וואו... ../images/Emo99.gif../images/Emo7.gif
אוקי... תפוז ה$%&O)# עשה לי back כשהייתי כמעט בסוף החפירה. אמא שלו. מתחילים מהתחלה.... אני פשוט הולכת עם הדיסקוגרפיה ובוחרת את השירים שנראים לי הכי כואבים. אתם מוזמנים להתווכח, אני לא אומרת דברים בתור עובדות מוצקות... beauty and the beast- "For who could ever learn to love a beast?"- מי יוכל אי פעם ללמוד לאהוב חיה? שונים לא הולכים זה עם זה. לא כמו בעולם אידילי. the riddler- כן... זה שיר חמוד להפליא ויחסית ידידותי לשומע, אבל... "Still, sweet ignorance is the key To a poet's paradise" - התעלמות היא המפתח לגן עדן. התעלמות מהעולם האמיתי ששם בחוץ, זאת הדרך לאושר. עצוב. nightquest- שוב, שיר שנשמע די שמח. "Born to the false world, the wanderer"- העולם השקרי (בתרגום חופשי) הוא נולד לעולם של שקרים, שאין אמת. "Joins the troop with a glitter in his eye " Shall I find fame or shall I die" " - למצוא תהילה או למות. אנשים מאמינים בזה, וחבל. "To challenge the gods of emptiness"- אלים של ריקנות. two for tragedy- שיר יפהפה ועצוב. כל מילה שלו היא כאב. בעיניי, כל האלבום של ווישמאסטר הוא על פנטזיה. אם מהסוג של שיר הנושא, ואם מהסוג של she is my sin. אבל two for tragedy, dead boy's poem וthe kinslayer הם השירים שהם- בניגוד מוחלט לכל שאר האלבום- על המציאות. away- בלדה יפה שקטה ועצובה. המילים מתחילות יחסית אופטימיות ("The days were brighter"...) אבל מהר מאוד, בבית השני, אנחנו רואים שזה ממש לא המצב. ("The days departed"). הכל נובל, הכל אפור, הכל נגמר לאיטו. אפילו המשאלות- אולי הדבר היחיד שהיה בו עוד תקווה- גם המשאלות חלולות, ללא תוכן. ("wishes so hollow") bless the child- "Remember, my child: Without innocence the cross is only iron, hope is only an illusion & Ocean Soul's nothing but a name..."- בלי תמימות אין אמונה, אין תקווה. והתמימות הזאת היא מה שהולך לאיבוד עם הזמן. end of all hope- "deathwish without a prayer"- אין אפילו תפילה ל"הגאל". משאלת מוות. dead to the world- "It's not the monsters under your bed It is the Man next door"- זה לא המפלצות מתחת למיטה- הפחדים שהיו לנו כשהיינו קטנים, ותמימים. דברים שנראו לנו נוראיים, אבל הם היו רק דמיוניים והבנו את זה כשגדלנו קצת. אבל הדבר האמיתי שיש לפחד ממנו זה האדם ממול. לא בגלל שהוא רוצח כל יום בחצות, אלא בגלל (נראה לי...) שהוא לא רואה ממטר, לא אכפת לו מאנשים מסביבו. slayer the dreamer- "I truly hate you all!"- הוא מרגיש שמזלזלים בו, שפוגעים בו, שבוגדים בו. מרגיש זוועה, בקיצור. ocean soul- "One more night To bear this nightmare"- סיוט. חיים בתוך סיוט. what more do I have to say. nemo- "אף אחד" בלטינית. לא עד כדי כך קשה לנחש (ואני מתחילה להתעייף...) planet hell- עולם קשה, עולם שלא מוכן לגאולה (this world ain't ready for the Ark), עולם שהוא גיהנום. dead gardens- "Where are the wolves, the underwater moon The elvenpath, the haven of youth Lagoons of the starlit sea"- תהייה פשוטה על איפה הם כל הדברים שבעיניו מסמלים את האידיליה, את היופי בעולם. romanticide- טוב, כל השיר מדבר על כאב. "Dead Boy`s alive but without sense"- ה"ילד המת"- שמסמל את התמימות (כנראה) בחיים- אבל בלי הסבר, בלי הגיון, בלי רגש. (והכל זה הפירושים מהמילון למילה "sense".) ghost love score- שיר מדהים
(מצטערת, הייתי חייבת) הפזמון בהתחלה, הפזמון בסוף. "אם את תהיי מי שיפצע אותי, אני אדמם לנצח". "את היית מי שפצע אותי, ולכן אני מדמם לנצח". "Forgive the adoring beast"- (זהירות, חופרים!)- לסלוח לחיה המעריצה (תרגום עקום) למה לסלוח? לחיה, למרות היותה חיה, אין זכות לפחות להסתכל מהצד? להעריץ?
לאהוב? למה היא צריכה להתנצל על זה? live to tell the tale- "Oh how I hate my kind Have it all Yet wish to die"- בעיניי, אחד מהדברים הכי מדהימים שהוא כתב, כנראה בגלל שאני נורא מוצאת את עצמי בשורות האלה. לפי איך שאני רואה את זה (אבל זה רק אני) הוא אומר פה "אני שונא את האנשים שכמוני. יש להם הכל, והם עדיין מבקשים למות." וזה כואב, בחיי. ולבסוף... (אם הגעתם עד פה, כל הכבוד. אתם יכולים לנשום לרווחה- זה השיר האחרון. אבל! עוד יהיה קצת המשך
) Kuolema Tekee Taiteilijan- בלי להכנס למילים עצמן, התרגום לאנגלית של שם השיר הוא בפשטות "death makes artists". וזה אומר הכל. ועכשיו, אני רק רוצה להעיר את תשומת ליבכם לעובדה הבאה: שני אלבומים ברצף היה באחד מהשירים חלק של טקסט, שנאמר ע"י ילד בריטי קטן, שהיה the dead boy, התמימות. שני האלבומים הללו נחשבים (בעיניי לפחות, ובעיניי רוב הפורום (ראה "החוליה החלשה"
)) לאלבומים הטובים ביותר של נייטוויש עד כה. באלבום האחרון לא היה את קול הילד המת. האלבום הזה נחשב לאלבום הכי פחות טוב. מה דעתכם? נ.ב- אני מסכימה עם כל מה שנאמר עד כה. ולא הכללתי שירים שכבר צוינו ע"י אחרים. הכללתי מספיק אחרים, זה בסדר
)
שירת ביאליק. "הכוכבים רימו אותי, היה חלום- אך גם הוא עבר" הווו ביאליק תעשה לי תומאס
וההשוואה לביאליק בהחלט גאונית, מעניין אם תומאס מכיר את ביאליק, ויותר מעניין, מה ביאליק היה חושב על הכתיבה של תומאס אם הוא היה חי היום?
