חדש. יחד עם זאת אני חושב שהור יהנה יותר שם.

 

[ערבהאיןקץ]

זה כבר חשוב מאד...

למה ברחנו מהדמוקראטי? כי היה שם אנארכיה, לא גן... בדמיון שלי, דמוקראטיה לא היתה העדר חוקים, אלא דרך אחרת לקבוע אותם... בדמוקראטי בכפר אז"ר, הליכלוך, הבלאגן, אי השמירה על הרכוש (כן, אותי מזעזע לראות שחודש אחרי תחילת השנה כל הציוד החדש שנקנה לביה"ס כבר נראה כמו ערימת-פסולת...) , 4 תאי-שירותים ל-65 ילדים +20 מבוגרים..., אלימות, ככה.. הכל לא היה כמו שקיווינו... יחד עם הרבה רעש כל הזמן (3 מערכות-שמע במבנה אחד, וכולן פועלות רוב היום, כל אחת מנגנת משו אחר...) כל זה גרם שבתום חופשת הסוכות, קטינא הודיעה שהיא לשם לא חוזרת... וגם אנחנו הרגשנו כך. מנגד, באנתרופוסופי יש הרבה חוקים ו"ככה עושים", וגם יש לי הרבה ביקורת, אבל יש שלווה גדולה. קטינא (וגם הנסיכה, בגן של הגדולים), אוהבת ללכת לגן. השיטה באופן כללי נראית לנו מאד - הגישה החינוכית יצירתית, מגוונת, ומתאימה לרוח הבית שלנו. וגם - יש לנו גננת לסבית

.

 

[ערבהאיןקץ]

קצת על אנתרופוסופיה בחינוך:

כאן:

 

[ערבהאיןקץ]

והנה מאמר נהדר:

"למשחק יש חשיבות רבה בחינוך האנתרופוסופי. הוא נתפס גם כמטרה בפני עצמה, הסבת עונג טהור לילד, וגם כאמצעי דרכו ילמד הילד להתייחס לעבודה בבגרותו באותו האופן בו התייחס למשחק בילדותו – ברצינות, פוריות ויצירתיות. כיוון שכך, יש להתייחס ברצינות רבה גם לצעצועים ולמשחקים בסביבה החינוכית. צריך לבדוק באיזו מידה הם תורמים לפיתוח דמיונו של הילד?, איזה מסר מעביר הצעצוע על העולם והאדם? ובאיזו מידה הצעצוע מסייע לפיתוח יכולתו החברתית של הילד? צעצוע פשוט הבנוי מקווי מתאר כלליים מותיר מקום לדמיונו של הילד (לדוגמא, בובה שבה פרטי הפנים נעדרים או משורטטים בכלליות בלבד). בכל פעם שייקח את הצעצוע לידיו יהיה עליו לבנות מחדש את הפרטים החסרים. פעולת ההשלמה מתייחסת לפרטים האנושיים שהילד מכיר בבני האדם סביבו ותורמת ליכולתו של הילד לקשור קשרים לוגיים בעתיד. בגן האנתרופוסופי לא נמצא צעצועי פלסטיק ומשחקי קופסא, זאת כיוון שהגישה מעדיפה עיסוק בחומרים טבעיים כמו עץ, נחושת וכותנה. הילד קולט את איכותם של החומרים הטבעיים והחומר הטבעי מאפשר תחושה של שוני, לעומת הרגשת האחידות בצעצועי הפלסטיק שאינם מאפשרים מצע נרחב לחוש המישוש. הצעצועים קשורים ברובם לחיי הבית והעבודה ומזמנים סיטואציות הקשורות ליחסים חברתיים ואנושיים. חלק גדול מהצעצועים בגן הם רב יעודיים, כך שניתן להשתמש בהם למטרות שונות לפי דמיונו של הילד ובכך לאפשר לו את החופש להעניק פרושים שונים למשחק, מבלי לכבול את הילד למטה אחת ויחידה."

 

[אבא גאה]

תודה

אני אקרא

 

[אמא של אייל ואלון]

אפשר הסבר קצר לעצלנים מה זה בערך

 

[אמא של אייל ואלון]

ועוד שאלה

ראיתי שמשתמשים באומנות ואני מאמינה ב"חנוך לילד על פי דרכו" שזה אומר שאם יש ילד שמאוד מתעניין בטכנולוגיה האם גם הוא יכול לבוא לידי ביטוי בשיטה הזאת. או רק ילדים שהיצירתיות שלהם מתבטת באומנות דרמה שירה או ציור. לא לומדים חשבון בסדר אבל איך מפתחים ילדים שחושבים בצורה מתמטית על דברים

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo4.gif לא יודעת

מה שבטוח, בגן אין מחשב ולא טלויזיה... ממה שאני יודעת, ההנחה היא שילד שיודע לבנות בעצמו בגיל 4 מריצה מכפיסי-עץ, יידע בגיל יותר מאוחר להשתלט על מחשב... ועל טכנולוגיות אחרות, שיצוצו בהמשך... יש גם אתר אינטרנט.. והמבוגרים משתמשים בהרבה טכנולוגיות... אבל קודם לומדים "חומרים בסיסיים"...

 

[ציבונה]

תתחדשו על הגן החדש

איך לקטינא? איך לנסיכה? ואיך הגיבו בדמוקרטי על המעבר? אתם היחידים שעזבתם שם?

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo13.gif תודה

הנסיכה מאד גאה שיש לה אחות ב"גן של הקטנים". יש כמה ילדים שיש להם אחים או אחיות ב"קטנים" - וזה בהחלט נחשב כבוד. קטינא עברה את שלב האופוריה של השבועיים הראשונים, ועכשיו יש לה בהחלט תקופת הסתגלות. בדמוקראטי בהתחלה ניסו להשפיע עלינו להשאר, וכשהבינו שזה סופי - עברו להתעלמות מלאה... כמה עזבו? קשה לי לדעת, אבל השנה נפתחה עם 30 ילדי-גן, וכשקטינא עזבה נותרו 18... אני לא יודעת אם היו עזיבות נוספות מאז.

 

[אבא גאה]

איזה עצוב לי לשמוע

שככה התגלגל לו הדמוקרטי בכפר אז"ר לא, זה בהחלט לא מה שדמוקטיה היא או מה שבתי הספר הדמוקראטיים הם את זוכרת, יחד היינו בביה"ס בחדרה, נכון? זה לא ככה. באנרכיה אין חוקים - בדמוקרטיה יש חוקים שהרוב קבע ואם איני טועה יש חוקים של לשמור על הציוד ואיסור אלימות וכו'... לצערי מה שקורה זה שרוב הילדים הולכים לגנים וביה"ס הציבוריים , ובין כל אלו שמגיעים לאנטרנטיבי יש אחוז מסויים שמחפש סוג אחר של חינוך ואחוז מסויים שנזרק מהמערכת הרגילה והוא שם רק כי אין לו ללאן ללכת וזה כמובן יוצר סביבה פחות נעימה. בקשר לאנטרופוסי - ממה שראיתי ומהראיון שראיינתי את הגננת נראה לי שאני מסוגל לקבל עלי את החוקים בשביל הסבבה שנראה לי שהילדים שם נהנים אבל כנראה שאחרי הראיון שלי היא הגננת פחות רוצה לקבל אותי כי היא לא התקשרה אלי חזרה.....(היא בטח חושבת שיש לי ילד מאוד מאוד מופרע...כי שאלתי אותה הרבה שאלות קשות בכדי לדעת כיצד היא מגיבה)

 

[ערבהאיןקץ]

זה באמת מאד מצער

הביקור בחדרה השאיר אותי עם כזה "תאבון" לדדמוקראטי, שלא הייתי קפדנית... ונרשמנו ללא בירור... זוכר את הביקור שלנו בדמוקראטי? המנהלת שאנחנו פגשנו, כבר לא מנהלת שם... היא עזבה , נראה לי שמאותן הסיבות שאנחנו עזבנו. ולגבי האנתרופוסופי... אולי "תחזר" קצת אחרי הגננת? (רק אם אתה באמת בטוח שזה "זה".)

 

[.m]

ובכן...

אני יכולה להבין את הרצון לתת לילד מרחב לצמוח בו, ואני מאוד בעד. מה גם שגדלתי בתוך גבולות כ"כ רחבים, שרק לעיתים רחוקות הייתי נתקלת בהם... מצד שני, אני גם שייכת לסוג האנשים שמגיעים לכל מקום בדיוק בזמן (אם לא קצת קודם), ומאוד לא שמחים כשמאחרים להם. כך שאין לי תשובה חד משמעית בשבילך... אולי, באמת, להסביר לאושר שבשעה מסויימת צריך להיות בגן, ולקום קצת יותר מוקדם, כדי שתספיקו הכל באיזי, ועדיין תגיעו בזמן. אולי ללכת בצעדים יותר קטנים - להקפיד יותר להגיע בזמן, אבל מדי פעם, בכל זאת להרשות לעצמכם לאחר... ולגבי הגן - אם טוב לאושר, אז למה להעביר אותו באמצע השנה? תתאפק קצת

mai

 

[אבא גאה]

אתם יודעים מה מצחיק?

שגם אני מסוג הא/נשים שמגיעים לכל מקום בזמן (אהם, לכל מקום מלבד הגנים....) ומהסוג הזה ששונא שמאחרים לו. אבל יש הבדל בין ההגעה היומיומית לגן לבין להגיע להחליף חבר במשמרת שלו, או להגיע לשיעור (סטאנדרטי) שבו הכניסה שלך לכיתה תפריע לכולם. אני לא מבין מדוע בשעות של משחק חופשי איכפת לגננת אם הילד מגיע 10 דקות מאוחר יותר.

אבל אני עדיין חושב........

 

[.m]

אם ככה...

אז אין שום בעיה! אם מדובר בזמן משחק חופשי (להבדיל משיעור או ריכוז שבו כל הילדים יושבים ביחד, וכניסה מאוחרת עלולה להסיט את תשומת ליבם), אם מדובר בשעות הגעה שונות ממילא (להבדיל משעה אחידה בה כולם מגיעים) - אז זו באמת סתם התקטננות מצד הגגנת. בערך כמו הענין עם הפלסטר... ואני אפילו הייתי מציינת באזני הגננת, סתם, בדרך אגב, שאין בפי תלונות על שמחייבים אותי מחיר מלא, למרות שהילד נמצא פחות זמן בגן

אבא'לה, אתה אחלה אבא! אתה אבא גאה

mai