מרווה- להלן הסבר: ../images/Emo145.gif
יש כמוהו מרווה מרושתת ומרווה רפואית קודם אזהרות
המרווה הרפואית מכילה כימיקל רעיל בשפ תוג'ון אשר במינון גבוהה עלול לגרום לעוויתות. עם זאת בישול או חליטת הצמח מפחיתה את הרעילות.
אין להשתמש במרווה בהריום או אפילפסיה
ויש להשתמש בתערובת מדוללת לילדים מתחת לגיל 12 או מעל 65. והטעם של תהמרווה- לא משו
מהפינה של דויד לוי העירקי לכאבי גרון: יש להרתיח צרור גדול של עלי מרווה. לאחר שמתקרר כל העסק הזה,לסנן לתוך בקבוק ויש לכם תמיסה מוכנה. עם תמיסה זו לגרגר כמה פעמים פעמים ביום וזה עושה פלאים נ.ב .טוב גם לשטיפה של הראש במיקרה של כינים. המרווה מתאימה לטיפול בזיהומי חיידקים ועקיצות חרקים, לטיפול בקשיי עיכול, גזים, וספציפית לבחילות. שמן המרווה מעניק אופרייה ושחרור ריגשי, מפיג מתח וחרדות ומרומם את הרוח. הוא משחרר עויותות, משכך כאבים, מנחטא את מערכת הבנשימה והגרון, טוב לשיעול ולתסמונת טרום ווסת. מרווה בעברית : לוט בערפל באנגלית: Sage שם לטיני: Salvia officinalis L. משפחת השפתניים Labiatae family)) רפואה עממית המרווה היא אחד הצמחים בעלי ההיסטוריה הארוכה ביותר של שימוש כצמח רפואי. השתמשו במרווה כדי לטפל בהזעת יתר וכדי להפסיק ייצור חלב אם. בהתבסס על ההשפעות המייבשות הללו משתמשים במרווה גם כדי לטפל בהזעת לילה הקשורה גיל המעבר. כמו כן השתמשו במרווה יחד עם רוזמרין ותימין לשימור מזון. ומה אומר המחקר המדעי? שמן המרווה מכיל מרכיבים פעילים כמו: ocimene, cineole, camphor, limonene, terpinene. כמה מן המרכיבים הללו הם נוגדי חמצון. מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו כי למרווה פעילות נוגדת חמצון גבוהה ביותר. בנוסף, יתכן שהפיטוכימיקלים במרווה - מונוטרפנואידים (camphor) פועלים כנוגדי סרטן. כמו כן יש להם סגולות אנטיספטיות והם קוטלים מגוון של חיידקים. ה-tannins הנמצאים במרווה פועלים כחומרים מכווצים (עוצרי דימום) והם גם מגרים זרימת דם מקומית. מומלץ לצרוך כמויות מתונות של מרווה, במיוחד במצבים של הריון והנקה. איך משתמשים? מומלץ לחלוט העלים במים חמים מכוסים למשך 15 דק'. ניתן לגרגר תה זה במצב של דלקות בגרון ואז לבלוע או לשתות את התה למטרות אחרות. ו
מאמר מהפורום וגם
קישור של אביבה