../images/Emo118.gifפעם יצאתם לסרט+ארוחה בשישה שקלים../images/Emo35.gif
שלום אמיגוס
אתמול אני ומיכל יצאנו בערב לסרט "הנסיך הפרסי" והיה ממש ממש מגניב
גם הלכנו לסרט מגניבה, גם אכלנו כל אחד ארוחה במקדונלדס, וגם היה לנו קולה לכל הסרט.. וכל זה
בשישה שקלים בלבד
איך זה יתכן אתם שואלים
.. אז ככה, בגלל שזכיתי באיזו תחרות של תפוז אנשים (
בפורום קונסולות), אז הסרט היה חינם. עכשיו, כמו שאתם יודעים פעם עבדתי במקדונלדס - ובדיוק נשארו לי עוד שני קופונים של ארוחות חינם לנצל. בינתיים הכל טוב וחינם.. אבל איך יצא שלא שילמתי 20 שקל על כל כוס קולה בקולנוע
.. אני אסביר לכם! שילמנו שלושה שקלים לכל אחד (טוב נו, אני שילמתי
) כדי להגדיל את הקולה בארוחות מקדונלדס שלנו לענק.. ככה שהיה לנו מספיק לכללל הסרט, ואפילו נשארה כמעט כוס שלמה בסוף
קיצר, כיף לצאת על חשבון אחרים
ובקשר לסרט.. ממש ממש נהניתי
סרט חביב ומהנה, ויש בו כל מה שסרט טוב צריך - רומנטיקה, קומדיה, אקשן וכמובן פנטזיה
. הפעלולים של הדמות הראשית והיכולות האתלטיות שלו היו באמת מוגזמות, אבל ככה זה אמור להיות - במאי הסרט הצליחו להשיג שהדמות הראשית בסרט תזוז בדיוק כמו הדמות מהמשחק המוכר "הנסיך הפרסי", וזה חתיכת הישג
.. מאוד נהניתי
ואגב עוד משהו שרציתי לספר... לא יודע מי מכם יודע ומי לא, אבל האבא הביולוגי שלי עזב לרוסיה כשהייתי בן 6.. כשהייתי בן 9 אמא שלי התחתנה עם אדם בשם
איתמר, שהוא עכשיו האבא החורג שלי, האבא האמיתי שגידל אותי וחינך אותי. חלקכם גם יודעים ששיניתי את שם המשפחה שלי לשם המשפחה של איתמר, כפי שראוי. בכל אופן - למה אני מספר לכם את זה
בסוף השבוע האחרון, כשהייתי באילת (וצללתי עם בלון חמצן
), מתברר שהאבא הביולוגי שלי (רוני) צלצל כמה פעמים, אחרי חודשים שהוא לא התקשר בכלל. (אה כן, הוא השאיר את אמא שלי לפרנס לבד שני ילדים לפני המון שנים, והחליט שלהתקשר פעם בשנה אליי זה מספיק כדי לקרוא לי הילד שלו). בכל אופן, תמיד הייתי נחמד אליו כשהוא התקשר, ופשוט למדתי להתנתק רגשית ורק להיות מנומס.. אתמול חייגתי אליו חזרה אחרי שהוא לא הצליח להשיג אותי כמה ימים, ושאלתי אותו מה הוא רצה.. הוא ענה לי בתדהמה "מה זאת אומרת מה אני רוצה? רציתי לדבר איתך, לראות מה חדש".. בקיצור, מה שקרה זה עשרים דקות שבהן הסברתי לו בפירוט רב ומקיף מדוע הוא לא האבא שלי, מדוע זו הייתה
ההחלטה שלו לשים את החיים שלו לפני החיים שלי ושל אחותי ואמרתי לו שאני אשנא את עצמי אם יעברו אפילו יומיים בחיים של הילדים שלי (לפני שהם יעזבו את הבית, זאת אומרת
) בלי לראות אותם! אמרתי לו שילדים זה לא חתול, זה לא כלב. זו מחוייבות לכל החיים, שהוא לקח על עצמו ואז החליט שהוא יותר חשוב מזה. הכנסתי גם כמה משפטי מפתח כמו "האם אתה מודע שהרסת לי את הילדות" ו"אם באמת היינו איכשהו חשובים לך הייתי עובד יום יום בעבודה מסריחה עשר שעות רק כדי שתוכל לבוא לראות אותנו". בכל אופן.. אחרי כמה תירוצים עלובים שכמובן קיבלו מענה מיידי ממני (בכל זאת, הם באמת היו עלובים), הוא אמר "טוב להתראות דני" וניתק. קיצר.. זה לטובה, האדם הזה לא הביא שום דבר טוב לחיים שלי, ותודה לאל שכל מה שקרה קרה.. כי עכשיו יש לי את האבא הכי מדהים בעולם -
|איתמר, וגם אם אני כועס עליו לפעמים הוא באמת, בכנות, אוהב אותי. אממ.. כן, הרגשתי צורך לחלוק