ליגת הפורום - הגמר

[מורנא007]

רשימה מס' 2

אני מצביע לה בגלל ידיד ווירטואלי, וגם בגלל המוסיקה

מענה לשאלון בהמשך...

 

[מורנא007]

המשך

אילו אלבומים מדברים אליכם? ברשימה 1: הדארק סייד, סמל פפר, הארבסט, בחצר המלך, הדלתות, פרג'ייל, החלילן, דילן - דיסייר, Love, ריבולבר ואמריקן ביוטי. ברשימה 2: קצפת, דילן, USA, פלויד, ג'פרסון, Love, The electric pruens. איזו רשימה ניראת יותר בעלת קו אחיד? רשימה 2 מיחסת לרוק אנד רול בסיסי וניכר שעורכ/ת הרשימה בקיא/ה ברזי הג'אנר הנ"ל. אבל עליה וקוץ בה, את רוב האלבומים ברשימה 1 שמעתי וחלק מהם נרכש (בוונילים...) את רוב האומנים ברשימה 2 אני מכיר, אבל לא את רוב האלבומים. האם תרצו לשמוע אלבומים בעיקבות הרשימה? כן, אני רוצה להתרשם ולשמוע דברים שאני לא מכיר. אבל, אני לא מוריד ומאחר ואני יודע שרוב הסיכויים שהאלבומים הללו לא יפילו או יפתיעו אותי, לא ארכוש. יש לי ברשימת הקניות הרבה אלבומים המיועדים לרכישה. הם לא מהג'אנר הזה (של רוק אנד רול בסיסי), אלא מתחום קרוב (רחוק) של הרוק...

 

[hodaya17]

רשימה 2

מממ אני לא מכירה כמעט את כולה....אבל היה ממש תענוג לקרוא את הנימוקים......ואני מקווה שיהיה עוד יותר תענוג גם לשמוע ולהיחשף מקרוב לאלבומים. רשימה 1 אכן7 טובה מאוד...הצבעתי בעדה בעבר ומקום בגמר זה מכובד בהחלט!

 

[itaikuskus]

הודייה

"ואני מקווה שיהיה עוד יותר תענוג גם לשמוע ולהיחשף מקרוב לאלבומים" את יכולה להיות בטוחה בזה. אני חושב שאין עונג יותר גדול מאשר לגרום למישהו להחשף לסוג מסוים ולהקות מסוימות ואלבומים מסוימים. אם מישהו ילך לחנות תקליטים ויקנה דד קנדיז בגלל הרשימה שלי, זה היה שווה הכל, ואני חושב שזה ככה מצד כל מחברי הרשימות.

 

[hodaya17]

../images/Emo13.gifאני שמחה שאתה שמח

 

[ציףציף1000]

ואני שמחה ששניכם שמחים ../images/Emo140.gif

 

[ציףציף1000]

../images/Emo106.gif ליגת הפורום - הגמר ../images/Emo106.gif

 

[NIR Y]

רשימה 1

ברשימה אחת הקרתי את רוב האלבומים וחוץ מאחד לכולם מגיע להיות ברשימה , לפי דעתי. את רשימה 2 אני לא ממש מכיר, אבל היא מעצבנת אותי, ואפילו שזה לא ממש פייר, אני בכל זאת מצביע לרשימה אחת, גם בגלל שאת האלבומים שאני כן מכיר ברשימה 2 אני לא חושב שלכולם מגיע להיות ברשימה. חוץ מי זה אני מתגעגע וקורא די הרבה בפרורום, אין מקלדת בעברית אז אני לא כתוב בדרך כלל.

 

[ציףציף1000]

מה קורה אתך באמת, ניר?

לא שמענו ממך מזמן. מה העניינים?

 

[NIR Y]

מצוין, תודה

אני בלאוס עכשיו ואני מאד נהנה. איך זה עבר לדף השני ?? יש מנצח כבר ??

 

[Chapter 24]

רשימה 2

רציתי להשוות בין הרשימות, לכתוב מה טוב כאן ומה רע שם וכו', אבל בגדול, אין מה להשוות, רשימה 2 מענינת, מגובשת מאוד, רוק אנד רולית בבסיסה ומלאה באלבומים מעלים, רשימה 1, לא. נדמה לי שאין אדם שמכיר את כל 50 האלבומים שמוצגים כאן (או לפחות 80-90% מהם) שיכול לבחור אחרת.

 

[crazy diamond 84]

רשימה 1

שלמרות הטיעון המוצדק של איתי והמ``מ יש בה אלבומים מצויינים לעומת האלמונים (לא הכל) שב2

 

[ציףציף1000]

טוב, נחזור לשיטתי המקורית (א)

וניתן ציון לכל אלבום ברשימות.

רשימה 1 DSOTM +++ Led Zeppelin ++ רוק טוב אבל קצת מוערך יתר על המידה. VU & Nico +++ אלבום חשוב מאוד בתולדות הרוק. חלק מהשירים פנינים אמיתיות. לו ריד, לפני שהסתבך עם עצמו יותר מדי. Sgt. Pepper's ++ אלבום חביב, אך רק מעטים משיריו החזיקו מעמד לאורך זמן. Harvest +++ ענק. אלבום מלנכולי של יוצר אינטליגנטי וחסר פשרות. In the Court + יש לי פינה סנטימנטלית בלב לאלבום הזה. הוא אינו אחיד, והטקסטים של פיט סינפילד מביכים, במבט לאחור. אבל הנוסטלגיה... The Doors + מאיר אריאל 0 לא כוס התה שלי. YES - Piper +++ בארט בשיאו, לפני המחלה. אני שומעת הרבה פסיכדליה בזמן האחרון, הן בריטית והן אמריקאית, ואין לי ספק שפייפר הוא כמה דרגות מעל כולם. היה לבארט משהו, שלאחרים פשוט לא היה. LA Woman -- ג'ניס ג'ופלין -- אני בין אלו שרואים בה זמרת בינונית שלא עברה את שלב ההערצה לזמרות בלוז שחורות ונסיון לחקות אותן. דרק והדומינוס ++ חלק מהשירים מעייפים לאחר שנים של שמיעה, אם כי זה אלבום טוב, בבסיסו. ניק דרייק, Pink Moon +++ אלבום הדיכאון האולטימטיבי. אלא שמוסיקה לא יכולה לדכא - רק לרומם את הרוח. חבל שדרייק לא שאב תעצומות מהמוסיקה שלו-עצמו. שבלול + הלחנים טובים. העיבודים מעולים. השאר.... Desire + יש לדילן אלבומים טובים בהרבה. לא התחברתי אליו. זפלין, How the West Was Won +++ יופי של תעוד של ההופעות של הזפלינים. אולי הם מוערכים יתר על המידה, אבל הופעות חזקות כאלו חסרות כיום, והחקיינים - המטאליסטים לדורותיהם - לא מסוגלים לשחזר את הניואנסים המעודנים שהיו לזפלינים, מדי פעם. הבילויים: טרם הספיקותי. Forever Changes + אני יכולה להבין מדוע המבקרים מתלהבים מהאלבום הזה. העיבודים בו עשירים ומתוחכמים יחסית לפסיכדליה של החוף המערבי מאותם ימים. אבל יש בו משהו שדוחה אותי. אני לא יודעת בדיוק מה. Revolver +++ אלבום לא מגובש מבחינת הקו המוסיקלי, אבל השירים - אחד אחד. הגרייטפול דד + שמעתי את האלבום מזמן. לא כוס התה שלי בדיוק, אבל בלתי מזיק, במינונים קטנים. ביץ' בויז, פט סאונדס + גם האלבום הזה, שנחשב לאלבום מופת ע"י מבקרים רבים, לא ממש עושה עלי רושם גדול. דווקא את השיר הכי מושמץ בו, Sloop John B אני מאוד אוהבת. Beggars Banquet +++ האלבום שהתחיל את שרשרת אלבומי-המופת של הסטונס, בשנת 1968. לטעמי, אף להקה לא הגיעה להשגים של הסטונס באותם שנים (1968-1973), ו-Beggars הוא חלק מההוכחה. לקלוט את האלבום הזה זה לקלוט מה זה רוקנרול. Astral Weeks +++ האלבום הכי אהוב עלי. הוא אכן אינו קל לעיכול, במיוחד לצעירים שביניכם. אולי צריך בגרות נפשית מסויימת כדי להבין אותו? אולי. בכל מקרה, זהו מסע יחודי ומדהים אל תוך הנפש - שלו ושלנו. הכבש ה-16 + אלבום חביב. אין ספק שיש לו מקום של כבוד במיינסטרים הישראלי. רשימה 2 מעליות הקומה ה-13 ++ אני לא יודעת עד כמה המעליות היו באמת פורצי דרך, שכן בדיוק באותה נקודת זמן עשו עוד אלפי להקות גראז'ים ברחבי ארה"ב מהלכים דומים לאלו שלהם. אבל ללא ספק מדובר באחת התקופות ואחת התופעות המעניינות ביותר ברוק, והמעליות עשו את זה כמו שצריך. את האלבום לא שמעתי במלואו, אבל יש לי את האנתולוגיה של רוקי אריקסון המסכן, סולנם, ואכן מדובר בבחור עם כשרון, שאיתרא מזלו לחיות באחד המקומות היותר מפגרים בארה"ב - טקסס. D'israeli Gears +++ אדיר. גדול. ענק. עוצמתי. אלו עוד סופרלטיבים מעולם הנוער אפשר לנכס? זה פשוט אלבום מפיל. ואולי קלפטון בשיאו. כמו Beggars Banquet, זהו אלבום שמדגים, אפילו לאותם חוצנים ערופי-אוזניים וחסרי-חוש שמיעה, מה זה רוקנרול. קלפטון: מזמן לא שמעתי את האלבום וכרגע אני נזכרת רק בשניים-שלושה שירים. דילן, Highway 61 +++ אחד האלבומים החשובים והמשפיעים ביותר שיצאו בשנות השישים. הוא גם טוב, אגב. דילן עבר, בשלב הזה, משירים פוליטיים עם מסר חברתי, לתאור האנשים שראה סביבו, ונסיון לתהות על קנקנם. מילות השירים היו שירה ממש, לעיתים קריפטית, עמוסה בדימויים, תמיד מעניינת ומאתגרת. מי מכם שמחפשים לפתוח את הראש, ובגדול, זה המקום. יהונתן גפן יכול להמשיך לקנא. רורי גלגר 0 אני מכירה אותו רק באופן שטחי, ואת האלבום הזה לא שמעתי. Are You Experienced ++ קינקס, Village Green Preservation Society +++ האלבום שמתנגן אצלי הכי הרבה במערכת בשנה האחרונה לפחות. ככל שמאזינים לו יותר, מגלים בו רבדים נוספים, עמוקים יותר (זה תמיד ככה בשירים של ריי דייויס). אחד הגדולים, ללא ספק. USA: טרם שמעתי. My Generation +++ אני מוסיפה את האלבום הזה ל-D'israeli Gears ול-Beggars Banquet, כאחד האלבומים שהניחו את היסוד למה שאנו קוראים "רוק", הן מבחינה מוסיקלית והן - יותר חשוב מזה - מבחינה רעיונית, פילוסופית. טים באקלי ++ או +++. באקלי היה יוצר יחודי, שלא השתלב מעולם בסצינה כלשהי. הוא התחיל כחלק מזרם הפולק, אבל עזב אותו לאחר אלבום או שניים. לקראת סוף חייו, בשנות השבעים, הגיע למחוזות רחוקים בהרבה - ג'ז ואוונגרד לסוגיו. אלבומיו שונים מאוד זה מזה. כמו הפלויד, הוא תמיד חיפש את הדרך הטובה ביותר לבטא את עצמו, דרך חדשה. אולי בשל כך, נשאר בשוליים ורק לאחר מותו בגיל צעיר, באמצע שנות השבעים, זכה להערכה המגיעה לו. וכמובן, כיום יש לו מקום בפנתאון המיתולוגיה של הרוק, יחד עם בנו ג'ף, שנראה כמוהו וגם ירש את קולו המדהים ואת כשרונו המוסיקלי - וגם מת, כמוהו, בגיל צעיר. ניל יאנג, ניל יאנג ++ כמו באקלי, גם יאנג הוא יוצר יחודי, שלא התפשר על אמנותו. לעומת באקלי, ליאנג אין יצר הרס עצמי (או שלפחות הוא מופנה לאפיקים יותר בריאים) ולכן הוא עוד חי ויוצר. יאנג הוא אמן חשוב, ואלבום זה הוא מקום טוב להתחיל להכיר אותו (וגם harvest).

 

[ציףציף1000]

חלק ב'

שיט. הכל נמחק!! טוב, אכתוב מחדש... דייויד קרוסבי: את האלבום הספציפי הזה לא שמעתי. קרוסבי היה אכן אחד מכותבי השירים המוכשרים שפעלו בקליפורניה בשנות השישים. אבל, הוא היה גם טיפוס פסיכי ובעייתי. זה הביא לסילוקו מה-Byrds, אף שהיה כותב השירים הטוב בלהקה, ולאחר מכן, על אף הצלחתו המסחרית בקרוסבי, סטילס נאש ויאנג, להתדרדרות לסמים ולסכסוכים עם אחרים ועם רשויות החוק - בעצם עד היום הזה. חבל, כי מגיע לו כבוד ככותב שירים, ותאור האלבום נשמע מעניין בהחלט. פייפר +++ כמו ברשימה 1

ג'פרסון איירפליין + אחד משיאי הפסיכדליה של החוף המערבי, לפחות מבחינה מסחרית ומבחינת החשיפה לציבור הרחב. האיירפליין לא היו ממש להקה טובה - אולי כי היו מסטולים רוב הזמן - אבל היו להם יחסי ציבור מעולים וסולנית עם פה גדול (בסוף שנות השישים, גרייס סליק ההרה ובן זוגה הודיעו לעתונות לשילדם שעומד להוולד הם ייקראו God. הם השתפנו אחר כך, אבל זה תפס כותרות). השירים אכן חביבים, אבל מרחק הזמן, אולי, והציניות של דורנו, מונע הזדהות מלאה עם הנאיביות והנעורים של האיירפליין. LOVE + כמו ברשימה 1

האלקטריק פרונז ++ גראז'-פסייח חביב. בהחלט מומלץ. The Misunderstood לא שמעתי אותם מעולם, גם אם שמם מוכר לי במעורפל. הסקירה בהחלט נשמעת מעניינת, ואחפש את אלבומם. Satanic Majesties + בשנים האחרונות יש רוויזיה ביחס לאלבום הזה, ויש המוצאים בו איכויות, לאחר שהיה מושמץ במשך עשורים. לצערי, אני איני אחת מהם. הסטונז לא ממש התאימו לפסיכדליה, וההפך. אם מגרדים את הציפוי הפסיכדלי, מוצאים מעט מאוד שירים עם בשר (citadel, 2000 light years from home) והרבה הרבה שטויות. מה שכן, הסטונז הקליטו באותה תקופה הרבה שירים, שחלקם הופיעו בסינגלים (צד א' וצד ב') וחלקם נשארו כ-outtakes, והם פנינים אמיתיות. ראו, למשל Ruby Tuesday ו-Child of the Moon הגדולים. כמובן, אני לא ממליצה או מעודדת לחפש את הבוטלגים שכוללים את ה-outtakes, שחלקם, כאמור, שירים נהדרים. ג'ק ברוס: לא שמעתי את האלבום, אבל ברוס הוא ללא ספק אמן מוכשר, והסקירה נשמעת מעניינת. נחפש. קאנטרי ג'ו והפיש 0 האם היפי יהודי יכול לעשות פסיכדליה טובה? חבר המושבעים טרם החליט. את האלבום האמור לא שמעתי במלואו. ממה שאני מכירה מהשירים שלהם ומדמותו ההיפית של "ג'ו", לא ממש השתכנעתי שזה כוס התה שלי. באפלו ספרינגפילד ++ לא שמעתי את האלבום מזמן, וזה הזכיר לי שהגיע הזמן לשמוע אותם שוב. הבאפלו קצת נזנחו ע"י ההיסטוריה, וחבל. להקה טובה. Moondance +++ אכן אלבום יותר "מקצועי" מאשר Asteral Weeks, אבל לא פחות מרגש. תנו צ'אנס לוואן... קחו את הסיכון שברגע שתשמעו אותו, הוא יתנחל בלבכם, וכבר לא ייצא משם. גם לא עם בולדוזרים. אחרית הימים 0 אמממ.... לא השתכנעתי שזה אכן "רוקנרול ישראלי אמיתי", במיוחד מאחר ואני זוכרת את "יש לי יום הולדת" והקליפ הדבילי שעשו לו (ושבו צפיתי בזמן אמת, בטלוויזיה של רוממה). וואלה, לא. Ten Years After: לא שמעתי אותם כבר שנים רבות - בעצם מאז שנות השבעים - והסקירה הזכירה לי שכדאי לחזור ולהאזין להם בשנית. הלהקה היתה חלק מגל ה-Blues boom הבריטי של סוף שנות השישים, אך די נשארה בליגה ב'. מכיוון שאני זוכרת רק במעורפל מה הולך שם, אמנע מלהביע דעה על המוסיקה. Bryter Layter +++ מושלם, כמו כל אלבומיו של דרייק. Northern Sky הוא שיר אדיר... טוב, תקשיבו לו ותווכחו בעצמכם במה מדובר. זה מסוג השירים ששומעים בלילה, במדבר, כשצופים בכוכבים נופלים. אחחחח.....